חמש שנים חלפו מאז הגיע בעז (שם בדוי) לפנימיית ארזים שמיועדת לילדים ונוער במצבי סיכון, אבל המקום הזה, שאליו הועבר על ידי משרד הרווחה, רחוק מלהיות הבית שלו הוא זקוק. "הגעתי לפנימייה בגלל קשיים בבית", הוא סיפר בתוכנית "חשופים" ב-ynet-radio, "היתרון בפנימייה זה שרכשתי כמה חברים טובים שמלווים אותי, אבל מהצד השני של המאזניים נמצא היחס שאנחנו מקבלים".
בפנימיית ארזים, ששוכנת במושב שדה יצחק, מתגוררים יותר מ-100 חניכים בגילים 18-6 שהופנו על ידי שירותי הרווחה. לפני כשבע שנים היא עלתה לכותרות עקב הזנחה ותנאים פיזיים ירודים, אז הבטיח המשרד שהתלונות יטופלו, אולם נראה שזה רחוק מלהיות המצב. "המצב כיום בפנימייה לא טוב מבחינת כוח אדם, מבחינת טיפולים, מבחינה של מזון, משמעת - דברים לא קורים כמו שהם אמורים לקרות", אומר בעז. "אני יכול לפעמים לחזור ולראות שהמקרר ריק. לפעמים יש ימים שהולכים לישון רעבים, או שפשוט אוכלים קורנפלקס עם חלב כי זה מה שיש. היו פעמים שקבלנו פירות וירקות רקובים, דברים שלא ראויים למאכל".
מה לגבי הצוות בפנימייה?
"זה נושא רגיש. במצב כיום מדריך יכול להגיע לשבוע, שבועיים, אולי חודש ולעזוב. זה דבר שמאוד מטלטל את החניכים, כי אי אפשר לעבור תהליך אמיתי עם מישהו שבא לזמן כל כך קצר. עד שאתה נקשר לבן אדם, עד שאתה עובר איתו תהליך קבוצתי, אישי - אי אפשר, זה מטלטל אותנו, זה מכניס לכל מיני מחשבות, דיכאונות, למה הוא עזב? אולי זה משהו בי? זה משהו שמאוד מצער. אני יכול להגיד על עצמי שבשנה האחרונה התחלפו לי למעלה משישה מדריכים".
לדבריו, היעדר צוות ממוקצע מרחיק את הפנימייה מלהיות "טיפולית ושיקומית", כפי שהיא מגדירה את עצמה, והופך אותה למקום מסוכן. "במציאות כיום משטרה יכולה להגיע בסביבות הפעמיים-שלוש פעמים ביום לפנימייה. כל ילד קטן שפתאום איזה מישהו צועק עליו יכול לרוץ ולשלוף סכין והעניינים יכולים להיגמר לא טוב. ראיתי את זה בעיניים שלי. ילדים קיבלו בעיטות לפעמים בראש, כל מיני עניינים של דקירות, סמים, אלכוהול, דברים שילדים לא אמורים להיחשף אליהם גם לא בגילים האלה וגם בכללי".
פנימיית ארזים מנוהלת על ידי ארגון אלאור, שעלה לכותרות בתחילת 2022 לאחר שפורסם חשד לכ-600 אירועי אלימות במעון בני ציון המיועד לאנשים עם מוגבלות שבניהולו. גם אז עלו שאלות הנוגעות לטיב המסגרת ועל הפיקוח בה.
"זה מזעזע", מוסיף בעז. "זה ילדים שצריכים לקבל טיפול והפנימייה לא נותנת מענה. בן אדם שהוא טיפולי צריך שיחות, הוא צריך שיאהבו אותו, תשומת לב ושם זה לא קורה. זה בזבוז זמן. מגיעים לשם ילדים עם פוסט טראומות, ילדים אובדניים, ילדים שצריכים שיקום מבחינה של סמים, של אלכוהול - לא אנשים שהפנימייה יכולה לתת להם מענה בעצם. מזניחים אותנו. הגענו לפה לקבל את תשומת הלב והמענים שלא קבלנו בבית וזה לא קורה".
"מי שיש לו דופק יכול להיות מדריך"
את התסכולים שאותם מתאר בעז חולקים גם אנשי הצוות שמרגישים שבמצב הקיים אין ביכולתם לסייע לנערים שמגיעים לפנימייה. "הגעתי לארזים מתוך רצון לתרום ולעזור קצת עם היכולות ועם הידע שלי", אמר נמרוד (שם בדוי), מדריך לשעבר בארזים שהתראיין גם הוא לתוכנית. "אני בשנות הארבעים לחיי, עם ניסיון, הגעתי בעקבות מודעה שראיתי בפייסבוק וניגשתי לתהליך מיון וקליטה".
מה כולל התהליך הזה של המיון והקליטה?
"לא נעים להגיד את זה אבל נראה שמי שיש לו דופק וסימני חיים יכול להיות מדריך שם. זאת הייתה ההתרשמות שלי. לא הייתה שם שום אבחנה אם יש ניסיון, אם יש ידע בהתמודדות עם נערים. אלו לא ילדים רגילים, אלו ילדים שהגיעו ממשפחות הרוסות לחלוטין. הדבר שמבחינתי לא הוכנתי אליו ולא הוכשרתי אליו זה טיפול באלימות, אלכוהול וסמים. רמת האלימות היא כזו שבאמת צריך שם אנשים שכבר יודעים להתמודד".
נמרוד הוסיף: "מה ששבר אותי זה מצוקת כוח אדם. לא בכל רגע נתון נמצאים עם הילדים, לפעמים יש קבוצות שהמדריך לא הגיע, חולה, אז פתאום מדריכה מוצאת את עצמה על שלושה ביתנים, שכל ביתן זה 12-10 ילדים. לפעמים בלילה זה חמור יותר והשומר לילה נמצא על 50-40 חבר'ה. בלילות המצב עגום ביותר, עד שתיים-שלוש לפנות בוקר חניכים מבלים. המשטרה מגיעה על בסיס קבוע, נושא של אלימות, סמים. אני באופן אישי גם הייתי בבתי מעצר כדי לשחרר חבר'ה".
מה לגבי תנאי המחיה במקום?
"לא הייתי רוצה שהבן שלי ישן במקום כזה. מקלחות מזוהמות, שוברים שם ציוד".
תחלופת הצוות שאותה מתארים בעז ונמרוד היא המציאות במסגרות רבות המיועדות לנערות ונערים במצבי סיכון, שמתקשות להחזיק צוות יציב ואיכותי בתנאי העבודה והשכר הקיימים. "זו מציאות שקיימת בכל אחת המסגרות שפועלות היום", אמרה בתוכנית ליסה פלם שעובדת בפנימיית בית הנער בשנתיים האחרונות. "זה משהו שאנחנו רואים רוחבית בכל הארץ. זו עבודה שהיא מאוד קשה. אנחנו נפגשים כאן עם אוכלוסיית קצה נערים ונערות עם טראומות, וחרדות שלפעמים יוצאות בצורה מאוד אגרסיבית. זו באמת עבודה שמוציאה ממך המון, ודורשת ממך המון - המון שעות, זמינות מאוד גבוהה, עבודה בסופי שבוע, בחגים, בוקר, לילה, כל הזמן 24/7. והתגמול הוא מינימלי, שכר מינימום, לפעמים קצת יותר. כולנו מתקשים לסיים את החודש בכבוד. את באמת נותנת את הלב ואת הנשמה שלך לנערים האלו, ואת מוצאת את עצמך בלי אוויר בסוף החודש".
כאמור, לא מדובר במקרים נקודתיים אלא בתופעה מטרידה. מניתוח המסגרות המאוגדות בכוח לעובדים המהווים כ-43% מכלל המדריכים בחסות הנוער, עולה כי בממוצע שיעור עזיבת המדריכים בשנה החולפת, עומד על 85% בממוצע. המדריך הוותיק ביותר בכל המסגרות הוא מדריך עם ותק של שנה וחצי. בכל המסגרות אין יותר ממדריך אחד בעל ותק של שנה.
"אנחנו רואים הידרדרות עקבית של התחום הזה של הטיפול בנוער בסיכון", הסביר בתוכנית מרטין וילר, ראש ענף חינוך ורווחה ב"כוח לעובדים". הוא אמר עוד: "השכר של העובדים,שהוא מאוד נמוך, גורם לתחלופה אדירה של כוח אדם, בעיקר בסקטור המדריכים והמדריכות מה שפוגע באופן חמור ברצף הטיפולי והחינוכי, נוער בסיכון צריך יציבות".
איזה תפקיד תופס תהליך ההפרטה בכל הנושא הזה?
"התקצוב הוא נמוך מאוד, עמותה שלא יודעת להביא כסף חוסכת על תנאי העסקה לעובדים. הדבר השני זה הריחוק שהמדינה שומרת מהשירות, היא לא נמצאת בתוך המקומות האלה. הפיקוח היום עוסק בהיבטים מאוד קוסמטיים של השירות, המדינה פשוט לא לוקחת אחריות. ראינו בשנה האחרונה את חברת דנאל, ומקרה המוות של החוסים במעון דפנה, את האלימות במעון בני ציון של אלאור, כל הדברים האלה הם לא היו אמורים לקרות, ועובדה שהם קורים ולא רק שהם קורים, המדינה לא לקחה את הגופים האלה ובעטה אותם החוצה אחרי הפרשות הללו, עובדה שהם עדיין שם אז משהו לא עובד. לדעתי, המדינה כרגע נמצאת במצב שבו היא מעדיפה לא להישיר מבט אל המציאות ומבחינתם מה שיש זה בסדר. המערכת הזו צריכה יציבות, והגיע הזמן שהמדינה תכניס יד לכיס ותרחיב בצורה דרמטית את התקצוב של התחומים אלה".
ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "בימים אלו מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי הליך בירור מעמיק של הנעשה בפנימיית ארזים בעקבות טענות שאליהן אנו מתייחסים בחומרה יתרה. המשרד יבחן בכלים העומדים לרשותו גם את העדויות שהובאו בכתבה, על כל המשתמע מכך. עד לסיום הבירור, ימשיכו גורמי המקצוע לפקח מקרוב על התנהלות הפנימייה כדי לוודא שהאירועים שהוזכרו בכתבה לא יישנו, כאשר רווחתם ומוגנותם של הנערים בפנימייה נמצאות בראש סדר העדיפויות".
תגובת פנימיית ארזים: "הכתבה מתייחסת לאירועים שקדמו לכניסת ההנהלה החדשה אשר מטמיעה בימים אלו מדיניות חדשה, בשילוב ידיים עם משרד הרווחה. במסגרת זו גויס צוות מדריכים חדש והורחבה כמות המדריכים במשמרות הלילה, בהשקעה כספית עצומה. בנוסף, הוקם מערך ביקורת חיצוני אשר מקיים ביקורי פתע בפנימייה, לשיפור השירות המוגנות בה. אין חוסרים של אוכל בפנימייה. יתרה מכך, רק לאחרונה הוקמה ועדת תזונה בליווי אם הבית, שעוקבת ובודקת את שביעות רצונם של החניכים מהתפריט ונבחנת ע"י תזונאית צמודה.
"ביטחונם ורווחתם של החניכים נמצא בראש מעיינינו ומאז כניסת ההנהלה החדשה שמנו דגש על השיח המשותף עם החניכים והתאמת בתי הספר והחוגים לפי צריכיהם. אנו מצרים על תחושותיו של החניך. נמשיך לפעול בכדי לתת מענה מיטבי על פי כל הסטנדרטים".
