כשאני רואה בימים אלו את התחקירים המתפרסמים בתקשורת על מחדלי ההגנה של צה"ל באסון שבעה באוקטובר, ועוד לפני כן אני שומע על מחדלי הממשלה באופן קבלת ההחלטות וטיפוח חמאס למימדים מפלצתיים במשך שנים, אני מגיע למסקנה ברורה: ממשלת ישראל הובילה אותנו במשך שנים במסלול חיים הרסני שכשצה"ל נדרש לו - לא יכל עליו.
איך נוצר מצב שהממשלה מייצרת לצה"ל מציאות שהוא לא יכול להתמודד מולה בזמן אמת? או אולי ההיפך: איך יכול להיות שצה"ל הסתיר, אפילו שלא במודע, איומים אפשריים על ישראל ממשלת ישראל? זה נשמע כמו בעיה אישיותית שעונה להגדרה - הרס עצמי. יכול להיות אנחנו מביאים על עצמנו הרס עצמי? כי אם זה לא הרס עצמי, אז מה כן?
בשורות הקטנות של התחקירים על הטבח בישובים אפשר לזהות ממש בעיות ערכיות, ולא רק בעיות טקטיות: בעיות פיקוד ושליטה, סדר קבלת החלטות שגוי, בעיות ערכיות שחונות תחת ההגדרה "חיילות", אי-חתירה למגע ועוד ועוד. לצד זה, כמובן, אירועי גבורה חסרי תקדים ומעוררי השראה. גם אלו וגם אלו חשובות יותר מכל מחדל טקטי בשטח, בעיני, אם רוצים להפיק לקחים לבאות.
התחקירים הצבאיים זועקים לוועדת חקירה ממלכתית. חלילה שלא נעז להעלות זאת על דל שפתותינו מול הממשלה. זה יקרה, כמובן, כשיימצא חבר השופטים הנכון, שגם נמצא בצד הנכון. בינתיים הממשלה הכושלת ביותר מאז המנדט הבריטי, מתנערת מאחריות
אין ספק שצה"ל כבר עבר מהשלב של הלקאה עצמית להפקת לקחים. גם אם זה לא מושלם והדרך עוד ארוכה, התהליך בעיצומו. בסוף, אתם תראו, יהיה בסדר בצה"ל. אבל בסוף, אתם תראו, שאם הממשלה לא תעלה על מסלול דומה, כלל לא יהיה בסדר. התחקירים הצבאיים זועקים לוועדת חקירה ממלכתית. חלילה שלא נעז להעלות זאת על דל שפתותינו מול הממשלה. זה יקרה, כמובן, כשיימצא חבר השופטים הנכון, שגם נמצא בצד הנכון. בינתיים הממשלה הכושלת ביותר מאז המנדט הבריטי, מתנערת מאחריות ומסרבת לעשות תהליך תיקון.
בעוד שבוע או שבועיים יתפרסם התחקיר על אירועי השבעה באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. אם לא צנחה לכם הלסת בתדהמה בגלל חשיפת מחדלי כפר עזה, נתיב העשרה ונחל עוז - הקיבוץ והמוצב - זה יקרה לכם ללא ספק עם חשיפת מחדלי ניר עוז - מוקד הטבח. מוקד המחדל.
להבדיל משאר הישובים שבהם עוד איכשהו התנהלה לחימה, קיבוץ ניר עוז נשכח מעל פני האדמה. אחת הסיבות המרכזיות היא העובדה שניר עוז שוכן גאוגרפית בתוך מובלעת ישובים ("ישובי הפרסה") שמרוחקים מכביש 232, הכביש המרכזי של יישובי עוטף עזה בחבל אשכול.
מתן צורילצידו הישובים נירים, עין השלושה וכיסופים שגם ספגו אבדות קשות, אבל לא באותו היקף כמו ניר עוז. המחבלים, יימח שמם, ידעו מה עושים, כאשר הם הצליחו לבודד את הגישה ליישובי הפרסה בכך שהם נטרלו את כביש 232, וכל כוח צבאי שבכל זאת ניסה להגיע לאזור- נתקל בחסימות מחבלים. על כך עוד ידובר רבות בשבועות הקרובים. צה"ל כבר מכין את התושבים שהתחקיר על ניר עוז צפוי להיות מטלטל, בטח עבור הקהילה ששרדה, וכמובן את הציבור בישראל. ביום הזה, כשיתפרסם התחקיר, מצפופה מרה"מ נתניהו לכתת רגליו בשבילי ניר עוז, לראות מקרוב את החורבן, ובסוף הביקור להרכין ראש בפני הקהילה, לקחת אחריות ולהתנצל על ההפקרה. יקרה? לא יקרה.
