בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירות נגד הסרת הקלפיות בבתי אבות לא סיעודיים. השופטים קיבלו את הצהרת המדינה כי יוצבו קלפיות נגישות שייתנו מענה לקשישים - במקום הקלפיות שיוסרו - אך ביקשו עדכון בתוך שישה ימים להצגת מתווה מספק. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, מתח ביקורת, ואמר כי "זו פעם ראשונה שהכנסת מצמצמת את יכולת הציבור להצביע". עם זאת, השופטת כנפי שטייניץ והשופט גרוסקופף תהו על יכולתו של בג"ץ להתערב בנושא.
ועדת הבחירות המרכזית ביקשה להאריך את ההסדר שאפשר הצבת קלפיות בבתי אבות ובדיור מוגן, כי שפעל במערכות הבחירות האחרונות - ואף לעגנו באופן קבוע בחוק. אך בעקבות התנגדות בקואליציה, הוסר הסעיף מהצעת חוק הבחירות. העותרים טענו כי עבור אלפי דיירים מבוגרים, ובהם מי שנעזרים בהליכונים ובכיסאות גלגלים, ביטול הקלפיות עלול להפוך את מימוש זכות ההצבעה לקשה ואף בלתי אפשרי.
הנשיא עמית כאמור ציין בדיון כי ההסדר הקודם "עבד מצוין" בבחירות האחרונות והוסיף: "חבל שהוא לא גם הפעם". מנגד, השופט גרוסקופף הסתייג מהאפשרות שבית המשפט יתערב ויורה לכנסת לחוקק את ההסדר. "יש הרבה חוקים שאין להם רוב פוליטי או לא מקבלים תמיכה פוליטית. אנחנו לא יכולים להחליף את הכנסת", אמר.
העותר, עו"ד יובל יועז, השיב כי העתירות אינן טוענות שנעשה ניסיון מפורש למנוע מקשישים להצביע, אלא מעלות את השאלה אם המשפט יכול להבטיח את האפשרות המעשית למימוש זכות הבחירה.
נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, דייק את עובדות סדיון ואמר כי "עשוי להתפרש כאילו היה הסדר שבוטל בבחירות הקרובות. לא היה הסדר מיוחד לבתי אבות בפעמים הקודמות. היו שתי מערכות בחירות בקורונה ואז היו הגבלות וקושי להצבעה בבתי אבות. אז המחוקק נתן לכך מענה בהוראת שעה. לא הייתה הסכמה כוללת בכנסת ולכן הסדר לבתי אבות הפעם לא נחקק, כי רוטמן ראה חשיבות להסכמה כוללת שלא הייתה. לא חושב שהיו שיקולים פוליטיים, זו טענה קצת מוזרה".
נתניהו. בליכוד הובילו את ההתנגדות להצבת הקלפיות
(צילום: ABIR SULTAN / POOL / AFP)
גם נציג היועמ"שית התנגד להתערבות בג"ץ ואמר כי פריסת הקלפיות ממילא תיתן מענה לאוכלוסיית הקשישים. "הנושא היה צריך להיות מוסדר בחקיקה. משלא הוסדר, אין מקום לקבלת העתירות. ועדת הבחירות המרכזית פועלת במתווה במסגרת הדין הקיים להנגיש קלפיות לאוכלוסיית בתי האבות.
"בבחירות הקודמות היו 230 קלפיות", המשיך. "פנו למוסדות אלו ולנוספים, לכ-290 מוסדות, לבחון להציב בהם קלפי אזורית - קלפי בתוך אזור בחירה שתשרת את מי שגר באותו אזור וזה נותן מענה שרשום בבית האבות וככל הניתן זו תהיה גם קלפי נגישה מיוחדת שפתוחה לכל מי שמצהיר שמוגבל בניידות". עם זאת אמר כי "המצב יהיה טוב יותר אך זה לא יהיה פתרון מלא, לא תמיד יש תקני נגישות (בכל הקלפיות - נ"ב).
יעל רוזנפלד מקבוצת הקשישים העותרים מסרה: "לא ברור למה דווקא האזרחים הוותיקים שנתנו למדינה את מיטב שנותיהם הופכים להיות אלה שמשלמים את המחיר. במקום להקל עלינו את ההשתתפות בבחירות, בוחרים להקשות עלינו בלי הצדקה הגיונית. זו החלטה חסרת לב שמעוררת חשש שמא היא נובעת מסיבות פוליטיות ולא מגורמים ענייניים שטובת הציבור במוקד שלהם. אין להשתמש באזרחים ותיקים ככלי פוליטי".
הטענה: "קלפיות בבתי אבות מסייעים לישראל ביתנו". ליברמן בקלפי בנוקדים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתחילת יולי, הסירה הקואליציה מהצעת חוק הבחירות את סוגיית הצבת קלפיות בבתי אבות שאינם סיעודיים, למרות שוועדת הבחירות המרכזית ביקשה לאשר זאת, כדי לסייע להצבעה של קשישים ובני הגיל השלישי שנמצאים בדיור מוגן ובבתי אבות. ההתנגדות בקואליציה לתיקון בחוק נחשף ב-ynet.
בליכוד הובילו את ההתנגדות להצעה, כשמקורות מודים כי הסיבה היא חשש שמבוסס על סטיגמה מסיוע אלקטורלי למפלגת ישראל ביתנו, שכן במסגרת בתי האבות שאינם סיעודיים נכלל גם מקבצי דיור של עולים חדשים שהגיעו לגיל פרישה.
הטיעון הרשמי של הליכוד הושמע בוועדת חוקה, חוק ומשפט על ידי ח"כ עמית הלוי, שאמר כי מדובר באפליה בין זקנים שיש להם יכולת כלכלית להיות בבתי אבות לבין כאלה שאין להם את היכולת הזאת. לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, כלל בעלי זכות ההצבעה בבתי אבות שאינם סיעודיים הוא כ-37 אלף איש - כמעט מנדט אחד. כאמור, לא מדובר בבתי אבות של מובגרים סיעודיים, שכן להם יש הסדר אחר בדומה לקלפיות שמוצבות בבתי חולים.
