צה"ל המשיך לתקוף גם הלילה (יום ראשון) אתרים ששימשו לאחסון אמצעי לחימה ומשגרים של חיזבאללה. התקיפות נגד ניסיונות השיקום של ארגון הטרור נמשכות מדי יום באמצעים שונים – בתקיפות מטוסי קרב, בכטב"מים שתוקפים רכבים של מחבלים, או בירי ארטילרי ומקלעים – אך כרגע עדיין אין התקדמות מדינית משמעותית. נראה כי המצב מול לבנון נמצא בסוג של קיפאון, עד שתמונת המצב באזור תתבהר – במיוחד מול איראן.
למרות הקיפאון, בקרוב אמורות להתקיים שלוש פגישות חשובות שצפויות לקדם, או לפחות להבהיר, את המצב בגזרה: הראשונה היא ישיבה של ממשלת לבנון שתהיה מחר. מפקד הצבא, רודולף היכל, מציג מדי חודש לממשלה את התקדמות הצבא בכל הנוגע לתוכנית ריכוז הנשק בידי המדינה. לפי הדיווחים האחרונים, אם הכול יתקיים כמתוכנן, הוא יציג מחר בישיבה את השלב השני של התוכנית לריכוז הנשק, הכולל את האזור מצפון לנהר הליטני. זאת למרות שחיזבאללה עדיין מסרב למסור את נשקו, וטוען כי החלטה 1701 מוגבלת רק לאזור הדרומי לליטני.
ארגון הטרור טוען כי במקום להתמקד בדרישות מולו, על הממשלה להתמקד בהוצאת הכוחות הישראליים שנותרו בדרום לבנון. מחר צפוי מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם לנאום באירוע לזכר מנהיגי ארגון הטרור, וכמו תמיד הוא צפוי גם להתייחס להתפתחויות בלבנון ובשאר האזור.
פגישה חשובה נוספת, שאמורה להתקיים ב-25 לחודש, היא פגישה של ועדת מנגנון הפיקוח על הפסקת האש. הוועדה התכנסה 13 פעמים במהלך שנת 2025. מדובר באותו המנגנון שהייצוג בו הוגבל תחילה לאנשי צבא, ובהמשך נוסף אליו מהצד הלבנוני סימון כרם - מי שהיה בעברו שגריר לבנון בארה"ב והפך לאזרח העומד בראש המשלחת הלבנונית. בכירי חיזבאללה לא עודדו את המהלך וראו בהוספת כרם לדיונים "טעות שנייה", אחרי הטעות הראשונה מבחינתם – התוכנית לריכוז הנשק "בצל המשך הכיבוש הישראלי של שטח לבנון והתקיפות היומיומיות".
מבחינת חיזבאללה, כל דיון על הנשק שבידיו יתבצע רק כחלק מדיון על אסטרטגיה לאומית פנים-לבנונית, במנותק מכל לחץ חיצוני ואחרי שישראל תמלא את חובותיה: הפסקת התקיפות, החזרת האסירים הלבנונים ונסיגה מדרום לבנון. מבחינת ארגון הטרור, לוועדת מנגנון הפיקוח על הפסקת האש יש מנדט טכני בלבד שמטרתו יישום התחייבויות הצדדים להוראות ההסכם, המוגבלות לאזור הדרומי לנהר הליטני ולא לשום מקום אחר. את הדברים הבהיר בין היתר בתחילת החודש איברהים מוסאווי, חבר פרלמנט מטעם חיזבאללה.
באל-אחבאר הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה פרסמו ביום שישי האחרון כתבה תחת הכותרת: "מה היה קורה אם המדינה (לבנון) הייתה מעזה לסגת מהמנגנון?". בכתבה נאמר: "כאשר ישראל ממשיכה להרוג, להרוס, לחטוף ולענות, אחרי ההכרזה על הסכם הפסקת האש ב-2024, כאשר הבטחות הקהילה הבינלאומית הופכות למילים ריקות, וכאשר יש עוד הרוגים והעולם מסתפק בגינויים הרגילים, השאלה הזו הופכת לריאלית ולגיטימית". בכתבה הוצגו היתרונות והחסרונות של האפשרות, ולבסוף נכתב כי אם לבנון אכן תשעה את שיתוף הפעולה עם המנגנון ותסרב לקבל שגרירים ממדינות התומכות בישראל היא תרוויח את כבודה הלאומי, את זכותה להגן על עצמה בכל האמצעים ואת הכבוד מצד העולם – "שמכבד רק את אלה המכבדים את עצמם".
מועד נוסף משמעותי מאד עבור לבנון, אם לא המשמעותי ביותר, הוא ה-5 במרץ. בתאריך זה אמורה להתקיים בצרפת ועידה לתמיכה בצבא לבנון וכוחות הביטחון. לפני האירוע אמורה להתקיים גם פגישת הכנה. בתחילת החודש קרא ראש ממשלת לבנון נואף סלאם למדינות ערב להשתתף בוועידת התמיכה והכריז: "אנחנו זקוקים לעזרתכם".
ההנהגה הלבנונית, הכוללת בין היתר את הנשיא ג'וזף עאון, את סלאם ואת מפקד הצבא היכל, מחדדת בפגישות ברחבי העולם כי צבא לבנון זקוק לתמיכה משמעותית כדי להוציא לפועל את משימותיו. החודש חזר היכל חזר מביקור כזה בארה"ב. בביקור הוא דן עם גורמים פוליטיים וצבאיים בדרכים לשיפור שיתוף הפעולה הצבאי ולתמיכה ביכולות הצבא. בהודעת צבא לבנון בנושא הביקור נמסר כי הגורמים האמריקנים שיבחו את עבודת הצבא ואת ביצועיו מדרום לליטני.
