הורים לחיילים מחטיבת הצנחנים מודאגים מכך שילדיהם, שהוקפצו להילחם מאז הטבח הקשה ב-7 באוקטובר, לא יצאו להתרעננות אפילו פעם אחת - בניגוד לחיילים מחטיבות אחרות, והקשר שלהם עימם נותק כמעט לחלוטין.
הביקורת שנשמעה בשבועות האחרונים הגיעה גם לדובר צה"ל עצמו, דניאל הגרי, שהתייחס לכך בעדכון שנתן לתקשורת: "אנחנו ערים לכל ביקורת", אמר הגרי "אני באופן אישי מסתכל על זה, לפעמים אני מדבר עם הורים בעצמם. ההורים של הלוחמים והמשפחות שלהם והחיבוק שהם נותנים ללוחמים הוא חלק מרכזי בלחימה".
"שוחחתי על זה עם מח"ט הצנחנים", הוסיף הגרי. "הוא הסביר לי שהפעילות של הצנחנים לא אפשרה יציאה החוצה ושחרור. ובכל זאת, התפקיד שלנו הוא שגם בחטיבת הצנחנים, כמו בחטיבות אחרות – לוחמים ברגע הראשון שאפשר יחזרו הביתה".
למרות זאת, חיילי חטיבת הצנחנים טרם יצאו להתרעננות וכמעט שלא נמצאים בקשר עם הוריהם המודאגים.
"כשבאים ואומרים שהילד שלך לא מקבל טלפון בגלל צרכים מבצעיים אני לא מקבל את זה"
גדי לנדאו, שבנו נמצא בעזה מאז פרוץ מתקפת החמאס, כועס על ההתנהלות של חטיבת הצנחנים. "יש איזושהי אפליה או אי הלימה בין חטיבת הצנחנים לבין שאר החטיבות. חטיבת הצנחנים נוקטת בגישה מאוד מחמירה ושלא בצדק בחייליה. אנחנו הורים ויש לנו ותק רב בלגדל ילדים. כשבאים ואומרים שהילד שלך לא מקבל טלפון בגלל צרכים מבצעיים אני לא מקבל את זה כי במדינת ישראל יש טיל חץ וטכנולוגיה רבה אז שאף אחד לא יספר לי שאי אפשר ליצור קשר עם ההורים. זו התנהלות שרואה רק את תוצאות המלחמה והפעולה ולא לוקחת בחשבון שהחיילים האלה הם נפשות וכשילד לא מדבר עם ההורים תקופה ארוכה זה גורם למורל ירוד וזה עלול להביא לנזקים".
הכותרת
המלחמה שנשכחה, אבל משפיעה על המערכה נגד חמאס
28:26
"ההתנהלות של החטיבה אל מול ההורים היא שערורייתית"
"חייל שלא זכה להתרעננות במשך תקופה כל כך ארוכה הוא עייף", אומר לנדאו. "החיילים חייבים לצאת להתרעננות גם נפשית וגם בריאותית. בנוסף, ההתנהלות של החטיבה אל מול ההורים היא שערורייתית כי ניתן היה לקיים סיטואציה שבה מקליטים הודעות להורים ומעדכנים אותם בצורה מסודרת מה קורה עם חיילים בלי לפגוע בצרכים המבצעים כי מדובר במלחמה שתימשך עוד חודשים ארוכים".
לדבריו, יש מספר כשלים בהתנהלות: "הכשל הראשון הוא שבניגוד לשאר החטיבות זו החטיבה היחידה שלא יצאה להתרעננות. הכשל השני שאין שום קשר עם הילדים ואין שום ניסיון ליצור איתנו קשר, וכשל שלישי שאין שום קשר בין ההורים לבין מפקדי החטיבה - וזה יוצר תחושה של ניכור בין המח"ט לבין ההורים. בסך הכל הפקדנו את ילדינו בצבא אבל לא הסכמנו לכך שהחטיבה תתעלם מאיתנו".
"הילד לא בדרום אמריקה וזו תחושה של חוסר הבנה בסיסית כי מדובר במלחמה ארוכה וקשה שלא הייתה כזו לעם ישראל מעולם"
לנדאו מתאר מצב שבו ההורים נמרצים בחוסר אונים מוחלט ולא ישנים בלילות. "כל ההורים בוכים בקבוצות. ההורים חיים על כדורים כדי לישון. בלילה נכנסות מחשבות רעות וכשאתה לא שומע מהילדים זו תחושה מאוד קשה. הילד לא בדרום אמריקה וזו תחושה של חוסר הבנה בסיסית כי מדובר במלחמה ארוכה וקשה שלא הייתה כזו לעם ישראל מעולם. ההתנהלות הזו תגרום לילדים שלנו נזקים נפשיים. הם ראו זוועות ואפילו לא הצליחו לעבד את המראות האלה והם נכנסו לעזה. זה לא קל, תקופה קשה מאוד. זו התקופה הכי קשה בחיים שלי. זה 24/7 לפחד, כשאתה רואה רכב צבאי אתה אומר אלוהים ישמור שרק לא יעצור אצלי בבית. גם אם הם יצאו ויתרעננו, הם יחזרו למקום הזה וזה באסה".
לדברי לנדאו, אין עם מי לדבר בחטיבה ואף אחד לא מקשיב לזעקתם. "למרות שדניאל הגרי התייחס לזה ואפילו מחט הצנחנים אמר שהחטיבה תצא להתרעננות וזה היה לפני 8 ימים וכלום לא קרה מאז. בפועל הן שחלף למעלה משבוע אבל טלפון לא קיבלנו. איך יכול להיות שלא מצליחים להביא טלפון לחיילים להתקשר. זה לא הגיוני. אנחנו מכניסים להם בצורה מאולתרת מכתבים. חזרנו לתקופת יהודה המכבי. אנחנו פונים לקצינת השלישות וזה כאילו פנית לאוויר. אף אחד לא טורח לחזור אליך. תחושה כאילו אנחנו נודניקים שצריכים להוריד אותנו מהגב ולא לתת לנו תגובות. פשוט אין עם מי לדבר".
"מכיוון שמדובר במלחמה שתיערך עוד חודשים רבים אז גם אם יהיה מפגש בזמן הקרוב צריך להפיק לקחים לעתיד ולמצוא איזשהו מנגנון של שיתוף פעולה בין ההורים לחטיבה, כדי שיקדם אותו בעתיד לקשר טוב יותר".
שלוש שיחות בלבד בחודשיים
ט', אמו של לוחם בגדוד 101 של הצנחנים המשרת בעזה למעלה מחודשיים ללא הפסקה, סיפרה כי בנה הוקפץ בשבת השחורה ומאז כמעט שלא יצר קשר. "באותה שבת ארורה כשפרצה המלחמה הבן שלי הוקפץ לצבא. 20 יום לאחר מכן , ב-27 באוקטובר, אפשרו לנו לבוא לראות את החיילים בסמוך לבא"ח צנחנים. יומיים לאחר מכן הם נכנסו לרצועה - מאז ועד היום זכינו לשיחות טלפון ספורות, 3 שיחות בלבד. החיילים לא יצאו מאז לרענון מחוץ לרצועה".
"בהפסקת האש", היא מוסיפה, "ההתרעננות התקיימה ברצועה עצמה. אנחנו ההורים חוששים מאוד לשלומם של החיילים. למעשה, מדובר בחטיבה היחידה שלא יצאה להתרעננות בחוץ ולא זכתה לביקורי הורים. גם גורמי מקצוע שהתייעצתי עימם סבורים שזה לא מיטיב עם החיילים קיים חשש מאוד גדול לגורלם. זה לא סביר. ההורים שבורים. גם ההורים החזקים שבינינו נשברו פיזית ונפשית מהדבר הזה".
"הם כמו חטופים ולא יצרו איתנו קשר מאז שהוא נכנס פנימה זר. אין לי אות חיים מהילד", אומרת ט'. "ההורים כבר איבדו את זה. אני מעסיקה את עצמי ועובדת אז אני איכשהו שורדת את האירוע וזה הגיע למצב שהייתי לוקחת כדורי הרגעה בלילה".
"אני מעסיקה את עצמי ועובדת אז אני איכשהו שורדת את האירוע וזה הגיע למצב שהייתי לוקחת כדורי הרגעה בלילה"
לדבריה, על אף ההבטחות של דובר צה"ל שהם יצאו להתרעננות, זה לא קורה. "כמובן שחשוב מכל לשמור על שלומם של הלוחמים התחושה היא שקבלת ההחלטות שגויה. כשהיה אפשר לאפשר להם גיחה החוצה להתרעננות לא עשו זאת. מבטיחים לנו ולחיילים שהם יצאו ומבטלים להם. גורמים למפח נפש לחיילים ולנו ההורים. ההורים מתחילים לחשוב שיש פה שיקולים לא עניינים. יותר מחודשיים להחזיק חיילים מבלי לרענן אותם? זה לא שפוי. חלק מהחיילים שהצליחו לדבר עם ההורים אמרו שלא היה מהם לה לאכול ביום שישי. הם שוכחים שיש הורים בצד השני. זה בלתי נסבל".
אלכס, הורה של אחד מהחיילים בחטיבה, הוסיף: "חטיבת צנחנים סדירה היא היחידה שלא יצאה להתרעננות מתחילת המלחמה, ונמצאת בתמרון בעזה כבר יותר מחודש וחצי. בכל התקופה הזו נתנו לחיילים רק שיחה אחת הביתה של שתי דקות. משפחות החיילים נמצאות בחרדה גבוה מתמדת, כמו כן חוסר התרעננות מ-7/10 משפיע גם על חיילים שנמצאים תקופה ארוכה מאוד ללא מנוחה, שינה, אכילה סבירה וללא קשר עם הקרובים. לא ברור למה מח"ט צנחנים החליט למנוע מהחיילים התרעננות אפילו קצרה, ואיך זה ששום מפקד גבוה בצה"ל לא משנה את ההחלטה השגויה שבסופו של דבר עלולה להוביל לתוצאות מאוד לא רצויות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לוחמי ומפקדי חטיבת הצנחנים נלחמים בגבורה במחבלים במהלך קרבות עצומים בעזה. מפקדי חטיבת הצנחנים תומכים ומקדמים את הנושא, והלוחמים ייפגשו עם משפחותיהם כשהמצב המבצעי יאפשר זאת".
