בחצי השנה האחרונה חיים טלי וליאור (שמות בדויים) את הסיוט של כל הורה, לאחר שגילו כי תמר (שם בדוי), בתם בת ה-13 וחצי, נאנסה לדבריה על ידי שלושה נערים בני 17. התלונה הוגשה בחודש יולי, ולאחר חקירת משטרה הועבר התיק לפרקליטות בחודש שעבר, וטרם התקבלה בו החלטה. "בחודשים האחרונים אנחנו מנסים להחזיר אותה לחיים ולשגרה", סיפר ליאור, "היא נשרה מהלימודים כתוצאה ממה שקרה, ונאלצנו להעביר אותה בית ספר. אנחנו מתרכזים בעיקר בלטפל בה, אבל לפני שלושה שבועות היא נשברה שוב, לא הייתה מוכנה ללכת לבית ספר".
כשההורים המודאגים ניסו להבין מה קרה, "תמר שיתפה אותנו שהיא מאוימת. ששולחים לה הודעות, משתלטים על חשבון האינסטגרם שלה. זה הגיע למצב שהיא לא מסוגלת לנהל יום או חיים. בהחלטה משותפת עם בית הספר החלטנו להגיש בקשה לצו הגנה נגד שלושת הנערים".
בחודש שעבר הסתיימה חקירת המשטרה על תלונתה של תמר על פגיעות מיניות. התיק הועבר לפרקליטות, אך טרם ניתנה בו החלטה. במקביל פנתה המשפחה לבית המשפט בבקשה לקבל צו מניעת הטרדה מאיימת. "הסברנו לתמר שהיא לא חייבת להיות נוכחת בדיון, אבל היא החליטה שהיא רוצה להיות שם, הסבירה שהיא בתהליך טיפולי, שהיא החליטה לטפל בעצמה והיא אמרה שהיא רוצה לקחת את הקול שלה בחזרה".
לדיון שנערך בבית משפט השלום בפתח-תקווה זומנו יועצת בית הספר, מחנכת הכיתה של תמר, המלווה שלה מטעם איגוד מרכזי הסיוע והעובדת הסוציאלית שמטפלת בה. במהלך הדיון ביקשו גורמי המקצוע כי לא תימסר אינפורמציה אישית וחסויה על תמר בנוכחות שלושת הנערים, אך הבקשות נדחו על ידי השופט, נחום שטרנליכט. "אחרי הדיון הראשון אשתי התמוטטה", סיפר ליאור. "הרגשנו שאונסים את הילדה שלנו על שולחן העדים. הילדה שלי סובלת מ-ODD ולומדת בחינוך מיוחד. למה האנשים שפגעו בה צריכים לדעת את זה?".
גם גורמי המקצוע שישבו בדיון התרשמו שמהלך המשפט פגע בזכויותיה של הנערה. במכתב שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" כתבו העובדות הסוציאליות שנכחו בדיון למפקחת המחוזית לחוק נוער כי מדובר "בהתנהלות קשה ופוגענית של בית המשפט. הופתענו לגלות כי למרות בקשותינו כי חומרים עליהם חל חיסיון מידע באשר לקטינה לא יובאו בפני המשיבים, בית המשפט ביקש ודרש לחשוף הדברים בפניו כשכל הצדדים באולם, וזאת בחוסר רגישות משוועת וכשהנערה הביעה סימני מצוקה פעם אחר פעם במסגרת הדיון".
עוד נכתב כי, "לאורך הדיון נאמרו אמירות קשות ופוגעניות מצד בית המשפט כלפי הקטינה, וזאת מבלי שניתנה הכרה ותוקף לפגיעה שחוותה הקטינה הצעירה והפגיעה שישבה באולם. נדהמנו לגלות שבעוד שבמדינת ישראל יד אחת מסייעת ותומכת בנפגעות תקיפה מינית באשר הן, היד השניה שאמונה על הדין והצדק משחזרת את הפגיעה והורסת כל ניסיון שיקום".
"השתתפתי בלא מעט דיונים, אבל התנהלות כל כך קיצונית לא חוויתי אף פעם", תיארה הנציגה מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, שמלווה את תמר בכל ההליכים. "הילדה נשברה כמה פעמים במהלך הדיונים, ממש רצה החוצה בבכי, מכיוון שהרגישה שמדברים מעל הראש שלה ולא מאמינים לה. חוסר הרגישות כלפי ילדה קטנה בת 13.5 היה זועק לשמיים".
גם בסיוע המשפטי, שמייצגים את תמר, הרגישו שזכויותיה נפגעו בדיונים. "שתי עורכות הדין שייצגו אותה סברו כי זכויותיה וכבודה של הנערה כנפגעת עבירה לא נשמרו, חרף מאמציהן להבטיחם, וכי אופן ניהול ההליך היה פוגעני", נמסר מהסיוע. "כמו כן, הן סבורות כי בהחלטה נפלו שגיאות משפטיות. המלצנו לנערה להגיש ערעור על ההחלטה, ואנו תקווה כי היא תמצא את הכוחות לכך".
לאחר שלושה דיונים החליט השופט שטרנליכט שהוא דוחה הבקשה לצו הגנה. "מחוץ לדיון שלושת הצעירים נתנו כיפים אחד לשני, זו התמונה הכי קשה, שהאירוע הסתיים והם חוגגים", מתאר ליאור. "יש פה חיות טרף שטרפו ורצחו את הנפש של הילדה שלי. עכשיו אני צריך לאסוף אותה מהשברים והם יוצאים מבית משפט ונותנים כיפים. אני לא רוצה שתהיה עוד ילדה שתעבור את מה שהבת שלי עברה, באיזה עולם אנחנו חיים? באיזו מציאות אנחנו נמצאים? זו הילדה שלי, אני רוצה שיאמינו לה, שנפגעות ידעו שמאמינים להן".
4 צפייה בגלריה
"כל שופט שדן במשפטים הנוגעים לעבירות מין, שיעבור הכשרה כתנאי סף". אורית סוליציאנו
(צילום: רפי קוץ)
4 צפייה בגלריה
עידית שפייזר: "כדי להיות מסוגלים לשפוט כראוי בתיקי עבירות מין, יש להכיר את עולם הטראומה"
(צילום: לירון לייבזון)
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הגיבה גם היא לדברים והתייחסה לחשיבות שבהכשרת שופטים לדון בתיקים שעוסקים בעבירות מין, על מנת להגיע לחקר האמת ולמנוע טראומה נוספת בנפגעות: "נערה שעברה פגיעה מינית צריכה להתמודד עם טראומה קשה ביותר. לטעמי חובה על כל שופט שיושב על כס השיפוט שדן במשפטים הנוגעים לעבירות מין, שיעבור הכשרת עומק בנושא כתנאי סף. ולא, הסכנה בחוסר ההיכרות עם התחום היא אדירה, קל מאוד לגלוש להאשמת קורבן ולהתעלם מאיך הטראומה המינית מערערת את הנפש באופן עמוק ומטלטל".
עידית שפייזר, מנהלת תחום הליך משפטי במרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית השרון, אמרה כי "אנו מלוות בהליכים המשפטיים נפגעים ונפגעות למול רשויות החוק, בכלל זה לדיונים בבתי המשפט. אנו עדות להבדל מהותי בין שופטים אשר עברו הכשרה ייעודית לעולם תוכן הפגיעה המינית, לבין שופטים אשר מעולם לא נחשפו לעולם התוכן הנ"ל. כדי להיות מסוגלים לשפוט כראוי בתיקי בעבירות מין, יש להכיר את עולם הטראומה המינית על מאפייניו הייחודיים, כגון ניתוק רגשי ומחיקת זיכרון כתוצאה מטראומה, ועוד תופעות ששופט צריך להבין כשהוא דן בתיקים רגישים כאלו של דיני נפשות. הכשרת שופטים ייחודית ומקצועית בנושא פגיעה מינית משנה את אופן החשיבה על נפגעות ועל החוויה שלהן והיא מהותית לא רק לשופטים פליליים אלא גם לשופטי הערכאות האזרחיות".
מדוברת הרשות השופטת נמסר: "ביום 17.11.22 הוגשה בקשה לפתיחת תיק הטרדה מאיימת בבית משפט השלום בפתח-תקווה. היות ומדובר בהליך דחוף, עוד באותו יום קיבל בית המשפט את בקשת המבקשת וניתן צו במעמד צד אחד למניעת הטרדה מאיימת למשך 90 יום. בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001, בהליך מסוג זה קיימת חובה לקבוע דיון במעמד הצדדים לאחר מתן הצו. הדיון נקבע ליום 29.11.22, לאחר שנציגי שירותי הרווחה לא התייצבו למועד שנקבע תחילה ביום 27.11.22 והודיעו על כך רק בבוקר הדיון. בפתח הדיון שהתקיים ביום 29.11.22 אליו התייצבו הצדדים והגורמים המקצועיים, ביקשה נציגת שירות הרווחה כי הדיון יתקיים ללא נוכחות המשיבים. בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת לפיה היעדרם של המשיבים מהדיון יפגע ביכולתם להתגונן מול הטענות כלפיהם, כפי שהועלו בבקשה. נכון לכתיבת שורות אלו על החלטה זו לא הוגש ערעור. הצו מיום 17.11.22 בוטל".
