תצהיר התשובה של ראש הממשלה נתניהו לבג"ץ מעלה תמונה מטרידה מאוד אודות ההתרחשויות טרם טבח ה-7 באוקטובר, הערכות המודיעין שניתנו על ידי השב"כ, והגורמים שהובילו לאסון החמור בתולדות המדינה. ואולם, האחריות והאשמה של השב"כ לאירועי ה-7 באוקטובר ברורים וידועים. אין על כך מחלוקת, ורונן בר נטל אחריות פומבית. לא על כך מתנהלת העתירה, אלא על הפרוצדורה לפיטורי ראש שב"כ.
בנקודה זו נראה שנתניהו "נפל בפח" המשפטי, ו"קרב התצהירים" והגרסאות בין בר לנתניהו מעניק לשופטי בג"ץ את הבסיס המשפטי הנוח לקביעה שהסתמנה עוד בדיון – ביטול הפיטורים, והשבת הדיון לוועדה המייעצת למינוי בכירים בראשות השופט גרוניס.
בעקבות התצהירים ישנה סבירות לא מבוטלת ששופטי בג"ץ יכתבו בפסק דינם את השורות הבאות או נוסח דומה: "רה"מ וראש השב"כ הגישו לנו תצהירים הסותרים זה את זה. בין רה"מ לראש השב"כ התגלעו מחלוקות עובדתיות נוקבות, בייחוד בכל הנוגע לסיבות בגינן החליט רה"מ לקדם החלטת ממשלה בדבר פיטוריו של בר.
"האם מדובר במשבר אמון חריף ומתמשך ובחוסר התאמה לתפקיד כעמדת רה"מ, או שמא שיקולים זרים עומדים ברקע הדברים, נוכח היעדר היענות של ראש השב"כ לדרישות רה"מ ל"נאמנות אישית" כגרסת בר? מטבעם של דברים בג"ץ אינה ערכאה שבגדרה ניתן ללבן מחלוקות עובדתיות בדרך של חקירה נגדית כדת וכדין, ואין זה ראוי שערכאת ביקורת מנהלית תעשה כן לראשונה. הממשלה אף היא אינה הפורום המתאים בגדרו ניתן ללבן לראשונה מחלוקות עובדתיות נוקבות מסוג זה, ולא בכדי במספר החלטות ממשלה נקבע כי טרם פיטורים של נושא משרה בכיר במהלך קדנציה יש להביא את העניין לדיון והמלצה של ועדה מקצועית, במטרה שתבחן את התשתית העובדתית ותגבש המלצה מקצועית לממשלה.
מאבקו המשפטי של בר גבה מחירים ממנו, מהשב"כ ומהמדינה בכללותה. אין מחלוקת שבר צריך לסיים את תפקידו, אשמתו ברורה, אך לטעמי בר יצליח להשיג את מטרותיו – גיבוש הלכה משפטית בדבר דרך פיטוריו של ראש שב"כ
"כך יש לעשות גם במקרה הנדון. מבלי להביע עמדה ולקבוע מסמרות, ובוודאי מבלי להכריע בגרסאות מי מהצדדים, אנו מורים כי החלטת הממשלה בדבר פיטורי ראש השב"כ תבוטל, והנושא יובא בפני הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שתמליץ לממשלה בדבר בקשת רה"מ לפיטוריו של בר. לאחר מכן תהא הממשלה רשאית לשוב ולדון בהצעת רה"מ לפיטוריו של בר, בהתחשב כמובן בעמדת הוועדה המייעצת".
השבת הדיון לוועדת גרוניס
מהערות השופטים במהלך הדיון היה ברור שזה הוא הכיוון של פסק הדין. כעת, קרב הגרסאות בין נתניהו לבר מעניק לשופטים את הבסיס העובדתי והמשפטי להשבת הדיון לוועדת גרוניס.
הערכתי היא שבפועל, לאחר מכן, לא יתקיים כל דיון בוועדת גרוניס. לאחר שבג"ץ ייתן פסק דין שיקבע את העקרונות ביחסי רה"מ וראש שב"כ, את הפרוצדורה לפיטורים הכוללת היוועצות בוועדת גרוניס ואת גדרי שיקול הדעת של הממשלה, יודיע בר על מועד לסיום כהונתו, וכך ההלכה תתקבע לעתיד, אך הדיון במקרה הפרטני של בר יתייתר.
ואולם, בכך לא תסתיים ההשפעה המשפטית והציבורית של בג"ץ פיטורי ראש השב"כ, שכן הקרב הבא בבג"ץ, על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אף הוא יושפע מהעובדות שנחשפו בתצהירים של נתניהו ובר. בחודש הבא עתיד להתקיים דיון נוסף בעתירה התלויה ועומדת, הדורשת מהממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. עד כה בג"ץ נהג בסבלנות ובסלחנות, וקבע כי על הממשלה לשקול ולדון בהקמת ועדת חקירה.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףקרב התצהירים של נתניהו ובר, והמחלוקות העובדתיות על התרחשויות בתקופה שקדמה למחדל החמור, ממחישים עוד יותר לציבור וגם לשופטי בג"ץ עד כמה קריטי לזרז את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את כלל העובדות הקשורות לאירועים שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר ותפרסם אותן לציבור. אין זה ראוי שהציבור, המשפחות השכולות ומשפחות החטופים ייחשפו לפרטים אגב הדיון בפיטורי בר.
מאבקו המשפטי של בר גבה מחירים ממנו, מהשב"כ ומהמדינה בכללותה. אין מחלוקת שבר צריך לסיים את תפקידו, אשמתו ברורה, אך לטעמי בר יצליח להשיג את מטרותיו – גיבוש הלכה משפטית בדבר דרך פיטוריו של ראש שב"כ וגדרי שיקול הדעת, וזירוזה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי אוניברסיטת רייכמן
