הפרקליטות הביעה הבוקר (רביעי) התנגדות לחקירה על דוכן העדים של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט בנוגע לפעולות חקירה שנעשו לאחר האישורים שנתן. התובעת, יהודית תירוש, הזהירה מפני פתיחת הדלת בכל מקרה אחר. השופט משה בר-עם תהה בפניה בתגובה: "איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי-חוקיות?". עם זאת, הרכב השופטים אישר לבסוף את בקשתה, וקו החקירה נחסם.
עד כה חקרה ההגנה של נתניהו את מנדלבליט על פעולות שנעשו עד שלב האישורים, ובשלב האישורים עצמו. תירוש אמרה לשופט כי חובת בית המשפט היא לצמצם את הדלת לדברים הנחוצים ביותר - האישורים שנתן היועץ. "גם פרקליט מחוז מחליט מה הוא מבקש לראות מחומרי החקירה. בכל תיק יש טענות להגנה מן הצדק ואפשר לחקור את התובע או את התובע הבכיר, ולשאול מה ידע. ליועץ המשפטי לממשלה יש צוותים שבודקים את החומרים. התובע אינו אדם ספציפי אלא גוף", אמרה תירוש.
היא הוסיפה: "רוב הפסיקה דחתה בקשות להעיד תובע על עניינים עובדתיים - ודיברה על כך שתהליכי עבודה בתביעה לא אמורים לעלות בבית המשפט. חוק יסוד מחייב שהיועץ המשפטי יחתום על כתב אישום נגד ראש הממשלה, וזה לא שונה מתובע רגיל שלא יעיד על תהליכי העבודה אצלו".
בהמשך תהתה תירוש: "כיצד יוכיחו הגנה מן הצדק? חזקה שחומר החקירה בתיק מצוי בידי התובע, ולכן חזקה שאין פה הטעיה של מנדלבליט. את מה שאין בחומר החקירה - צריך לברר מול החוקרים". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן השיבה: "יש דברים שהוא אמר שלא עבר עליהם, כמו תמלילים". השופט בר-עם הוסיף כי "הוא העיד, שמענו אותו ויש פה דברים שלכאורה רלוונטיים להגנה מן הצדק, ואם לא ייחקר - יכול להיות שיהיה פה חסר מבחינה עובדתית".
כאמור, הרכב השופטים קיבל לבסוף את בקשת התביעה, והשופטת פרידמן-פלדמן אמרה כי "החלטנו בדעת רוב לקבל את התנגדות המדינה" - הווה אומר, חרף דעת המיעוט של השופט בר-עם. לאחר החלטת השופטים, סנגורו של נתניהו ביקש לסיים את הדיון כדי שיתאפשר להגנה להיערך מחדש.
נתניהו בבית המשפט לפני כשבועיים
(צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
בטרם הדיון בבקשת התביעה שהוביל לחסימת קו החקירה של ההגנה, סנגורו של איש העסקים שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, אמר כי "המטרה היא להניח תשתית כדי להוכיח שמנדלבליט לא ידע על מחדלי החקירה, לכן הוא לא שקל את האינטרס הציבורי ולכן לא היה מקום להגיש את כתב האישום".
עורך הדין טען כי "אנחנו מדברים על צבר בלתי נתפס, הר של פעולות בלתי חוקיות כמעט על כל צעד ושעל בחקירה הזאת. העניין הזה מבטא את ראיית המנהרה ואת להיטות היתר בהן לקו המשטרה בליווי הפרקליטות, והביאו לכך שעל רצפת חדר העריכה נותרו ראיות מזכות גם לגבי הסיקור וגם לגבי הרגולציה".
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הוסיף מצדו כי "אפשר על בסיס טענה מינהלית לבטל כתב אישום. כדי לבחון את הטענה הזאת צריך להניח תשתית עובדתית רלוונטית. הטענה היא שהוסתרו מהיועץ עובדות מהותיות שגרמו לכך שההחלטה המינהלית (להגיש את כתב האישום) הייתה פגומה. (נשיא בית המשפט העליון) עמית אומר בשורה של פסקי דין מהתקופה האחרונה כי די בכך שהתשתית העובדתית תהיה חסרה כדי שההחלטה המינהלית תתבטל".
חדד הביא כדוגמא להסתרה את הראיות לכך שעדות פילבר על שיחת ההנחיה לא נכונה, ואת מכתבו של מנדלבליט לאבי חימי ולפיו לא נעשו פעולות פסולות כלפי עדי מדינה. "זו ההסתרה, זו ההתנהלות השערורייתית שמקימה לנו הגנה מן הצדק", טען. השופט בר-עם השיב אז: "השאלה היא האם יש להרחיב את חקירת היועץ לטענות להגנה מן הצדק, אחרי שהוא הובא לשאלת האישורים".
חדד ענה כי "מנדלבליט אישר את הסכמי עד המדינה. לא נוכל לשאול אותו האם ידע על מה שעשו לניר חפץ? יש כאן טענות מתחום דיני החוזים נגד ההסכם. ביקשנו לזמן את מנדלבליט, לא אמרנו שאנחנו מזמנים אותו לנקודה ספציפית רק לאישורי היועץ. אין סיבה שנעשה את זה".
ביום עדותו הקודם, מנדלבליט התעמת עם השופט בר-עם בנוגע לנוסח החשדות שהופנו כלפי נתניהו בתיק 1000. מנדלבליט נשאל על-ידי ההגנה אם אישר לחקור עבירת שוחד בתיק, והשיב: "אישרתי נושא, זה לא אותו דבר כמו חקירה באזהרה. אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה".
השופט בר-עם שאל אם "לחוקרים יש שיקול דעת רחב?", ומנדלבליט השיב בחיוב, אך הדגיש: "מרגע שנתתי הסכמה אני זז הצידה? זה לא הולך ככה. אנשי המקצוע שזו עבודתם באים אליי עם שאלות ואני מכווין אותם. אני בהחלט גם רוצה לדעת מה הפעולות שנעשו ושצריך עוד לעשות. אני מצפה שפעולות חקירה יובאו אליי לאישור - לא כל הפעולות - אבל ודאי המרכזיות. יש להם גם שיקול דעת".
בשלב הזה התגלע מעין עימות בין היועמ"ש לשעבר לבין השופט בר-עם, שחידד את השאלות בנוגע להתנהלותו, ולבסוף אמר: "השאלה היא מה מבינים חוקרי המשטרה שמקבלים את ההיתר הכללי. אולי צריך לתת אישור יותר קונקרטי, כדי שלא יעשו חלילה בטעות מה שאסור. אני לא כל כך מבין איך זה אמור לעבוד". מנדלבליט ניסה להסביר: "בשביל זה יש ישיבות סטטוס. ככל שעולים דברים שמציגים קבלת טובות הנאה בהיקף נרחב, צריכים לבוא אליי מראש ולהציג את זה בפניי כדי לקבל היתר לעניין הזה. אני חושב שהם הבינו".
