בניגוד להרבה אחרים, אני מחבב את בני גנץ, יש משהו מתוק בתמימות שלו, ברצון האמיתי שלו לשים את ישראל לפני הכל, גם אם אין לו את כישורי ההנהגה הפוליטיים, גנץ הוא לגמרי דמות הנהגתית לאומית, יותר מתאים לנשיאות מאשר לראשות ממשלה.
גנץ מעולם לא היה שחקן פוליטי, הנסיקה של כחול לבן בשלוש מערכות בחירות לא הייתה בזכות יכולתו הפוליטית המופלאה של גנץ, אלא הילתו כרמטכ"ל, משיחתו לנסיך המחנה על ידי התקשורת והאדמו"רים של השמאל והטייקונים בעלי הכיסים העמוקים, וכמובן בזכות ההבנה הפוליטית של לפיד (שמבין פוליטיקה היטב) שיש לוותר על האגו ולתת לגנץ גב יציב וחזק.
מאז, ביצע גנץ מספר מהלכים פוליטיים התאבדותיים, הוא השפיע, מעט, על ישראל, ובעיקר שחק את המותג בני גנץ לרמה קרובה לאפסית, יוכיחו הסקרים העקביים.
גנץ נמצא כעת בפני צומת מכריע.
האינסטינקט, האגו, אולי גם יצר הנקמה מובילים אותו להישאר על המגרש הפוליטי. לאחרונה גנץ נפגש, מתכנן, ומפנטז על קאמבק, מבחינתו הכל הולך ובלבד שיעבור את אחוז החסימה, יצחק בפניהם של מספידיו ולעזאזל התמימות, האידאולוגיה והמדינה.
הבעיה היא שגנץ לא באמת כזה, הוא באמת אדם טוב במובן הטוב של המילה.
קחו לדוגמא את אחת הקונסטרוקציות האחרונות שגנץ משתעשע בהן, חבירה שלו לירון זליכה ודדי שמחי - זליכה מביא איתו נדוניה של תומכים שטופי מוח שמאמינים באוסף השקרים הפופוליסטיים שלו, שמחי מביא פנים חדשות, טון סמכותי וגוון ליכודניקי, וגנץ? גנץ מביא קופה של מיליונים שיושבים בקופה של כחול לבן.
סף המצפון
גם לו מפלגת טלאים מוזרה כזו תצליח לעבור את סף אחוז החסימה, גנץ לא יוכל לחצות את סף המצפון שלו, הרי למרות כל הבטחה שייתנו זליכה את שמחי, בדבר כפיית אחדות, ושהם לא בכיס של אף אחד, הרי כולנו יודעים שדקה אחרי הבחירות שמחי כבר עמוק אצל נתניהו, וזליכה עוד מקדים אותו. גנץ כל כך רוצה להיות פוליטיקאי ציני ומתוחכם, ומבלי לשים לב הוא שוב ישמש כחמורם של אחרים.
גנץ צריך לוותר על האגו, לאפסן את החלומות ולשכוח מתדמית חדשה של פוליטיקאי נכלולי שלא בוחל בתכסיסים ולא בשותפים, זה לא יעבוד וזה כל כך לא מתאים לו.
נבו כהןגנץ נמצא בדיוק בנקודת האמצע של המרחב הפוליטי, הוא אמנם השיק את עצמו כיו"ר גוש הרל"ב, נסיך תכול עיניים שבא להחליף את ביבי ולהקתו, אבל הצלקות והשריטות שעל גבו, אותן קיבל משותפיו למחנה, דחקו את גנץ לתעב את שני הצדדים באופן שווה.
במידה ושאכן תקום מפלגת אחדות לאומית אמיתית ולא מזויפת, כזו שחבריה לא רצים לחיבוק אוהב מביבי או סוגרים דיל מראש עם איזנקוט, במידה שמפלגה כזו אכן תקום, יוכל גנץ לפרוש עליה את תמיכתו - בלי דרישות למקום גבוה ברשימה, ובלי ערבויות לתיק בכיר. באקט ממלכתי, אפילו תמים ובוודאי מנהיגותי, יוכיח גנץ שככה באמת מציבים את ישראל לפני הכל.
