נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נתון בין הפטיש והסדן. מצד אחד לוחץ עליו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להעניק חנינה לבנימין נתניהו, וללחץ הזה מצטרפת ממשלת נתניהו והתקשורת התומכת בה. מהצד האחר, חלקים גדולים בציבור, לרבות אלה הנכללים בקבוצת ההתייחסות של הרצוג, לא יהיו מוכנים לקבל חנינה שתאפשר לראש הממשלה נתניהו להמשיך את שלטונו ואת המשך מאבקיו על השלטון כאילו לא אירע דבר.
הנשיא הרצוג מנסה לפתור את הדילמה באמצעות הסדר טיעון שיושג בהסכמה בין היועצת המשפטית לבין נתניהו. אולם הסיכוי להסדר כזה, שיתקבל על דעת שני הצדדים, נראה קלוש למדי. הניסיון להשיג הסדר טיעון מאפשר לנשיא להרוויח זמן, אולם זהו רווח מוגבל. מעורבות הנשיא במשא ומתן כזה מעוררת שאלות. מעבר לכך בעיית החנינה ממשיכה להיות מונחת לפתחו של הנשיא, והמשא ומתן איננו מסיר מעל כתפיו את הלחץ המופעל עליו משני הצדדים.
הפתרון הנאות הוא בדרך שונה. בסמכותו של הנשיא להעניק חנינה על תנאי. סמכות זו פותחת את השער למספר פתרונות אפשריים. והדרך הנראית לי היא מתן חנינה בתנאים הבאים: התנאי הראשון הוא שהחנינה תיכנס לתוקף רק לאחר שהתברר שנתניהו לא הציג את מועמדותו בבחירות הקרובות לכנסת. בשלב זה תיכנס החנינה לתוקף. תנאי נוסף שיקבע הוא שבמשך ארבע שנים מיום הבחירות הקרובות לא יציג מר נתניהו את מועמדותו לכנסת. אם יעשה זאת תתבטל החנינה למפרע (כלומר באופן רטרואקטיבי). התנאי הנוסף דרוש מכיוון שאם המגבלה היחידה על נתניהו תהיה בדמות מניעת התייצבותו לבחירות הקרובות, יווצר פיתוי לתומכיו לנסות למנוע הקמת ממשלה ובדרך זו להביא בהקדם לבחירות חדשות שבהן יוכל נתניהו להציג את מועמדותו. לא ברור אם יהיה בכוחם לעשות זאת. מה גם שנתניהו מגיע כעת לגיל 77 ולא קל לדמיין מאבק מסוג זה בתנאים אלה, ובכל זאת הסיכון קיים וכדאי להימנע ממנו.
ברור גם שחנינה בתנאים אלה תהווה פתרון שלפחות חלק ממתנגדיו של נתניהו יהיו מוכנים לקבל. המהלך יחייב גם את מפלגת הליכוד, כיום המפלגה הגדולה בישראל, לבחור מנהיג חדש. ראוי לזכור שנתניהו דאג להבטיח שלא יהיה במפלגתו מס' 2 מוסכם. הגיע הזמן למנוע את האפשרות הזו, ובעתיד יהיה צורך לקבוע בחוק הוראה המחייבת מינוי ממלא מקום קבוע לראש הממשלה.
לישראל אין אינטרס להכתים את ראש הממשלה בכתם של קלון כשם שאין לה אינטרס לשלוח אותו למאסר לאחר הסרת מועמדותו
לפתרון המוצע יש שורה של יתרונות. לישראל אין אינטרס להכתים את ראש הממשלה בכתם של קלון כשם שאין לה אינטרס לשלוח אותו למאסר לאחר הסרת מועמדותו. ראוי גם לזכור שאשמת השוחד נפלה למעשה לאחר שהשופטים הבהירו לתביעה שהחומר איננו מצדיק הרשעה בעבירה זו. נותרה העבירה הבעייתית של הפרת אמונים ונותרו לא מעט שאלות שעלו במהלך המשפט.
החנינה, בתנאים שהוצעו לעיל, תוכל לסייע בפתרון המשבר הפוליטי והחברתי שאנו מצויים בו ולאפשר למדינת ישראל לאחות את הקרעים ולצאת לדרך חדשה. מבחינתו של הנשיא יהיה בכך פתרון מתאים למערכת הלחצים שהוא נתון בה. נכון, נתניהו לא יהיה חייב להסכים לחנינה בתנאים שהוצעו. אין ודאות בשאלה מה יבחר לעשות. הברירה תהיה בידיו, אבל נראה שיקשה עליו, הן מבחינה אישית והן מבחינה ציבורית, לדחות חנינה המוצעת לו בתנאים אלה. מבחינת הנשיא הרצוג, אם יחזור אליו הנשיא טראמפ בתלונה וישמיע את זעקתו בעניין החנינה, יוכל הרצוג להשיב לו: נתתי לו חנינה ועכשיו הכל תלוי בו.
