חצי שנה בלבד אחרי שסיים כהונה של שש שנים בתפקיד נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ יכהן כממלא מקום הנציב למשל שלושה חודשים - אך לא מן הנמנע שמילוי המקום יתארך, שוב ושוב, והרשקוביץ ייוותר בתפקיד לפחות שנה, אם לא יותר.
למה נתניהו הביא אותו? התשובה לכך פשוטה. לאחר שהמינוי של יהודה כהן לתפקיד ממלא המקום הסתבך, כשהתברר שמתנהלת נגדו חקירה פשוטה (מה שהיה עולה אם בלשכת ראש הממשלה היו טורחים לעשות חיפוש פשוט בגוגל), הם משכו את המינוי. בלשכה שברו את הראש איך פותרים את הפלונטר שנוצר - ואז עלה שמו של הרשקוביץ. הוא היה נציב "נוח" עבורם, ויותר מפעם אחת נטען כי הוא "יס מן" ולא שומר סף חזק.
הרשקוביץ עזב את התפקיד ב-12 בדצמבר 2024, אחרי שכהונתו הוארכה מספטמבר. הוא בחש מאחורי הקלעים וניסה לשכנע את אנשי נתניהו שימשיכו להאריך את כהונתו, אך למרבה האבסורד היועמ"שית היא זו שאישרה את ההארכה, ונתניהו סירב. אז עוד היו לו תוכניות אחרות.
כעת החליטו בלשכת נתניהו שהרשקוביץ הוא הפתרון: הם צריכים אותו כמו חולץ פקקים. בלשכה אומנם בחנו מועמדים נוספים, אבל בסוף הלכו על בטוח. נתניהו כנראה חשש ממבוכה.
בלי נציב או ממלא מקום אי אפשר להתקדם עם כמה מהמינויים שמבקשת הממשלה לאשר, בהם מינויו של דוד זיני במקומו של ראש השב"כ רונן בר. ב-15 ביוני תסתיים כהונתו של בר, אך המינוי של זיני תקוע. הוא מחכה לאישור בג"ץ, ובנוסף, ראש הוועדה המייעצת למינויים בכירים נמצא בחו"ל. הכיוון הוא למנות בינתיים את סגנו של בר, אבל זה לא מתאפשר בלי נציב.
גם את ממלאת המקום לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ אי אפשר למנות בלי נציב. המקורבת לבני הזוג נתניהו, דרורית שטיינמץ, סיימה מילוי מקום של שלושה חודשים, שזו התקופה הארוכה ביותר שאפשר לכהן בה בלי הארכה. נתניהו צריך למנות גם ממלאת מקום לראש מינהלת צפון, תפקיד שנעשה חשוב במיוחד במלחמה - ואף שורת תפקידים נוספים שממתינים ללא מינוי.
אם הממשלה תיפול - הכהונה תוארך
במקום להמשיך להתכתש עם היועמ"שית סביב שאלת המינוי לנציבות, נתניהו בחר בהרשקוביץ. הוא מקובל כאמור על שני הצדדים, וצפוי לעזור להעביר את המינויים הזמניים. בסביבת נתניהו מדברים על הרשקוביץ כעל "חייל טוב שעושה מה שמבקשים ממנו".
הוא יכהן בתפקיד כממלא מקום למשך שלושה חודשים, לכאורה, אבל לאחר מכן נתניהו ככל הנראה יבקש להאריך את כהונתו. תיאורטית אפשר לעשות את זה כל פעם מחדש: ראש הממשלה רק צריך לפנות ליועצת המשפטית ולבקש הארכה. ואם הממשלה תיפול? אז אי אפשר בכלל למנות נציב חדש. המשמעות היא שהרשקוביץ ייוותר בתפקיד לפחות שנה עד לתום הבחירות. בכירים בשירות המדינה אך התבדחו, ואמרו כי לא מן הנמנע שהוא יישאר ממלא מקום למשך שנתיים, לאור המשבר הפוליטי.
במקביל, נתניהו ממשיך בהליכי חקיקה שיאפשרו לו למנות נציב ללא ועדת איתור. אם החקיקה תעבור ללא הפרעות, סביר להניח שעו"ד רואי כחלון ימונה לתפקיד בניגוד לדעתה של היועמ"שית. כל עוד החקיקה לא עוברת, או שהבחירות יוקדמו, הרשקוביץ ימשיך להיות "טלאי זמני" שנוח לכולם.
לפעמים כן, לפעמים לא
תפקיד נציב שירות המדינה הוא תפקיד תובעני וקשה. הוא אחד מהתפקידים הבכירים בשירות המדינה, שני ברמת הקושי אולי רק לתפקיד הייעוץ המשפטי. הנציב נדרש לעמוד במערכת לחצים אדירה בנוגע להחלטות על מינויים, כשראש הממשלה והשרים הם אלו שמפעילים את מירב הלחצים. קשה להגיד להם לא. הרשקוביץ אמר לפעמים כן - ולפעמים לא. הוא ניסה ללכת ביו הטיפות. לאור זה, הוא נחשב לנציב חזק, מוכשר ורציני.
במהלך כהונתו התנגש הרשקוביץ עם כמה שרים כאשר התנגד למינוי שהציעו, ואפילו עם בני הזוג נתניהו שכמה מעוזריהם הסתבכו בדין משמעתי. הוא ניסה ללכת לקראת יותר מפעם אחת, והסכים להצעות פשרה. כך למשל עשה כאשר השרה מירי רגב ביקשה למנות את פעיל הליכוד משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה. הוא התנגד למינוי, אך הסכים למנות אותו לחצי שנה כמשנה למנכ"ל על מנת שיצבור ניסיון.
עם זאת, הוא גם נגרר אחרי גחמות של פוליטיקאים שטובת המדינה לא הייתה לנגד עיניהם. בעקבות משברים פוליטיים עוכב מינויים של מנכ"לים במשרדי ממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ומנהלי רשויות ממשלתיות.
הרשקוביץ אישר כנציב את מינויו הזמני של צחי ברוורמן לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה. זאת למרות ניגוד העניינים המוסדי ועבירות משמעת הנוגעות לעיסוק בפוליטיקה שבוצעו על-ידי ברוורמן. הנציב לשעבר גם לא טיפל כראוי בהתנהלותה של דרורית שטיינמץ, שהייתה מנהלת תחום תקציבים ופרויקטים במשרדו של נתניהו, על אף שמבקר הפנים של המשרד הביע חשש לעבירות פליליות שבוצעו לכאורה על-ידה.
בנובמבר 2023, בעת כהונתו הקודמת, פנו אליו 25 פרופסורים שהיו עמיתיו לשעבר בטכניון. "זו תקופה ארוכה אנו צופים בתדהמה ותימהון בהתנהלותך בעת אישור מינויים, שאינם עומדים בקריטריונים מקצועיים ברורים, ומהווים פגיעה בשירות הציבורי ובמדינה", כתבו. "את פרי הבאושים אנו רואים היום בתפקוד הלקוי של גורמי שירותי הציבור בתקופה הנוראה העוברת על כולנו. כגורם האחראי על המצוינות של השירות הציבורי, אתה נושא באחריות למחדל".
ביומו האחרון בתפקיד, כפי שפורסם ב-ynet, הוא אישר באופן חריג את בקשתה של היועצת המשפטית להעלאת שכרם של ארבעת יועציה הבכירים, וכן תוספת של חמישה תקנים חדשים. הוא עשה זאת בניגוד לחוות דעת הדרגה המקצועי בנציבות, שסבר שהגדלת התקן תהפוך את לשכת היועצת לגדולה מלשכות השרים. היועמ"שית טענה אז כי הפרסום שקרי, וכי "התקיים הליך מקצועי, ממושך וסדור. כל טענה אחרת נועדה לפגוע בנציב הקודם ובייעוץ המשפטי".
