פחות מהגרים יוצאים ב-2025, אך עדיין מדובר במספרים גבוהים: בשנת 2024 הוגדרו 82,800 בני אדם כמהגרים ישראלים יוצאים, ו-24,200 כמהגרים ישראלים חוזרים. כתוצאה מכך, מאזן ההגירה של הישראלים (יוצאים פחות חוזרים) היה שלילי. כלומר מספר היוצאים גדול ממספר החוזרים. בסך הכול מדובר במאזן הגירה שלילי של 58,600 ישראלים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים בצהריים (יום ד').
מהלמ"ס נמסר כי לפי אומדן ארעי לשנת 2025 - 69,500 ישראלים הוגדרו כמהגרים יוצאים ו-18,800 - כמהגרים חוזרים, כך שהמאזן עומד על הגירה שלילית של כ-50,700 ישראלים. כלומר המאזן השלילי הצטמצם מעט לעומת שנת 2024, אך הוא עדיין גבוה לעומת השנים שנבדקו. עם זאת, מספר החוזרים לישראל ב-2025 הוא נמוך מאשר 2024.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי מספר הישראלים שהוגדרו כמהגרים יוצאים ב-2024 הוא גבוה ב-39.4% ממספרם בשנת 2023 (59,400) וגבוה ב-16% מהאומדן הארעי לשנת 2025. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הדגישו כי האומדן הארעי לשנת 2025 משקף שימור של המגמה שנרשמה החל משנת 2023. מספרי היוצאים בשלוש השנים האלה גבוהים ממספר היוצאים הממוצע בעשור הקודם להן (כ-41,400 בממוצע שנתי בשנים 2022-2014).
בנוסף אמרו בלמ"ס כי עם הגידול במספר היוצאים בשנת 2024, עלה גם היחס בין מספר היוצאים לבין גודל האוכלוסייה המתגוררת בישראל (שיעור היוצאים) והוא הגיע ל-8.5 יוצאים לכל 1,000 אנשים באוכלוסייה (לעומת 5.7 בשנת 2023).
שיטת החישוב שונתה
החל משנת 2023, הלמ"ס עברה לשיטה חדשה לחישוב האומדנים של מהגרים ישראלים יוצאים ושל מהגרים ישראלים חוזרים. מהגר ישראלי יוצא הוא ישראלי ששהה בחו"ל לפחות תשעה חודשים במצטבר בשנה ממועד יציאתו מהארץ, מתוכם שלושה חודשים ראשונים ברציפות. מהגר ישראלי חוזר: ישראלי ששהה בארץ לפחות תשעה חודשים במצטבר בשנה ממועד כניסתו לארץ, מתוכם שלושה חודשים ראשונים ברציפות. הכוונה לישראלי שחוזר להתגורר בארץ לאחר הגירה לחו"ל.
בלמ"ס מצאו כי שנת 2024 מתאפיינת בשני חודשי שיא במספר היוצאים: חודש השיא הראשון היה אוגוסט 2024 - שבו הוגדרו כמהגרים 11,300 ישראלים (מועד היציאה הראשונה שלהם מהארץ הוא אוגוסט 2023, והם נקבעו כמהגרים לאחר שנה - באוגוסט 2024). אמנם לחודש זה יש מאפיינים עונתיים של הגירה בקיץ, אך מספר המהגרים גדול ב-1,800 ממספרם באוגוסט 2023 (11,300). חודש השני השני היה אוקטובר 2024, שבו הוגדרו כמהגרים 14,800 ישראלים. כלומר הם יצאו לראשונה מהארץ באוקטובר 2023, החודש שבו החלה מלחמת חרבות ברזל. בלמ"ס מצאו כי מספר המהגרים היה גדול ב-10,800 יותר ממספרם באוקטובר 2023 - 4,000 מהגרים שיצאו לראשונה מהארץ באוקטובר 2022.
בשנת 2024 היו מעט יותר ממחצית מהיוצאים גברים - 42,600, לעומת 40,200 נשים, בדומה להרכב היוצאים מהארץ בשנת 2023. הגיל החציוני של כלל היוצאים היה 31.9 שנים. גברים נוטים לצאת מהארץ בגיל צעיר יותר מנשים – גילם החציוני של הגברים עמד על 31.2 שנים, ואילו גילן החציוני של הנשים עמד על 32.6 שנים.
עוד נמצא כי בהרכב הגילים של היוצאים יש ייצוג גבוה יחסית לגילי העבודה המוקדמים - בני 39-20 היו כ-40% מהיוצאים, לעומת 26.5% בכלל האוכלוסייה. בלמ"ס ציינו כי בגילים אלו של התבססות תעסוקתית יש נטייה לצאת ללימודים או לעבודה בחו"ל.
כמו כן, בהשוואה לנתונים המקבילים בכלל האוכלוסייה, בקרב היוצאים יש ייצוג נמוך יחסית לקבוצות הגילים בשתי קצוות הפירמידה – ילדים ומבוגרים בני 65 ומעלה. ילדים (גילי 19-0) היו 26.7% מהיוצאים ואילו חלקם בסך האוכלוסייה היה 35.5%; ובני 65 ומעלה היו 7.8% מהיוצאים ואילו חלקם בסך האוכלוסייה היה 18.7%.
רוב היוצאים בשנת 2024 היו יהודים (58.3%), מדובר בשיעור קטן מחלקם בסך האוכלוסייה (73.6%). חלקה של קבוצת האחרים (כוללים נוצרים לא-ערבים ובלתי מסווגים לפי דת) בקרב היוצאים עמד על 36.0%, גדול בהרבה מחלקם בסך האוכלוסייה (4.9%). החלק היחסי של ערבים (מוסלמים, דרוזים ונוצרים-ערבים) בקרב היוצאים היה קטן ועמד על 5.7%, והיה קטן גם מחלקם בסך האוכלוסייה (21.4%). בהשוואה לנתוני היוצאים בשנת 2023, בשנת 2024 ירד חלקם של היהודים והערבים ועלה חלקם של האחרים.
ומאיפה באו היורדים? מנתוני הלמ"ס עולה כי כמחצית מהיוצאים, 42,400 (51.4% מסך היוצאים), התגוררו טרם היציאה ביישובים במחוזות במרכז הארץ (26.4% במחוז תל אביב ו-24.9% במחוז המרכז). 12,600 (15.3%) התגוררו במחוז חיפה; 9,500 (כ-11.5%) התגוררו בכל אחד ממחוזות הצפון והדרום; 6,600 (7.9%) התגוררו במחוז ירושלים; ו-1,900 (2.3%) מהיוצאים היו מאזור יהודה והשומרון.
מרבית היישובים שמהם היגרו יותר מ-2,000 תושבים ב-2024 הם: תל אביב-יפו (11.6 אלף, 14.0% מסך היוצאים), חיפה (6.3 אלף, 7.7%), נתניה (5.7 אלף, 6.9%), ירושלים (5.2 אלף, 6.4%), בת ים (3.3 אלף, 3.9%), ראשון לציון (2.6 אלף, 3.2%), אשדוד (2.5 אלף, 3.0%) ורמת גן (2 אלף, 2.5%).
עולים ויורדים
עוד עולה מהנתונים של הלמ"ס כי 47,800 מהיוצאים בשנת 2024 היו יהודים ואחרים ילידי חו"ל, מהם 41,300 (86.3%) היו בעברם עולים. כרבע מהם (9.9 אלף, 24%) עלו לארץ עד שנת 2018 כולל.
כשלושה רבעים (31.4 אלף, 76%) עלו לארץ בחמש השנים האחרונות (2023-2019); רובם עלו לארץ בשנתיים האחרונות: 12.5 אלף (30.3%) ב-2022 ו-15.5 אלף (37.5%) ב-2023. ארצות הלידה העיקריות של העולים שעלו בשנתיים האלה והוגדרו כמהגרים בשנת 2024, היו הרפובליקות של ברית המועצות (לשעבר) (94.4% מסך העולים היוצאים).
לא ממהרים לחזור
בשנת 2024 מספר תושבי ישראל החוזרים לאחר שהייה של שנה ויותר בחו"ל היה 24,200. הוא היה נמוך ב-18.4% ממספרם בשנת 2023 (29,600), וגבוה ב-22.2% מהאומדן הארעי לשנת 2025 (18,800). כלומר, אשתקד מספר החוזרים לישראל היה נמוך מאוד. הממוצע השנתי של מספר החוזרים בעשור הקודם (בשנים 2022-2014) עמד על 25,400 חוזרים בשנה, ונתוני 2024 ו-2025 משקפים מגמה נמשכת של ירידה במספר החוזרים.
עם הירידה במספר החוזרים בשנת 2024, ירד גם היחס בין מספר החוזרים לבין גודל האוכלוסייה בישראל (שיעור החוזרים מחו"ל), והוא הגיע ל-2.5 ישראלים חוזרים לכל 1,000 תושבים (נמוך מעט מהשיעור בשנת 2023 – 2.9). המקור העיקרי של מספר החוזרים הגבוה בשנת 2023 הוא ישראלים ילידי בריה"מ (לשעבר), שהוגדרו כמהגרים חוזרים בחודש מרץ 2023 (שנה לאחר כניסתם הראשונית לארץ בחודש מרץ 2022 – מועד תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה).
יותר משלושת רבעי החוזרים בשנת 2024 היו יהודים (77.6%), 12% – ערבים, ו-10.4% – אחרים. בהשוואה להרכב החוזרים בשנת 2023, עלו אחוזי היהודים (70.4% ב-2023) והערבים (9.1%), ואילו אחוז האחרים ירד (20.6%).
יותר ממחצית (59.6%) מהישראלים שחזרו לארץ בשנת 2024 עשו זאת לאחר שהייה קצרה יחסית בחו"ל – שנה עד ארבע שנים (כולל). 20.3% חזרו לאחר שהייה של חמש עד עשר שנים, ו-20.1% חזרו לאחר שהייה ארוכה יחסית של 11 שנים ויותר.
