בזמן שהמשבר סביב המהפכה המשפטית רק מחריף, קבוצה של אישי ציבור ממגזרים שונים בחברה הישראלית מנסים לספק התחלה של פתרון: אסיפה מכוננת, שתנסח "כללי יסוד" או חוקה לחברה הישראלית.
היוזמה מציעה להתחיל בתהליך ארוך וסדור, שבו הציבור הישראלי והכנסת יבחרו נציגים לאסיפה בת 100 בני אדם. באסיפה ייקבעו "כללי היסוד" במדינת ישראל, ויחד איתם דרך מוסכמת ליישוב סכסוכים. ההחלטות יתקבלו בקונצנזוס, ואם זה לא יושג – אז ברוב של שני שלישים לפחות מהחברים באסיפה.
1 צפייה בגלריה
מימין לשמאל:  הרב יוסף קמינר, פרופ' משה הלברטל, פרופ' נטע ברק קורן, הרבנית תרצה קלמן, ד"ר יהודה מימרן, גדיר האני, פרופ' חני לרנר
מימין לשמאל:  הרב יוסף קמינר, פרופ' משה הלברטל, פרופ' נטע ברק קורן, הרבנית תרצה קלמן, ד"ר יהודה מימרן, גדיר האני, פרופ' חני לרנר
מימין לשמאל: הרב יוסף קמינר, פרופ' משה הלברטל, פרופ' נטע ברק קורן, הרבנית תרצה קלמן, ד"ר יהודה מימרן, גדיר האני, פרופ' חני לרנר

המסמך שמציגים אישי הציבור מפורט ומורכב (למסמך המלא באתר היוזמה). בהצהרה שעליה חתמו נקבע כי "אנו מציעים מוצא מהמבוי הסתום: כינון אסיפה מכוננת, גוף ייעודי ונבחר, אשר יגבש את עקרונות וכללי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית בהסכמה רחבה של כל סיעותיו. גוף זה יניח את היסודות לפעולת רשויות השלטון, כולל השיטה שבה יתוקנו ויעודכנו כללים ועקרונות אלה מעת לעת.
"תוצריה המוסכמים של האסיפה המכוננת יובאו להערות הכנסת והציבור, ולאחר מכן למשאל עם ולאשרור הכנסת". הבחירות יתקיימו בכנסת, שם ייבחרו 33 חברים לאסיפה, באורח יחסי לפי גודל המפלגות. 67 חברים נוספים ייבחרו בבחירות כלליות בציבור, עם אחוז חסימה טבעי לפי מספר המשתתפים. תהיה הבטחת ייצוג "לנשים, צעירים וגברים", כלשון החותמים.

מי שריכזה את הקבוצה – שלא קיבלה מימון מעמותות או בעלי הון - היא פרופ' נטע ברק-קורן מהאוניברסיטה העברית. היא הייתה מעורבת מאחורי הקלעים במו"מ בבית הנשיא, וזוכה להערכה רבה בשדה הפוליטי בעקבות מסמך שניתח את הצעות הרפורמה של הקואליציה בראשית המשבר הנוכחי, וזכה למחמאות מכל גווני הקשת הפוליטית על העומק והענייניות שהציג.
שאר חברי הקבוצה הם הרב יוסף קמינר מירושלים, מייסד ונשיא מכון חכמת התורה, שמפתח פתרונות לציבור החרדי אל מול התפתחות טכנולוגית (לדוגמה, "המכלול", סוג של ויקיפדיה לחרדים); ד"ר יהודה מימרן, איש ליכוד, מאנשיו של משה כחלון בעבר, חבר סגל בבית הספר למנהיגות ע"ש מנדל, מייסד ארגון "ממזרח שמש" ולשעבר מנכ"ל אליאנס; פרופ' חנה לרנר, ראש בית הספר למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים של אוניברסיטת תל אביב, שמתמחה בין היתר בכתיבת חוקות מפרספקטיבה השוואתית, בסוגיות של דת ודמוקרטיה; פרופ' משה הלברטל, שעוסק במחשבת ישראל ופילוסופיה, אחד האינטלקטואלים הבולטים בישראל; גדיר האני מעכו, אשת חינוך ומגשרת, כלת פרס סמי מיכאל, פעילה בארגונים החברתיים "עומדים ביחד" ו"נשים עושות שלום"; והרבנית ד"ר תרצה קלמן - יועצת וחוקרת הלכה, מהגרעין התורני בלוד ומהפעילות הבולטות בעבר ב"בית היהודי".
נשיא המדינה יצחק הרצוג עודכן בפרטי היוזמה, וכך גם בכירים במערכת הפוליטית מכל הקשת. שר בולט המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בחיוב רב ליוזמה. במערכת הפוליטית אומרים כי הסיכויים ליישום מיידי הם קטנים, אבל מבהירים שמדובר ב"סולם מושלם", שיאפשר לנתניהו ליזום תהליך שיתקבל בברכה אצל תומכי המחאה ותומכי החקיקה כאחד, מבלי לחייב אותו לכל פעולה (בגלל אורך הזמן, והדרישה שהכנסת ממילא תאשרר כל מסמך שעליו תסכים האסיפה).
שאלתי את פרופ' ברק קורן מדוע שהממשלה תשקול בכלל את ההצעה הזו, בהתחשב ברוב שלה בכנסת. היא הדגישה שאין סתירה בין קבלת היוזמה לבחירת אסיפה מכוננת ובין השגת פשרה כעת בהצעות המונחות על שולחן הכנסת, והוסיפה כי "הבעיה היא שהממשלה יזמה בליץ של פתרונות גרועים מאוד לאתגרים ממשיים שמדינת ישראל מתמודדת איתם וחלוקה לגביהם כבר שנים. הממשלה נמצאת היום בצומת דרכים, כי למרות שהיא מבינה שהיא כבר לא תגשים את התוכניות המקוריות במלואן - אין לה איך להרגיע את הציבור, את המשקיעים ואת הקהילה הבינלאומית, שחוששים משיטת הסלמי. הקמת אסיפה מכוננת במתווה שאנחנו מציעים מספקת מוצא, כי היא מאפשרת לממשלה להתחייב באופן אמין לכך ששינויים משטריים יתבצעו בקדנציה שלה רק בהליך מיוחד ומקיף ובהסכמה רחבה".
ההתייחסות של חותמים אחרים על היוזמה, ופרטים נוספים - מחר בטור המלא של נדב איל במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב-+ynet.