עד כמה שראשי הקרב (רש"ק) המתפצלים שאיראן משגרת לעבר ישראל מייצרים אפקט פסיכולוגי של בהלה, מדובר בנשק פרימיטיבי, זול ובעיקר לא מתוחכם, שמבחינת מערכת הביטחון אפילו לא מצדיק פיתוח מענה טכנולוגי ייחודי. וכאן יש להבדיל את המונח "פזיר" מהמונח "מתפצל", שהציבור מרבה לעשות בו שימוש, אבל ככל הידוע אינו נמצא ברשות איראן. ראש קרב מתפצל מכיל שלושה או ארבעה ראשי קרב בינוניים או גדולים, המתפצלים באופן מתוכנן מהטיל עוד בשלב שבו הוא נמצא מחוץ לאטמוספרה. במצב כזה, כל רש"ק שהתפצל מהווה יחידה נפרדת המתמרנת באופן עצמאי אל המטרה שיועדה לה.
תיעוד טיל "פזיר" ששוגר מאיראן לעבר ישראל
(צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים )
מקורות ביטחוניים אמרו לכלכליסט כי היכולת לשגר טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים מצויה רק בידי מעצמות צבאיות, וככל הידוע אינם נכללים בארסנל הטילים של איראן. הרש"קים הפזירים הנישאים בטילים הבליסטיים המשוגרים לישראל מחליפים רש"קים גדולים והרסניים יותר, במשקלים שבין 400 ק"ג ל-1,000 ק”ג.
הרש"קים הפזירים נושאים כמה עשרות חימושים קטנים יחסית, שמשקלם 2.5 ק"ג עד 5 ק"ג. אם הטילים הנושאים אותם אינם מיורטים מחוץ לאטמוספרה באמצעות חץ 3, הם נפתחים בגובה של כשמונה ק"מ מעל הקרקע ומפזרים את תכולתם הנפיצה על פני רדיוס של כעשרה ק”מ, כך שחימושים שמקורם באותו טיל יכולים ליצור זירות פיצוץ רבות, לעיתים בכמה יישובים הנמצאים באותו רדיוס. בכוחו של רש"ק פזיר לשאת כ-25-30 חימושים שכל אחד שוקל כ-2.5 ק"ג. כשמדובר בחימושים במשקל של 5 ק"ג כל אחד, מספרם נמוך יותר, כ-10 עד 15.
צניחתם אל הקרקע אינה מכוונת והם נחשבים נשק סטטיסטי לכל דבר ועניין, בדומה לאפקט של רקטות הגראד שחמאס שיגר בעבר לישראל בכמויות גדולות מרצועת עזה. גם אפקט ההרס של חימוש המשתחרר מרש"ק פזיר קטן יחסית ודומה לאפקט של רקטות גראד. עם זאת, ללא תפיסת מחסה פיצוצם עלולה לגרום להרג ולפציעות קשות.
מערכות ההגנה האוויריות המיועדות לספק מענה לאיום הטילים מאיראן ובמרכזן טילי החץ 3 של התעשייה האווירית אמורות ליירטם הרחק משטחה של ישראל ובגובה רב, לרוב מחוץ לאטמוספרה. ככלל, תפקידן למנוע מצב שבו רש"ק של טיל מאיראן מצליח להגיע למצב של פיזור חימושים בגובה של כ-8 ק"מ מעל הקרקע.
יירוט טיל "פזיר"
(צילום: אלי מנהריה)
פיני יונגמן, נשיא TSG, שבשליטת תע"א וקבוצת פורמולה, העריך בשיחה עם כלכליסט שגם במקרים שבהם טילים מאיראן יורטו בגובה ובמרחק רב מישראל לא כל החימושים הנישאים בתוך הרש"ק הפזיר מושמדים, והם ממשיכים את דרכם באמצעות התנע וכוח המשיכה של כדור הארץ, בדומה לאופן שבו שברי יירוט צונחים על פני שטח גאוגרפי רחב. "אין באמצעי הלחימה הזה שום חדש ושום בשורה, שכן אנחנו מכירים אותם כבר הרבה שנים, עוד לפני שאיראן התחילה לשגר אותם", אמר לכלכליסט מומחה טילים במערב.
"לרוב, תקרת בטון או שהייה מתחת לשתי תקרות יכולה להבטיח הגנה מפני חימושים כאלה", הוסיף. אלא שבזמן שהטיל נמצא בשמיים אי-אפשר לדעת אם הוא נושא רש"ק פזיר או רש"ק של חצי טון חומר נפץ, ולפיכך ההנחיה הגורפת מצד פיקוד העורף היא התגוננות באמצעות כניסה לממ"ד או למקלט.
חימושים אלה לעתים קרובות מאלצים את פיקוד העורף להפעיל את צופרי האזעקה באזורים נרחבים. לדברי יונגמן, מערכות של TSG משמשות את פיקוד העורף במתן ההתרעות המקדימות על שיגורים לעבר ישראל, וכלקח מהמלחמה הנוכחית — ניתן לייעל אותן באופן שיותאמו אישית לכל אזרח. "זמן התרעה ארוך של 10 או 12 דקות יכול לעזור מאוד למי שאין ממ"ד וצריך לתפוס מחסה במקלט. אנחנו כל הזמן משתפרים בתחום הזה, ויש עדיין מה לייעל כדי להצר את השוליים הרחבים בנושא. גם אם צמצמנו את מספר ההתרעות ב-20% זה המון, כי המשמעות היא שגרה יחסית בקרב מיליוני אזרחים", אמר יונגמן.
מפרוץ סבב הלחימה השני מול איראן, לפני שבועיים וחצי, צה"ל מסרב לחשוף את היקף שיגורי הטילים הבליסטיים לעבר ישראל, וגם אינו מדווח על אחוזי היירוט שלהם באמצעות מערכות ההגנה האוויריות. זאת בשונה מסבבי לחימה קודמים בכלל הזירות ביוני שעבר, שבמהלכו שיגרה איראן לעבר ישראל כ-550 טילים וכ-85% מהם יורטו. העמימות בנושא חלה גם על השיגורים מלבנון לשטח ישראל, הכוללים רקטות וכטב"מים המאיימים בעיקר על יישובי קו העימות בצפון, בטענה שמדובר בשיקולים של ביטחון מידע.
בינתיים הציבור ממשיך לצפות לכניסה לשימוש של מערכת ההגנה המבוססת על לייזר רב-עוצמה, "אור איתן", שאמורה ליירט איומים אוויריים במהירות ובעלויות נמוכות ביותר. המפתחת והיצרנית רפאל החלה במסירת המערכת למערך ההגנה האווירית של צה"ל כבר לפני למעלה משלושה חודשים, אך במערכת הביטחון טוענים כי מערכת הלייזר עדיין בשלבי הטמעה וקליטה, ואינה מבצעית.
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום
