"אני רוצה לספר לכם סיפור" פתח בנימין נתניהו בסרטון תעמולת בחירות מבית היוצר של אוריך, זה שקיבל משכורת קבועה מקטאר מממנת החמאס תוך שהוא עובד בלשכת ראש הממשלה במהלך המלחמה בעזה – והוא עדיין יושב בלשכה גם כיום. גם חמאס עודו שולט בעזה. אבל קמפיין הוא קמפיין ואין כמו לספר סיפורים, "לערבב" בלשון יועצי נתניהו ולברוא מציאות.
קלפי
(צילום: AFP)
ונתניהו ממשיך: "ב-1992 היו בחירות, הליכוד מול העבודה, ימין מול שמאל. והיו כאלה שהקימו מפלגות מימין לימין וחלקם לא עברו את אחוז החסימה ועלתה ממשלת שמאל". ואכן, העבודה בראשות רבין קיבלה 44 מנדטים וניצחה את מפלגת הליכוד שירד מ-40 מנדטים בבחירות הקודמות ל-32. נתניהו משתמש בבחירות 1992 כדי להילחם במפלגות הקטנות שלא עוברות את אחוז החסימה. אבל מה פשר הצניחה במנדטים של הליכוד? בחירות 1992 היו בחירות בהן גוש האופוזיציה ניצח, הקים קואליציה ללא הליכוד וחזר לשלטון אחרי שנים רבות באופוזיציה מהמהפך של בגין ב-1977. אז בואו נספר את הסיפור האמיתי של בחירות 1992.
מעטות הן מערכות הבחירות בישראל בהן היה מעבר דרמטי של שלטון מצד לצד. רוב הבחירות – בודאי בשנות מפא"י הארוכות ועידן נתניהו – אותו גוש נשאר בשלטון או הניצחון היה בנקודות (או בלי הכרעה והקמת ממשלת אחדות). מעידים על כך גם השמות בכותרות העיתונים: "המהפך" של 1977, "המהפך השני" 1992, "ניצחון מוחץ" של ברק על נתניהו ב-1999 ו"המפץ" של ניצחון קדימה וריסוק הליכוד ב-2006.
בבחירות 1992 הסיפור אם כן הוא סיפור של מהפך. אחרי 15 שנים הצליחה העבודה לייצר ניצחון סוחף מול הליכוד. התנאים להחלפת שלטון בניצחון גורף הם שלושה מרכזיים: משבר עמוק (בטחוני, כלכלי או אחר) שהוא הזרז, הסתאבות פנימית ופרשיות שחיתות המביאות למיאוס מהשלטון הקיים, ואלטרנטיבה שמייצרת שינוי סדר העדיפויות.
עייפות יתר
ממשלת שמיר הצטיירה כממשלה עייפה, שמטרתה שימור הקיים והיאחזות בשלטון. שמיר ניסה להציג את עצמו כמי שעומד איתן כנגד ממשל בוש, אבל למעשה הביא למשבר החמור ביותר (עד אז) של יחסי ארה"ב-ישראל. אובדן הערבויות האמריקאיות גם הביאו לאבטלה עצומה, ומשבר כלכלי שהיה הזרז. ממשלת שמיר הייתה מושתתת על הדיל עם החרדים תוך כדי פרשת השחיתות של אריה דרעי שנחקר בחשדות כבדים, ומפלגת ליכוד הייתה נגועה במינויים פוליטיים ואי-סדרים חמורים. אלה הולידו בין היתר את סיסמת הבחירות "מושחתים נמאסתם". והיה כמובן האפקט המכריע של המנהיגות האישית. שמיר הציג מנהיגות עייפה, זקנה שמטרתה שרידות בשלטון. רבין הציג מנהיגות נועזת ויוזמת, ישירה ומחוספסת וגם ניקיון כפיים ויושרה. סיסמת הבחירות המרכזית: ישראל מחכה לרבין.
קריטי להבין: כוחו של מהפך 1992 היה בתקווה שהביא רבין ובנושא המרכזי שהביא למערכת הבחירות: שינוי סדר העדיפויות של ישראל. ממשלת שמיר השקיעה משאבים עצומים בבניית ההתנחלויות ביהודה שומרון ועזה. הבשורה של רבין הייתה החברה הישראלית לפני הכל. היכולת לייצר תקווה דרך שינוי סדר העדיפויות: השקעה במערכת החינוך הממלכתית, השקעה בתשתיות המדינה ובפריפריה, סדר יום אזרחי של בנייה וצמיחה, יוזמה ופריצה קדימה.
רבין לא היה צריך לדבר על ביטחון. מול שמיר הזקן, הנרגן והמקובע רבין בא ממערכת הביטחון והציבור – כולל הימין – היה יכול לסמוך עליו שיפעל משיקולי האינטרס הביטחוני קודם כל. ולכן הניצחון של רבין ב-1992 היה דווקא על שינוי סדר העדיפויות הלאומי שגם הפך לתכנית מאה הימים של רבין: קודם כל הכפלת התקציב לחינוך הציבורי, העלאת מעמד המורים ופתיחת המכללות לפריפריה. השקעה מסיבית בתשתיות המדינה ובשילוב האזרחים הערבים בכלכלה.
ומה בבחירות 2026?
המשבר – 7 באוקטובר, מלחמת נצח וקיטוב חברתי כמותו לא היה – בוואדי נוכח. השבוע האחרון – בו הפריימריז בליכוד חשפו דיל נתניהו-חרדים-כהניסטים שייבאו את השותפים הקואליציוניים הקיצוניים לתוך מפלגת השלטון, ושורת האי-סדרים – חושפים מפלגה ששרידות בשלטון היא כל מבוקשה. שלא לדבר על הבגידה בלשכה כשיועצי ראש הממשלה מקבלים משכורת שנייה מקאטר מממנת החמאס. אבל התנאי השלישי למהפך בבחירות הוא תקווה. הבטחה לשינוי מהותי בסדר העדיפויות.
60 יום לבחירות 2026, ישראל זקוקה לבשורה. לשינוי דרמטי בסדר העדיפויות. איזנקוט, כמו רבין, מגיע עם הילה ביטחונית וכרמטכ"ל היחיד שכתב תכנית אסטרטגית לישראל. אבל הבשורה שיכולה להתניע את המומנטום לקראת מהפך 2026 – חייבת להיות שינוי סדר עדיפויות לישראל. אחרי ארבע שנים של הפיכה משטרית ומלחמת נצח שלא מתרגמת הישגים צבאיים להסדרי ביטחון, מאות ימי מילואים, משפחות הרוסות וחברה מקוטבת וכואבת צריך אופק חדש לישראל. חזון הכולל כתיבה מחודשת של כללי המשחק הדמוקרטים והליברלים, מתווה להובלה הישראלית בבריתות איזוריות וכחלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים ובעיקר השקעה מסיבית בהון האנושי ובתשתיות המדינה, בחינוך הממלכתי ובפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויצירה של אתוס לעם הישראלי. אתוס יזמי, יצרני ויצירתי, חוצפני ופורץ דרך של ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. בזמן שנתניהו מוציא סרטוני הפחדה, ישראל זקוקה לשינוי סדר עדיפויות ותקווה, ממש כמו ב-1992.
