המהפכה המשפטית החלה עם נאום של יריב לוין, נמשכה למרות הפגנות ענק במשך חודשים ארוכים שלא נראו כמותן, הגיעה לשיא עם לא פחות מ-141 הצעות חוק במקביל שפורטו כולן כאן וגוועה לאיטה עם תחילת המלחמה. אבל שנתיים וחצי אחרי תחילתה, ובזמן ש-50 חטופים עדיין בעזה, בקואליציה כבר מסמנים את היעד - קידום מחודש של חוקי המהפכה, לצד הדחת מי שנחשבת למכשול מרכזי לכך.
היועמ"שית גלי בהרב מיארה, לפני כחודש וחצי: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
למרות פקק החקיקה העצום שנוצר בעקבות חרם הסיעות החרדיות שהחל בראשית כנס הקיץ, בקואליציה כבר מסמנים את המטרה הזו לקראת הכנס הבא. חלק מהחוקים צפויים לעבור עוד בכנס הנוכחי, בחסות היעדר תשומת הלב הציבורית שממוקדת בהשבת החטופים ובמחירים הכבדים שמשלמות עוד ועוד משפחות מאז התעצמות הלחימה בעזה.
לצד קידום החוקים, שיפורטו בהמשך, מנסה הממשלה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. היום (שני), לראשונה אי פעם, יערכו חמישה שרים שימוע לקראת פיטוריה - והיא ככל הנראה לא תתייצב. "ההחלטה להפוך את הפיטורים להליך פוליטי לגמרי אינה חוקית ותאפשר דילים פוליטיים", אמרה בהרב-מיארה על המעקף - הקמת ועדת שרים לצורכי הפיטורים, כתחליף לוועדת גרוניס. השימוע יתקיים לאחר שבג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים בעתירות נגד פיטוריה, אבל סביר שבשלבים מתקדמים יותר יבלום בג"ץ את הפיטורים.
על ההצעה שנועדה לבטל את ועדות המינויים המקצועיות, לרבות ועדת גרוניס, כחלק מאותו מעקף, אמרה: "השירות הציבורי נועד לשרת את הציבור, והוא איננו 'מאגר משרות' עבור חברי הממשלה. הוועדות שאותן מבקשים לבטל נועדו לוודא שמינויים בשירות הציבורי ייעשו על בסיס כישורים והתאמה ולא קשרים". אתמול, רגע לפני השימוע שלה עצמה, הודיעה היועמ"שית כי נציב השב"ס קובי יעקובי יואשם בכפוף לשימוע בפרשת מקורבי בן גביר, ויועצו של ראש הממשלה יונתן אוריך יועמד לדין בכפוף לשימוע בפרשת המסמכים הסודיים.
אתמול אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה שורה של הצעות חוק שנויות במחלוקת, שחלקן הועלו מהאוב - מימי המהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין. אלא שהפעם מדובר בהצעות חוק פרטיות ולא ממשלתיות, כך שהן אינן נדרשות להתיישב עם עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה. הבולטת מבין ההצעות היא הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), המציעה לאפשר לממשלות חדשות להדיח את בכירי מערכת הביטחון כמו הרמטכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ ומפכ"ל המשטרה (וגם את היועמ"ש) בתוך מאה ימים מתחילת כהונתן, ללא צורך בוועדת איתור או בהליך ממלכתי מוסדר.
היועמ"שית כתבה על אותה הצעה כי היא "תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון. מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראשי המערכות, כולל מערכות הביטחון, להציג תמונת אמת והערכות מקצועיות אובייקטיביות בלא מורא, וכן במקצועיות של ראשי המערכות הבכירות וחוות דעתם". גם במקרה זה, אם החוק אכן יקודם, הוא כפי הנראה ייפסל בבג"ץ.
הצעת חוק נוספת היא זו של ח”כ שמחה רוטמן, ולפיה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשלושה תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. לדברי רוטמן, מטרת ההצעה היא לחזק את הפרדת הרשויות ולהפחית את הריכוזיות במערכת המשפט. אלא שלפי בכירים לשעבר במערכת, הפיצול עלול דווקא לייצר חיכוכים ולפגוע באפקטיביות של עבודת המערכת המשפטית כולה.
3 צפייה בגלריה
בין היתר: ביטול ועדות המינויים ופיצול תפקיד היועמ"ש - במקביל לניסיון הדחת היועמ"שית
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
לפני כשבוע אישרה ועדת השרים לקדם גם את הצעת החוק של ח”כ אביחי בוארון (ליכוד), שמבקשת להסיר את התלות של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה בעמדת היועצת המשפטית לממשלה. על פי ההצעה, היועצים יוכלו להיוועץ ביועצת אך לא יהיו מחויבים לעמדתה, והם יוסמכו לייצג את המדינה בערכאות בעצמם. באותה ישיבה אושרה לקידום הצעת חוק של ח״כ אושר שקלים (ליכוד), גם היא שנויה במחלוקת, אשר זכתה לשם "חוק יאיר גולן". הצעת החוק מציעה לשלול דרגות והטבות מבכירים לשעבר במערכת הביטחון שקראו למרי אזרחי או הסיתו נגד המדינה. בין היתר ניתן יהיה לשלול פנסיה, להוריד בדרגה ואף למנוע זכויות נוספות.
כמו כן, בנוסף לצעדים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, חברתו לסיעה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מקדמת הצעת חוק לסגירת חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי והפרטת רשת ב'. לדבריה, ההצעה שאושרה לקידום לפני כשבועיים נועדה לשיפור היעילות הכלכלית של התאגיד, אולם בקרב אנשי תקשורת ואקדמיה ההצעה נתפסת כניסיון להצר את צעדיה של תקשורת עצמאית וביקורתית.
כל ההצעות הללו מוגשות כהצעות חוק פרטיות, מה שמאפשר לקואליציה להימנע מהליך בקרה משפטית מחמיר, אך בפועל הן תקועות ואף טרם עלו להצבעה בקריאה טרומית בשל החרם החרדי. כבר שבועות שהסיעות החרדיות מסרבות להצביע בעד חוקים של הקואליציה, על רקע המשבר סביב חוק הפטור הגיוס, ועד אשר יובא להצבעה נוסח שמוסכם עליהן.
החרדים תוקעים גם חוקים שלהם עצמם - כך בשבוע שעבר הייתה אמורה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ משה גפני מיהדות התורה, להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לעסוק בבוררות אזרחית, אך זו הוסרה מסדר היום. במפלגת השלטון התכוונו לקדם את חקיקת החוק במהרה, ואולי אף להשתמש בו כקלף לסיום המשבר הקואליציוני. במקביל מקודמים בימים אלה בוועדת החוקה חוק מח"ש שנועד להכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים ולהעבירה מהפרקליטות, והחוק למיסוי עמותות ליברליות בגובה של 80% מהתרומות מחו"ל, וזאת תוך החרגה של עמותות חרדיות.
החוקים הללו מקודמים לאחר הדחתו של ראש השב"כ רונן בר, וכשראש שב"כ חדש עדיין לא מונה. בג"ץ אישר את המתווה שהוסכם בפשרה בין הממשלה ליועמ"שית, ולפיו בעוד 60 יום יוכל ראש הממשלה להגיש בפני הוועדה למינוי בכירים את מועמדותו של האלוף דוד זיני. ככל הנראה יוגשו עתירות על עצם מינויו של זיני, בטענה שאינו ראוי לתפקיד. אתמול קיבל בג"ץ את בקשת הממשלה לקיים דיון נוסף על פסק הדין בעניין נציב שירות המדינה, ובכך דחה את עמדת היועמ"שית שהתנגדה לבקשה. הדיון עתיד להתקיים עד ראש השנה, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
בקואליציה מנסים להכין את הקרקע לכנס החורף, אז עשויים חבריה לנסות לקדם את כלל ההצעות הללו בזו אחר זו. התנאי לכך הוא פתרון למשבר הגיוס והשבת החרדים אל המשמעת הקואליציונית, אך גם מצידם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יודע שקט - ועל רקע המגעים לעסקה עם חמאס השניים מאיימים לפרק את הממשלה.
בינתיים חוקי המהפכה המשפטית ממתינים, אך המאבק בין הרשויות רחוק מלהסתיים. בחודשים שעוד נשארו לממשלת נתניהו, ינסו להעביר כמה שיותר חוקים בקריאה שנייה ושלישית, כדי שיהיו עוד הישגים להראות לציבור הבוחרים בבחירות הבאות. באופוזיציה ינסו להיאבק בכך עד כמה שיוכלו, בין היתר על ידי ניצול המשבר שבין המפלגות וקידום פיזור הכנסת.
פורסם לראשונה: 22:46, 13.07.25
