נשיא צרפת עמנואל מקרון ספג מפלה קשה בבחירות לבית התחתון של הפרלמנט, ואיבד את הרוב המוחלט שממנו נהנה שם בחמש השנים האחרונות. כך עולה מהתוצאות הכמעט סופיות שפורסמו הלילה (בין ראשון לשני) בצרפת. כדי ליהנות מרוב מוחלט באסיפה הלאומית היה מקרון זקוק ל-289 מבין 577 המושבים, אבל ברית מפלגות המרכז שלו תזכה רק בכ-245. לשם השוואה, בבחירות הקודמות לפרלמנט גרפה הברית של מקרון 350 מושבים.
ברית המרכז של מקרון עדיין זכתה אמנם ביותר מושבים בפרלמנט מאשר כל גוש אחר, אבל העובדה שהיא לא תיהנה מרוב מוחלט לא תאפשר לנשיא לקדם את האג'נדה שלו בחופשיות כפי שקיווה. כדי לקדם בכל זאת את התוכניות שלו לצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו, יהיה עליו לגייס מתונים מחוץ לברית המרכז שלו, מימין ומשמאל. זו בשורה רעה למקרון, שרק לפני חודשיים הפך לנשיא הצרפתי הראשון זה 20 שנה שמנצח שוב בבחירות לנשיאות וזוכה בכהונה שנייה.
לפי התוצאות, למקום השני בבחירות לאסיפה הלאומית, עם כ-142 מושבים, הגיע גוש השמאל שאותו הוביל מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון, מי שבאפריל הדהים כשכמעט העפיל לסיבוב השני בבחירות לנשיאות. עם ההכרזה על התוצאות אמש פרצו תומכיו בתשואות ובמחיאות כפיים במטה שלו. מלנשון הכריז בפניהם "הצלחנו לנצח את מקרון", ואמר שהבחירות יצרו מצב "לחלוטין בלתי צפוי וחסר תקדים", כשכוונתו לשיתוק הפוליטי שייתכן כעת.
הישג אדיר רשמה גם מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן, שלפי התוצאות גרפה 89 מושבים, המספר הגדול ביותר בתולדותיה. לשם השוואה, באסיפה הלאומית היוצאת היו למפלגתה רק שמונה מושבים. זו עוד רוח גבית ללה פן, שבסיבוב השני של הבחירות לנשיאות אמנם הפסידה למקרון, אבל הביאה למחנה שלה את התוצאה הטובה ביותר שהשיג אי פעם בבחירות לנשיאות. אמש אמרה לה פן כי מפלגתה תחתור לאחד את "כל הפטריוטים, הן מימין והן משמאל". היא הבטיחה: "נהיה אופוזיציה חזקה".
מפלגת הרפובליקנים, מפלגת הימין המתון, מגיעה עם בעלות בריתה לכ-64 מושבים, ועשויה להפוך לממליכת המלכים.
"הלם דמוקרטי", מו"מ על כל חוק וחוק
לצרפת צפויים כעת ימים של חוסר ודאות פוליטית, והמפלגות השונות יידרשו לשיתוף פעולה וחלוקת כוחות בקנה מידה שכמותו לא ידעה המדינה זה עשרות שנים. אם הן לא יגיעו להסכמות, צרפת תיקלע לשיתוק פוליטי, ואולי אף תידרש לערוך בחירות חדשות. מקרון ובעלי בריתו עשויים לנסות כעת לשתף פעולה עם מפלגת הרפובליקנים או להקים ממשלת מיעוט שתצטרך לנהל משא ומתן עם מפלגות אחרות על כל חוק וחוק. מצב דומה נוצר ב-1988, בימי כהונתו של הנשיא הסוציאליסט פרנסואה מיטראן, ואז הוא נזקק לתמיכתם של קומוניסטים ואנשי מרכז כדי להעביר חוקים.
בימים האחרונים עשה מקרון מאמצים כבירים להניע את תומכיו לקלפיות. במחנה מקרון יודעים כי הבחירה בו לנשיא לפני חודשיים נעשתה לא מתוך אהדה גדולה אליו – שהרי חלקים גדולים בציבור הצרפתי סולדים מאוד ממקרון – אלא מתוך רצון למנוע עלייה של הימין הקיצוני לשלטון. בעצרות שקיים בשבוע האחרון הזהיר מקרון כי בצל המלחמה במזרח אירופה והעלייה הדרמטית ביוקר המחיה, "שום דבר לא יהיה גרוע יותר מאשר לצרף אי-סדר צרפתי לאי-סדר העולמי".
הברית של איש השמאל הקיצוני מלנשון התמקדה מצדה בקמפיין שלה בדרישה להקפיא את מחיריהם של מוצרי יסוד ולהוריד את גיל הפרישה. בעלי בריתו של מקרון הזהירו מנגד כי מלנשון יחריב את צרפת. כריסטוף קסטנר, אחד המחוקקים הבכירים ביותר במפלגת השלטון, לעג לתוכנית הכלכלית של מלנשון, וטען שהיא "עמוסה בקלישאות מהעידן הסובייטי".
ההישג של ברית השמאל, הכוללת גם את הסוציאליסטים והירוקים, צפוי להקשות על מקרון לקדם את האג'נדה שעל בסיסה ניצח בבחירות לנשיאות באפריל, ושבמסגרתה התכוון להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-65.
שר האוצר של מקרון, ברונו לה מר, כינה אמש את התוצאות "הלם דמוקרטי", אבל הוסיף שהוא אינו מודאג מיכולתו של הנשיא לנהל את צרפת. הוא הדגיש כי למקרון עדיין יש רוב בפרלמנט, וקרא לכל מי שמזדהים כפרו-אירופים וכתומכי איכות הסביבה – קריצה לחלקים מהשמאל – לעזור לממשלה. "נצטרך למצוא פשרות כדי להתקדם", אמר.
פורסם לראשונה: 22:03, 19.06.22
