פרק הפתיחה של סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" מציג תרחיש קיצוני: ראש ממשלת בריטניה מקיים יחסי מין עם חזיר בשידור חי בטלוויזיה. אם מחר יופיע בישראל סרטון דומה על פוליטיקאי מוכר – או, גרוע ממנו, וידאו שצולם כביכול במצלמה נסתרת המראה אותו מסתודד עם חברי כנסת ערבים - האם יוכל לטעון שזהו זיוף של בינה מלאכותית?
שתי החלטות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, מציירות תמונה מטרידה: מערכת הבחירות נכנסה לעידן הבינה המלאכותית וזיופיה, אבל מי שתפקידו להגן על טוהר ההליך משאיר את הדלת פרוצה לצורך "המתנה למחוקק".
בהחלטה בעתירת מפלגת "בנט 2026" נגד הליכוד (תב"כ 15/26) הכיר סולברג לפני ימים אחדים בעקרון חשוב: פרסום תמונה מזויפת שנחזית להיות אמיתית עלול להוות "הפרעה בלתי הוגנת" לפי סעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). באותו מקרה הליכוד פרסם תמונה שבה נראים כביכול נפתלי בנט ויאיר לפיד מניפים ידיים לצד מנהיגי הרשימה המשותפת. סולברג הסביר שהצופה עלול לחשוב שבנט ולפיד הם שותפים פוליטים נלהבים למפלגות הערביות, וכי בשל מראית העין האמיתית של התמונה היא עלולה, בוודאות קרובה, לטשטש אצל הבוחר את ההפרדה הפוליטית בין המחנות.
כאן מתחילה הבעיה
דווקא לאחר שהכיר בכך שפרסומי כזב "הנחזים לאמיתיים" עלולים לערער את אמון הציבור בעצם קיומה של אמת בבחירות - סולברג נמנע מלתת צו מניעה רחב נגד פרסומי שווא דיגיטליים. הוא אף נמנע מלהורות על חובה פשוטה ומתבקשת: סימון ברור של תוכן שנערך או נוצר באמצעות AI למרות שהכיר בכך שהדבר היה מונע הטעיה. הטעם: "ראוי ליתן למחוקק הזדמנות". בהכרעתו הסתפק בהוראה לליכוד להסיר את הזיוף.
הכנסת לא טרחה להתאים את חוקי הבחירות לאינטרנט על אף שחלפו 30 שנים מאז שחדרה לחיינו, האם אפשר לסבור בכנות שתעשה זאת ביחס לבינה מלאכותית?
אותה גישה ניכרה אצל יו"ר ועדת הבחירות כבר לפני כשלושה חודשים, כשהכריע בעתירה שעסקה בתמונה שפורסמה בחשבון הרשמי של משרד ראש הממשלה ב-X. בתמונה הוצג טראמפ כמי שעונד את מדליית פרס נובל לשלום, ונתניהו כמי שמניח את ידו על חזהו של הנשיא האמריקאי. גם שם סולברג הכיר באתגר שבינה מלאכותית יוצר, אבל דחה את העתירה אפילו בלי לבקש תגובה, בטענה שאין לקבוע "כלל מוחלט" בעתירה "מקרית, ראשונית למדי". הוא הוסיף קשיים מעשיים: קשה לזהות AI, לא תמיד הציבור יוטעה, ומוטב הסדר כולל בחקיקה.
הגישה הזו שמרנית וזהירה, אבל מתעלמת מהמציאות: הכנסת לא טרחה להתאים את חוקי הבחירות לאינטרנט על אף שחלפו 30 שנים מאז שחדרה לחיינו, האם אפשר לסבור בכנות שתעשה זאת ביחס לבינה מלאכותית? הצעצוע הזה קורץ מידי לפוליטיקאים חסרי גבולות. רק לאחרונה הפיץ איתמר בן גביר סרטון שבו נראית כביכול היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אומרת "אני יכולה לזרוק מיליוני קולות לפח סתם כי הם בצד הלא נכון של המפה". כאשר איום ההטעיה גדל במהירות, המתנה למחוקק הוא סירוב להכיר במציאות והכשרת פירצה.
עו"ד חיים רביהתומר יעקובסוןאם יופיע סרטון של פוליטיקאי ישראלי מקיים יחסי מין עם חיה בחודשים הקרובים, קודם, לפי גישת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, תעלה שאלת הכתובת - מי המפרסם והאם ניתן לייחס את התוכן למפלגה או לרשימה, באופן שמכניס את המקרה לגדרי "תעמולת בחירות"; אחר כך תגיע דרישת סף המעוגנת בהוראות הבחירות לפנות למפלגה המפיצה את הזיוף בדרישה לחדול מכך ואז הפוליטקאי המבועת צריך יהיה להוכיח באמצעות מומחה שמדובר בתוצר מזויף של בינה מלאכותית.
כל זה ייקח זמן. אם הסרטון יופץ בידי גורמים אנונימיים או רשת חשבונות שקשה לייחס למפלגה - בדיוק מנגנון ההפצה האפקטיבי ביותר כיום - ההחלטות הקיימות של יו"ר ועדת הבחירות אינן מספקות כלים יעילים ומהירים לבלום את הנזק; הן אינן קובעות בפשטות חובה מינימלית לזהות תכני בינה מלאכותית בסימון ברור ובלתי משתמע לשני פנים; לא כל שכן אינן מזהות עבירה בפרסומים כאלה. הפער הזה מותיר אותנו חשופים לתוהו ובוהו ש'דיפ פייק' יזרע בבחירות בחודשים הקרובים.
בהיעדר חקיקה, לנוכח תפקידו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בשמירה על טוהר הבחירות, עליו להורות במהירות כיצד למנוע הטעיית הציבור באמצעות בינה מלאכותית.
הכותב הוא משפטן ועורך דין המתמחה במשפט וטכנולוגיה ובקניין רוחני
