גיבור הפיגוע בבית הכנסת במנצ'סטר ביום כיפור שוקל לעלות עם ילדיו לישראל - כי הוא כבר לא חש בטוח בבריטניה. בריאיון מקיף ל"טיימס" הבריטי סיפר יוני פינליי (40) על הרגע שבו ניצב מול המחבל בבית הכנסת בהיטון פארק, על ההחלמה - ועל האנטישמיות.
פינליי (40), היה אחד מהמתפללים שחסמו את דלת הכניסה לבית הכנסת, כשהמחבל, ג'יהאד אל-שאמי, פתח במסע הדקירות. מלווין קרביץ (66) נרצח על ידי המחבל ואדריאן דולבי (53), שגם הוא ניסה למנוע מא-שאמי להיכנס לבית הכנסת, נורה למוות על ידי הכוחות. פינליי, אב לארבעה, נורה אף הוא בשוגג, ונותח במשך שבע שעות לאחר מכן.
מאז הפיגוע, ועל רקע עליית האנטישמיות בשנים האחרונות, פינליי דן עם גרושתו אם עלייה לישראל עם ארבעת הילדים היא האופציה הטובה ביותר. "יהיה מאוד מאכזב לעזוב את מנצ'סטר. זה הבית שלי. אבל אני לא יכול לגדל את ילדיי באווירה כזו", אמר.
לדבריו, היחס לקהילה היהודית במנצ'סטר - השנייה בגודלה בבריטניה אחרי לונדון - השתנה מאז 7 באוקטובר. "יש כל כך הרבה כעס ושנאה, כבר קשה לזהות את בריטניה עם כל צעדות השנאה", אמר על ההפגנות הפרו-פלסטיניות. "אנשים שכועסים על ישראל צריכים להפנות את השנאה לעבר היהודים. למילים יש משמעות, ולמעשים יש השלכות. והפיגוע הוא התוצאה".
תיעוד חיסול המחבל בפיגוע בכיפור
ביום הפיגוע, יום כיפור האחרון, המחבל החל לנפץ חלונות וניסה לפרוץ את הדלתות ולהיכנס פנימה. פינליי ואחרים עברו מדלת לדלת בניסיון למנוע זאת ממנו: "היו שלוש דלתות עם מנעולים רגילים. יכולתי ממש לראות את הדלתות נעות לעברי, הן כל כך רעדו. אם לא היינו מחזיקים אותן, אני בטוח שהוא היה פותח אותן".
הוא סיפר כי ראה את ראשו של המחבל ושמע אותו צועק: "זה בשביל הילדים שהרגתם" - כשהכוונה היא כנראה למלחמה בעזה. "לא הרגשתי מבועת. כל מה שחשבתי הוא - אנחנו לא יכולים לתת לו להיכנס. חשבתי גם 'איפה המשטרה'. זה נראה שזה לקח שנים. אבל למעשה זה היה דקות ספורות".
"הרגשתי את הרשע מוקרן ממנו", אמר פינליי על רגעי האימה. "אני באמת מאמין שאלוהים הציל אותי. קיבלתי את המתנה של עוד זמן. הוא אמר כי אינו מאשים את המשטרה בירי שפגע בו. "הם עשו הכול עדי לעצור אותו מלירות בי ובמתפללים הנוספים".
לדבריו, לאחר שנפגע צוותי ההצלה "ביקשו ממני לתת שם של קרוב משפחה שאליו יפנו. אמרתי להם 'אין סיכוי שתצליחו ליצור איתם קשר, הם לא עם הטלפונים'" - עקב יום כיפור. הוא סיכם כי "יש תחושה גדולה של אשמה. זה קשה מאוד. אני מדבר על החלמה, אני בסדר - ומלווין ואדריאן אינם. אני שרדתי, והם לא. למה?".
