תושבים בטהרן דיווחו כי הלילה (בין שישי לשבת) בוצעו תקיפות אינטנסיביות במיוחד באזורים רבים ברחבי העיר, ובמשך שעות נשמעו קולות של מטוסי קרב, הדי פיצוצים ופעילות של מערכות ההגנה האווירית. תושב העיר ששוחח עם ערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" הגדיר את השעות הללו כ"לילה המפחיד ביותר" מאז פרוץ המלחמה.
ה"ניו יורק טיימס" דיווח לאחר מכן שהתכתב או שוחח טלפונית עם 15 תושבי טהרן, שסיפרו על אירועי הלילה. "איבדתי ריכוז ואני לא יודעת מה יהיה איתנו", כתבה גולשאן פאתחי בהודעת טקסט מחדר האמבטיה שבו הסתתרה עם בתה. "אני מאוד מאוד דואגת".
אילוסטרציה: גל התקיפות הלילה בטהרן
(צילום: דובר צה"ל )
סאגאר, תושבת אחרת, כתבה בסדרת הודעות טקסט שביתה רעד מההפצצות עד שחששה שהוא יקרוס ויקבור את משפחתה. "חשבתי, בסדר, זה נגמר. כולנו מתים", אמרה. "מה שנפל עכשיו היה קרוב מאוד ומפחיד". אפשין, איש עסקים בן 58, הוסיף: "איראן נהרסת לנגד עינינו. מה אם נישאר כאן להירקב ללא קשר לעולם החיצון?".
ישראל וארה"ב מצהירות שהתקיפות מכוונות לאתרים צבאיים, יעדי ממשל, תעשייה ותשתיות, אך הארגון הבינלאומי להגירה מעריך שמאז מכת הפתיחה ב-28 בפברואר נפגעו באיראן יותר מ-82 אלף דירות, מה שהשפיע על 180 אלף איש.
כתבה שפורסמה בסוף השבוע ב"גרדיאן" הבריטי עסקה באזרחים שעוזבים את המדינה לטורקיה דרך מעבר הגבול כפיקוי – אחד השערים הבודדים של האיראנים למערב. האזור הזה, שבין ההרים המושלגים, היה עד המלחמה עמוס במטיילים שחצו את הגבול לעיר ואן כדי לעשות קניות, או לבלות במועדוני הלילה ובברים הדיסקרטיים שלה, המיועדים לאיראנים בלבד ובהם מוגש אלכוהול – דבר האסור ברפובליקה האסלאמית. אבל בימים אלה המקום תוסס ושמח הרבה פחות, וגם מספר החוצים אותו הצטמצם.
על פי נציבות האו"ם לפליטים, בין 3 במרץ ל-30 בחודש חצו לטורקיה דרך מעבר כפיקוי כ-64 אלף איראנים (בזמן ש-48 אלף חזרו דרכו למדינה). דובר הנציבות הסביר שמדובר במספר נמוך, ושעד המלחמה יצאו כ-5,000 איראנים מדי יום. טורקיה גיבשה תוכנית לקליטה המונית של פליטים, כולל יצירת אזור חיץ והקמת ערי אוהלים ל-90 אלף איש, אולם עד כה לא היה בכך צורך.
"למה אני עוזב? 'בום', בגלל המלחמה. כל לילה מפציצים", סיפר אמיר, תושב טהרן ששמו האמיתי לא פורסם מחשש שיזוהה. הוא בן 33, סוחר מטבע חוץ וקריפטוֹ, אולם בימים אלה אין לו איך להתפרנס בטהרן. "אין אינטרנט אז אין עבודה," אמר בהתייחס להפלה הגורפת של הרשת על ידי המשטר אחרי פרוץ המלחמה.
הוא לא הביע כעס על ישראל או ארה"ב, ואמר: "אנחנו חייבים להיפטר מהמשטר. תודה לטראמפ. אני מקווה שזה עובד. כל לילה יש פצצות. אזורים תעשייתיים ובסיסים צבאיים הושמדו לחלוטין".
לפי הכתבה, האיראנים החוצים דרך מעבר כפיקוי הם על פי רוב בעלי נטייה מערבית, לעתים קרובות משכילים ומבוססים כלכלית, ולא מהווים סקר מייצג של הרגשות באיראן. חלקם פחדו להתראיין לתקשורת, ואישה שהחלה לדבר הפסיקה לאחר שגבר הורה לה לשתוק בטענה שמדובר בצוות של "איראן איטנטרנשיונל", המוגדר על ידי המשטר בטהרן כארגון טרור.
רוקחת תושבת טהרן, שחצתה את מעבר הגבול בדרכה לבקר את שלוש בנותיה החיות באירופה, סיפרה שהיא מתכוונת להישאר שם שלושה חודשים. "כולם באיראן חיים בחרדה", אמרה. "אני לא אוהבת את טראמפ אבל הפעם הוא צודק. אנחנו עייפים מאוד מהמהפכה של הרפובליקה האסלאמית. רוב האנשים באיראן אוהבים את טראמפ כי אולי הוא ישנה את המשטר".
מוחמד (42), המנהל עסק לתיירות, יצא לטורקיה בדרכו לעומאן. "נאלצתי לסגור לגמרי את המשרדים", סיפר. "אמרתי לעובדים שלי ללכת לנוח לפחות חודשיים, ואחר כך אני לא יודע מה יקרה. הבית שלנו קרוב לשדה התעופה ויותר מ-100 פעמים הייתה לידינו הפצצה. בשלושת הימים הראשונים היה קשה מאוד, אבל אחרי 5-4 ימים המוח מתרגל. אני לא בטוח לגבי העתיד אבל אני בטוח בדבר אחד: המלחמה לא טובה".
תושבת טהרן בת 39 שעשתה דרכה לאיסטנבול הוסיפה: "האנשים חיים את היום-יום, הולכים לקניות וכולי, אבל בלילה אנחנו קצת פוחדים. אני מקווה לשינוי במשטר".
סוכנות הידיעות AP דיווחה כי השלטונות עצרו את עורכת הדין פעילת זכויות האדם נסרין סוטודה (64) בביתה בטהרן. על פי בתה המתגוררת באמסטרדם, את המעצר ביצעו ביום חמישי סוכני מודיעין של המשטר. סוטודה מגינה על פעילים, פוליטיקאים מהאופוזיציה ונשים שהועמדו לדין על הסרת הכיסוי לראש. היא נכלאה כמה פעמים בעבר ועד השבוע הייתה משוחררת מטעמי בריאות. בעלה רזא ח'אנדאן, גם הוא פעיל זכויות אדם, כלוא בכלא אוין הידוע לשמצה בטהרן.
