במקביל לוויכוחים עם פתח בנוגע לניהול של רצועת עזה לאחר המלחמה, מתחדדים גם הקרעים בתוך חמאס עצמה. לפי גורמים פלסטיניים, לאחר חיסול הבכירים ומתקפת 7 באוקטובר, התעורר משבר פנימי חריף בין ההנהגה הצבאית בעזה לבין ההנהגה הפוליטית שבחו"ל.
הזרם הפוליטי, בראשות חאלד משעל ועיזאת א-רישק, מקדם קו פרגמטי של פתיחות אזורית ושיקום תדמיתי בזירה הבינלאומית, בעוד ההנהגה הצבאית, בראשות ח'ליל אל-חיה ומוסא אבו מרזוק, דוגלת בהמשך המאבק המזוין ובהעמקת הקשר עם איראן.
המתח בין הזרמים בחמאס זלג גם לרשתות החברתיות. חשבון "עספורה", המזוהה עם מחנה חאלד משעל, טען כי מתנהל קמפיין מתואם מדוחא ואיסטנבול נגד עז אלדין אל-חדד, המפקד הכללי של "גדודי עז אלדין אל-קסאם".
חשבון "CosmoTrade", עם יותר מ-40 אלף עוקבים, פרסם תמונתו של משעל בחדר כושר ושאל: "מדוע העם הפלסטיני הוליד את סוגי המנהיגים הכי טיפשים בהיסטוריה?". חשבון נוסף, "חאלד מנסור", עם יותר מ־63 אלף עוקבים, כתב: "אם ההסתה נגד המנהיגים היא מעשה חשוד, אז חאלד משעל הוא החשוד ביותר", וביטא תמיכה גלויה בזרם הצבאי.
הקרע בין הזרמים אינו חדש. כבר ב-2022 תיאר משעל את הקשר עם איראן כ"עניין מורכב", וקרא לצמצם את ההערצה לטהרן בזירה הערבית. ד"ר נאג'י שרבב, מומחה לפוליטיקה בעזה, הסביר כי מדובר ב"תבניות של מתח ושחיקה" בתוך מסגרת מוסדית שמאזנת מחלוקות, בעוד שהחוקר הפלסטיני סארי ערבי ציין שהאי-הסכמות אינן מתפתחות לרוב לפיצול ממשי, אך משפיעות על קבלת ההחלטות ועל עיצוב המדיניות.
בעקבות "גל ההסתה" נגד מנהיגי ארגון הטרור, פרסם חמאס הודעה רשמית שקראה לציבור להתעלם מחשבונות אלה, והזהירה מפני ניסיונות לזרוע פילוג. בהודעה צוינו במפורש חשבונות "חאלד מנסור" ו"עספורה" ככאלה שנועדו לפגוע ב"אחדות התנועה". לפי מקורות בארגון, מאחורי הקלעים המתח רק גובר - ההנהגה הצבאית שואפת לשמור על שליטה בשטח, בעוד הפוליטית מבקשת לגייס לגיטימציה אזורית ובינלאומית ולבסס מחדש את מעמדה של חמאס בזירה המדינית.
