היי איתמר, זוכר אותי? וואי.. מי היה מאמין שעברו יותר מעשרים שנה.. המבטים שלנו היו מצטלבים כשירדתי מהקומה השלישית, משרדי המודיעין של ימ"ר ירושלים, אל הקומה הראשונה שם ישבו העצורים... היית אורח של קבע במגרש הרוסים.
היו ימים. ידענו אז מי השוטרים מי העבריינים, מי מתווי המדיניות ומה אזור המחייה של כל אחד. לא היה צורך לדבר כל כך הרבה בשבח הציות לחוק וכיבוד שומרי הסף, המשטרה ובתי המשפט. המילה אנרכיסטים הייתה שמורה לך ולחבריך. המילה נאמנות ישבה במקום הנכון ולא נגנבה ונשדדה.
שרשרת הפיקוד בתוך המשטרה נשמרה בקפדנות והשר הממונה היה רק שר, ולא התנהג כבריון מול קציני משטרה שלא מתיישרים עם האלכסון שלו.
אתה יודע מה זה מזכיר לי? הילד המופרע של בית הספר משתלט בפורים על משרד המנהלת, מתיישב בחדרה עם חיוך מדושן ומנענע ברגליו.
אבל הבריון הזה הגיע בטעות הרבה מעבר לכך ונושא בתפקיד מרכזי שמשפיע על סדר היום החברתי והפוליטי. היום בו נכנסת לתפקידך כשר, היה יום שחור למשטרת ישראל ולמדינה כולה. צפיתי בטקס המביש ולא יכולתי להאמין.
כן איתמר, היום ,משפרשתי, אני יכולה להגיד גם בשם חלק מחבריי שעדיין משרתים, כי השתלטת על משרד המנהלת. אתה הבריון של בית הספר שכל מי שרוצה לשרוד חברתית, חייב להיות בצד שלו.
אבל הבריון הזה הגיע בטעות הרבה מעבר לכך ונושא בתפקיד מרכזי שמשפיע על סדר היום החברתי והפוליטי. היום בו נכנסת לתפקידך כשר, היה יום שחור למשטרת ישראל ולמדינה כולה. צפיתי בטקס המביש ולא יכולתי להאמין.
חבריי מסגל הפיקוד הבכיר, אלו מהם שהכירו אותך היטב מימי הזוהר המפוקפקים שלך, נאלצו להצדיע, לברך ולאחל הצלחה לבדוקאי המיתולוגי של מחוז ירושלים...
לילך גברי לאופמן מכאן רק התדרדרנו. יחסי השר עם מפקדי המשטרה שאינם באים לו טוב הם אות קלון לחברה כולה.
התקרית האחרונה עם ניצב אמיר ארזני, קצין ושוטר ותיק ומוערך, היא עוד לבנה בחומת בית הקברות שבן גביר בונה למשטרת ישראל.
אה.. והר הבית שעליו אתה חוגג מדי חג ומועד? ונוזף במי מהקצינים שמעז לציית בו לסטטוס קוו.. . אעשה לך את זה קצר- גם במתחם הרגיש הזה יש ערך לחוק ולהחלטות שהתגבשו וקוימו לפניך..
אבל עזוב.. העיקר שנפגשנו.
הכותבת היא ניצב משנה בדימוס, ראש דסק הרשות הפלסטינית בימ"ר ירושלים ורמ"ח אסטרטגיה ומחקר באגף התכנון במשטרה
