יומיים בלבד לאחר קביעת בג"ץ לפיה "הגדלות הרמטכ"ל" - לא חוקיות, הזהיר הבוקר (רביעי) ראש אכ"א אלוף דדו בר כליפא באופן חריג: "תהיו מוטרדים מהעניין". לאור העובדה שתוקף קביעת בג"ץ מושהה עד סוף השנה כדי להסדיר את הנושא בחקיקה, הסביר ראש אכ"א בדיון מעקב בוועדה לביקורת המדינה בכנסת: "שיהיה ברור לכם שאנשים בקבע מתקשרים ושואלים אם אפשר להקדים פרישה באמצע מלחמה".
האלוף בר כליפא: ״יש צבא של עורכי דין שמוציאים פטורים ברמאות למשתמטים"
(צילום: ערוץ הכנסת)
בר כליפא התייחס גם לסוגיית המחסור בכוח אדם בצבא, בצל חוק הפטור מגיוס לחרדים ובעוד כוחות צה"ל החלו לתמרן בעיר עזה, והבהיר כי הצבא "זקוק לעוד 12 אלף חיילים". אבל בינתיים, כך הוא הסביר, "ההנהגה החרדית מקצינה את האמירות וההפגנות שלהם לוקחות מאיתנו ומהמשטרה משאבים רבים".
הוא סיפר כי מג"ד מילואים שעושה כבר סבב שישי קרא לו "תגייסו את החררדים, אל תפסיקו במשימה", והוסיף: "המילואמניקים מבינים שגדוד סדיר משחרר סדר גודל של 10 גדודי מילואים". עוד אמר ראש אכ"א כי "יש לנו יותר מ-17 אלף משתמטים. ההשתמטות הפכה לנורמה", והוסיף: "יש צבא של עורכי דין שמוציאים פטורים ברמאות למשתמטים".
ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד אמר לבר-כליפא כי "הטיפול בתופעה הזו חייב להיות מערכתי. יש לרכז מאמץ משמעותי של משטרת ישראל, משום שמדובר בסוגיה רחבה הרבה מעבר לשאלת הגיוס בלבד. גורמי המקצוע כבר יושבים סביב שולחנות עגולים, אך כעת נדרשת החלטה ברורה: לטפל בתופעה ולשים לה סוף".
פורום המילואימניקים הדתי-לאומי התייחס לדברים של בר כליפא בוועדה, ואמר כי "צה"ל יכול לגייס את כולם. דבריו משקפים את המציאות היום-יומית שאנחנו חווים בשטח: מחלקות מצטמצמות, עוד חבר שנפצע, תחושת מחסור מתמשכת בלוחמים. ובזמן שצה"ל זועק לעוד 6,000 לוחמים, חוק הגיוס המוצע מדבר על אפס לוחמים ומחליף גיוס אמיתי בהסדרי השתמטות. במקום למלא את השורות, מכניסים תפקידים אזרחיים כמו זק"א ואיחוד הצלה כאילו זה יפתור את הבעיה".
עוד מסר הפורום כי "באותו זמן מפלגות הימין לא דורשות מהחרדים להתגייס, למרות שהחוסר מורגש על בשרנו. חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא חוק השתמטות. הוא לא יחזק את צה״ל ולא יביא לוחמים, אלא יסכן את ביטחון ישראל בתקופה הקרובה. בחודש אלול זה הזמן לחזור בתשובה, לעצור את החוק, ולדרוש חוק אמיתי שמביא עוד לוחמים לצה״ל".
בסוגיית "הגדלות הרמטכ"ל" שאליה התייחס בר כליפא בתחילת דבריו בוועדה, בג"ץ קבע כאמור שלשום כי הסמכות להעניק לפורשי צה"ל את רכיב הפנסיה המדובר הופעלה לאורך שנים רבות ותחת רמטכ"לים שונים שלא כדין - באופן החורג מהוראות החוק ועל כן דינו בטלות. עם זאת, נקבע כי פסק הדין לא יביא לפגיעה בתנאי הפנסיה של גמלאים שכבר פרשו, וממילא שלא תוטל עליהם חובת השבה ביחס לכספים שקיבלו. התוספות השנויות במחלוקת ששולמו מדי שנה, לאורך שנים, לאלפי פורשי צה"ל הן בסך כ-1.2 מיליארד שקלים.
לפני ארבע שנים ממשלת בנט-לפיד החליטה להכשיר את הגדלות הרמטכ"ל ולתרגמן להצעת חוק, אבל אותה הצעה עדיין ממתינה לאישור חברי הכנסת בוועדת החוץ והביטחון. לא פחות מ-26 פעמים ביקשה המדינה הארכה בתשובה לשאלה הנוגעת להסדרת התוספות. לפני חודש וחצי היא טענה כי היא קרובה לאישור החוק של "הגדלת תקופות שירות", הזכירה שהתקיימו כבר שישה דיונים בוועדה ועדכנה שהיא מתכננת לסיים את החקיקה עד 17 בספטמבר.
ההצעה מבקשת לעגן בחוק הגדלה של הפנסיה התקציבית בשיעור של 7%–11% למשרתי קבע (לעומת ההגדלות שניתנות כיום, לא לגמרי כחוק, בשיעור של 9% בממוצע ועד 19%). הצבא הסכים לשחיקה קלה של 3% בגין האינפלציה, שתתפרס על פני כמה שנים. ההצעה הזו מכשירה יותר מ-80% מההגדלות, שניתנו לדעת משפטנים רבים ללא אישור חוקי. לפי הערכת האוצר, זו עלות שנתית של כ-1.1 מיליארד שקל, ושל 15 מיליארד בעשור (מחירי 2021).
ynet עושה סדר בסוגיית "הגדלות הרמטכ"ל"
אז מה הן בעצם "הגדלות הרמטכ"ל"?
מדובר בנוהל שהשתרש בצה"ל לפני שנים והעניק סמכות מיוחדת לרמטכ"ל להעניק תוספות משמעותיות לגמלה התקציבית למשרתי הקבע בצה"ל, תוספת שלא קיימת בשום מוסד, גורם ממשלתי, ציבורי או חברה בארץ.
קיימת איזושהי חקיקה בנושא?
למעשה, הנוהל המוזר הזה, שמעניק לרמטכ"לים של צה"ל סמכות יוצאת דופן להענקת תוספות כספיות גבוהות לאנשי הקבע, מעוגן בחוק שירות הקבע בסעיף 18 הדן בגמלאים. החוק מאפשר לרמטכ"ל לחשב את תקופת שירות הקבע למי ששירת מעבר לגיל 40, ולהגדיל את תקופת העבודה הרשומה שלו כך שתהיה ארוכה יותר מאשר השירות שעשה בפועל.
מדוע הוחלט על תוספת חריגה כזאת?
המטרה הייתה למעשה לקזז פערים למי שפרש לפנסיה כבר בשנות ה-40 לחייו, לרוב אחרי שירות צבאי קשה, ולהשוות את התגמול ולהיטיב עם מי שהשירות שלהם לא היה מלא ויציאתם לפנסיה הייתה מוקדמת בהרבה מאשר במשק (67 לגברים, 64 לנשים כיום).
אז איך חושבו התוספות הללו והתשלום הנוסף?
פנסיה תקציבית מחושבת על פי שנות שירות הקבע, כאשר עבור כל שנה מחושבים 2%. הגדלות הרמטכ"ל העניקו הגדלה של תקופת השירות המזכה, כך שלאנשי קבע שהגיעו לגיל 40 הוספו שנות שירות שלא ביצעו בפועל. זהו מעין "ישראבלוף", שבו אדם ששירת 20 שנה ועבר את גיל 40 מקבל פנסיה לפי 25 שנות שירות, למשל, מה שמהווה תוספת של 10% לפנסיה.
מהי התוספת הממוצעת ומה שיעור ההגדלה המקסימלי?
התוספת התחילה ב-7%, ורוב הפורשים קיבלו תוספת ממוצעת של 9% - אולם היו גם מי שקיבלו 15%, ואף תוספת מקסימלית של 19%. כאמור, ההטבות המפליגות הללו היו בסמכותו המלאה של הרמטכ"ל.
ניקח לדוגמה איש קבע בדרגת סגן אלוף, שפרש בגיל 40. הפנסיה הבסיסית שהוא קיבל הייתה 18,000 שקל, אולם הוסיפו לו 10% על עוד 5 שנות שירות, כביכול. אם היה לוחם, הרמטכ"ל יכול היה להעניק לו עוד 3%. כך שהתוספת שלו (ברוטו) לפנסיה תהיה 13%, שהם 2,340 שקל בחודש.
כל הפורשים משירות קבע היו זכאים לתוספת הגדלות הרמטכ"ל?
למעשה, כמעט כל הפורשים קיבלו את הגדלות הרמטכ"ל, והייתה כאן חריגה ברורה מהחוק שקבע דווקא שההגדלה יכולה להתבצע רק "במקרים חריגים", שבהם איש הקבע המשתחרר ממש נפגע מפנסיה מוקטנת. כמעט כל הפורשים נהנו מהתוספת המשמעותית בניגוד מוחלט לכוונת החוק.
מה קרה שלשום בעצם, ומה יהיה עכשיו?
בג"ץ קבע כי הגדלות הרמטכ"ל במתכונת שבהן הן ניתנו במשך השנים אינן חוקיות, וכי יש לבטל את סמכות הרמטכ"ל להעניקן לאלתר.
מה יהיה גורל הגמלאים שכבר פרשו מצה"ל, הם ייפגעו מההחלטה?
בית הדין הגבוה לצדק קבע באופן מפורש שאנשי קבע שכבר פרשו משירות ומקבלים את הגדלות הרמטכ"ל לא יינזקו ולא יצטרכו להחזיר את הכספים שכבר קיבלו.
מה צפוי עכשיו?
הגדלות הרמטכ"ל יושעו, ויתקיימו דיונים לחקיקה חדשה שתסדיר את תנאי פורשי הקבע. יהיה צורך לקבוע מחדש את הקריטריונים לזכאות ואת תקרת התוספת, ולהחליט אם תהיה הורדה כלשהי בתוספות של אנשי הקבע שכבר פרשו.
השתתף בהכנת הכתבה: שילה פריד
