תת-אלוף במיל' צורי שגיא, מבכירי מפקדי חטיבת הצנחנים בעבר ומי שנודע בעיקר בשל פעילותו החשאית כיועץ הצבאי של המורדים הכורדים בעיראק, הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 92.
שגיא, שכונה בפי חבריו "שנקין", היה מוותיקי הצנחנים והותיר אחריו קריירה צבאית שנפרסה על פני יותר משלושה עשורים: מפעולות התגמול של שנות ה-50, דרך מלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים, ועד לשליחויות חשאיות באתיופיה, איראן וכורדיסטן.
הוא נולד בהרצליה וגדל במושב עין ורד. בשנת 1952 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים, עבר מסלול לוחם וקורס קצינים והשתתף בשורה של פעולות תגמול. במלחמת סיני פיקד על פלוגה ג' בגדוד 890 והשתתף בקרב המיתלה, מהקרבות המזוהים ביותר עם חטיבת הצנחנים באותה מלחמה.
בשנים 1960-1959 היה שגיא מפקד סיירת צנחנים, ובהמשך מילא שורת תפקידים בחטיבה, בהם קצין המודיעין. הוא יצא לשליחות באתיופיה, שם השתתף בהכשרת קציני הצבא המקומי, ולאחר שחזר לישראל המשיך להתקדם בשורות הצנחנים ואף מונה לסגן מפקד הנח"ל המוצנח. בשנים 1965-1963 פיקד על גדוד 890, לאחר שבעבר שירת בו כלוחם וכמפקד. בתחילת שנות ה-60 נשלח גם לאיראן, שהייתה אז בעלת ברית קרובה של ישראל תחת שלטון השאה, וסייע בארגון ההגנה על מתקני הנפט במפרץ הפרסי.
במלחמת ששת הימים היה שגיא חלק מהכוח המוטס שנועד לכבוש את שארם א-שייח, שנפלה לבסוף ללא קרב משמעותי. לאחר המלחמה שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים, השתתף בפעולת כראמה ובהמשך כיהן כקצין אג"ם של פיקוד המרכז.
אלא שהפרק המזוהה עמו יותר מכל התרחש הרחק מגבולות ישראל. שגיא נשלח לכורדיסטן העיראקית כחלק מהסיוע הישראלי החשאי למורדים הכורדים בהנהגת מוסטפא ברזאני, שנאבקו בשלטון המרכזי בבגדד.
במהלך שליחותו זיהה שגיא כי הכוחות הכורדיים, שהצטיינו בלוחמת גרילה, נדרשים להיערך גם להתמודדות מול מתקפה של צבא סדיר. הוא סייע בפיתוח שיטות לחימה שהותאמו לתנאי השטח וליכולות המורדים, הרחיב את הכשרת הצלפים ואף היה שותף להכשרת כוח עתודה של שני גדודי הסתערות, שחלק מאנשיו אומנו בישראל באזור דליית אל-כרמל. בהמשך שב פעם נוספת לכורדיסטן כדי לסייע לכוחות הכורדיים, והוביל את המורדים לניצחונות היסטוריים על הצבא העיראקי.
בתחילת שנות ה-70 מונה למפקד חטיבה מרחבית 820. יום אחד בלבד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוחלף בתפקיד בידי צבי בר. עם תחילת המלחמה הופקד על הכוחות באזור הר דב ומחוז מירון שבגבול לבנון, ובהמשך מונה למפקד חטיבה 317, חטיבת צנחנים במילואים, שלחמה בגזרה הסורית ולאחר מכן במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית.
לאחר שובו משליחותו בכורדיסטן שימש מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בשנים 1980-1977 פיקד על מרחב שלמה בחצי האי סיני, ובהמשך שימש מפקד אוגדה מרחבית 81, וזה היה תפקידו האחרון בצה"ל. בשנת 1984 השתחרר מצה"ל.
שגיא היה תושב שכונת הצנחנים ברמת גן, וב-2012 העניקה לו העירייה את אות יקיר העיר על פועלו לאורך השנים. הוא הותיר אחריו את רעייתו ציפה ואת בנם היחיד יאיר, שכיהן במשך שנים ארוכות כצלם עיתונות ב"ידיעות אחרונות".









