סקר מקיף שנערך על ידי ארגון "פייק ריפורטר" ומכון ברנדייס ושיוצג היום (ב') בכנס חירום לקראת הבחירות לכנסת ה-26 חושף תמימות דעים נדירה בחברה הישראלית, תמיכה מקיר לקיר באסדרה מקיפה של הרשתות החברתיות, ורוב של הורים הדורש להגביל את גיל השימוש ל-16 ומעלה.
אלא שבעוד שהמפלגות מתיישרות עם הדרישה למאבק בבוטים, שקיפות אלגוריתמית וכפיפות לדין המקומי - חמש מתוך שש המפלגות שהשיבו לשאלון חוששות לקבוע גיל מינימום. בינתיים, בעולם המערבי כבר מיישרים קו עם אירופה ואוסטרליה, בעוד ישראל נותרת מאחור כסוג של מערב פרוע דיגיטלי.
גלריה
פוליטיקאים, רשתות חברתיות
(אלכס קולומויסקי, דוברות הרשימה המשותפת, ריאן פרויס, עמוס בן גרשום/לע"מ, יובל חן, shutterstock עובד על ידי ChatGPT)
פער חסר תקדים בין הציבור לפוליטיקאים
עם פחות מחודש לבחירות תמונת המצב של המרחב הדיגיטלי בישראל מציגה פער חסר תקדים בין רחשי הלב של הציבור לבין המוכנות של המערכת הפוליטית לקבל הכרעות קשות.
הנתונים מתוך שאלון מפלגות מיוחד וסקרי דעת קהל ארציים שנערכו לקראת הבחירות מגלים קונצנזוס ציבורי נדיר: 81% מכלל הישראלים סבורים כי על המדינה להסדיר בחקיקה את פעילותן של ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות.
רק 6% מאמינים כי ניתן לסמוך על הפלטפורמות שיפקחו על עצמן. התמיכה בחקיקה חוצה מגזרים ומחנות פוליטיים – 85% בימין ובקרב החרדים, 87% במרכז, ו-94% בשמאל. תחום הדגל שמטריד את האזרחים יותר מכל הוא בטיחותם של הילדים ובני הנוער ברשת. כמעט מחצית מהציבור (48%) סימנו את ההגנה על ילדים כנושא הדחוף ביותר לאסדרה.
בסקר נפרד בקרב הורים לקטינים, 93% תמכו באיסור מוחלט על פרסום ממוקד המבוסס על פרופיילינג של ילדים, ו-88% דרשו לבטל מנגנונים ממכרים כמו גלילה אינסופית והפעלה אוטומטית של סרטונים. יתרה מכך: 74% מכלל הציבור תומכים בהטלת הגבלת גיל שתאסור פתיחת חשבונות מתחת לגיל 16, בדומה למודל האוסטרלי. בקרב ההורים, כשליש אף הרחיקו לכת ודרשו להעלות את גיל המינימום ל-18.
אלא שבנקודה זו מתגלה המלכוד הפוליטי. בעוד שכל שש המפלגות שהשיבו עד כה לשאלון – ישר!, יחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת ורשימת המילואימניקים והכלכלית – הביעו תמיכה גורפת בחובות הגנה מוגברות על קטינים, חמש מתוכן הצהירו כי "טרם גיבשו עמדה" לגבי הגבלת גיל השימוש ל- 16 ומעלה.
נתונים של פייק ריפורטר בחירות לכנסת ה-26
(פייר ריפורטר)
המפלגה היחידה שהתייצבה מאחורי המהלך היא "יחד", שהציגה תוכנית להטלת קנסות על הפלטפורמות עצמן ואימות גיל ללא מסירת תעודות מזהות. שאר המפלגות, ובראשן רשימת המילואימניקים והכלכלית והדמוקרטים, הביעו חשש מיצירת מאגרי זיהוי ביומטריים בידי תאגידים זרים ומפגיעה באנונימיות.
עם זאת יש לציין שלא מדובר בחשש מופרך - מאחורי הדרישה הרגולטורית לזיהוי חד ערכי מסתתרת מציאות הנדסית מורכבת: הכלים המרכזיים ששימשו עד כה לאימות משתמשים פוגעים בצורה אנושה בפרטיות, בעוד שהאלטרנטיבות המוצפנות המודרניות עדיין אינן עובדות כפי שנדרש. כך יוצא שהמשתמש נדרש להעלות צילום של תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון, לעיתים בצירוף סרטון "סלפי" חי כדי לוודא שאינו מתחזה.
פלטפורמות כמו רובלוקס, טיקטוק ומטא נעזרות בספקיות אימות חיצוניות כדי לבצע את התהליך, וכאמור מדובר במנגנון מסוכן. החברות הללו יוצרות מאגרי ענק של תעודות וסריקות פנים, שהופכים ליעד מועדף למתקפות סייבר. דליפה אחת עלולה להציף לרשת מספרי זהות, תאריכי לידה מדויקים ותמונות פנים ברזולוציה גבוהה – חומר גלם מושלם לגניבת זהות ולזיופי דיפ-פייק.
אז על מה יש הסכמה (כמעט) גורפת?
בנושאים הנוגעים להשפעה זרה, בוטים ומערכות בינה מלאכותית, התמונה אחידה בהרבה. 86% מהציבור דורשים לחייב סימון בוטים וחשבונות אוטומטיים, וכל המפלגות שהשיבו תומכות בחובת סימון ברורה של תכנים ותעמולה פוליטית שנוצרו ב-AI, לצד שקיפות בתקציבי פרסום פוליטי.
יתרה מזאת, 87% מהאזרחים דורשים כי לכל פלטפורמה תהיה נציגות רשמית בישראל, ושש המפלגות תומכות בהכפפת התאגידים לדין הישראלי, תוך איום בקנסות הנגזרים מהמחזור הגלובלי, כפי שהציעו יחד, הדמוקרטים והמילואימניקים.
יש לציין כי ynet פנה גם למפלגות הקואליציה בבקשה לקבל את עמדתן בנושאים שעלו בסקר, ובהם הגבלת גיל השימוש ברשתות החברתיות והפיקוח על ענקיות הטכנולוגיה. עם זאת, עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה מטעמן.
בכל מקרה, ההתעוררות הישראלית מגיעה באיחור ניכר מול המתרחש בזירה הגלובלית. האיחוד האירופי היה זה שהוביל את הסטנדרט העולמי באמצעות חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) וחוק השווקים הדיגיטליים (DMA), המחייבים ענקיות כמו מטא, גוגל וטיקטוק לפתוח את האלגוריתמים לביקורת, למנוע עיצוב ממכר ולהקים נציגויות משפטיות מקומיות.
רשתות חברתיות. ישראל נמצאת הרחק מאחור בתחום האסדרה
(Getty Images)
אוסטרליה חוקקה לאחרונה איסור גורף על שימוש ברשתות מתחת לגיל 16 תוך הטלת סנקציות עתק על החברות, ובריטניה מקדמת אכיפה מחמירה תחת חוק הבטיחות המקוונת. בארצות הברית, שבה מנגנוני התיקון הראשון לחוקה בלמו חקיקות פדרליות דומות, מדינות רבות מקדמות חוקים מדינתיים לאימות גיל, בעוד התובעים הכלליים מנהלים תביעות ענק נגד פלטפורמות המדיה החברתית בגין פגיעה בבריאות הנפש של צעירים.
מנגד, במודל הסיני הממשל מפעיל שליטה ריכוזית מוחלטת: הרשתות המקומיות, כמו מקבילת טיקטוק Douyin, מחויבות במצב "נוער" המגביל את השימוש ל-40 דקות ביום וחוסם גישה בשעות הלילה, לצד אימות זהות ממשלתי ביומטרי.
בישראל, לעומת זאת, הוואקום הרגולטורי נותר כמעט מוחלט. אף שהמדינה מתמודדת עם קמפיינים זרים של דיסאינפורמציה מצד איראן וגורמים עוינים, אין כיום גורם ממשלתי אחד שמתכלל את הפיקוח. כפי שממחישות תשובות המפלגות, המתווה המקצועי שהונח עוד בסוף 2022 נגנז, והכנסת הנוכחית טרם השלימה חקיקת מסגרת.
הציבור כבר הצביע באמון מוחלט בעד רגולציה קשיחה שתגן על הילדים ותסמן את הבוטים; כעת נותר לראות האם הכנסת הבאה תעז להתעמת עם כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, או שתמשיך לגלגל את האחריות לצוותים מקצועיים עתידיים.
ניר רוזן, מנכ"ל פייק ריפורטר: "הציבור הישראלי אומר באופן חד וברור: מדיניות ההפקרה חייבת להיפסק. 81% מהישראלים דורשים להסדיר בחקיקה את פעילות הרשתות החברתיות, והתמיכה חוצה מחנות פוליטיים ומגזרים. גם המפלגות שהשיבו לשאלון מבינות שאי אפשר להמשיך להפקיר את הזירה הדיגיטלית.
מפלגות הקואליציה סירבו לענות
(צילום: שלו שלום)
"במשך שנים אפשרה מדינת ישראל לענקיות הטכנולוגיה לפעול כמעט ללא פיקוח ואחריות, בזמן שהרשתות הפכו לכר פורה להפצת שקרים, למבצעי השפעה, להסתה ולפגיעה בילדים ובאזרחים. הגיע הזמן לעבור ממדיניות של הפקרה למדיניות של אחריות. אנחנו לא מבקשים לצנזר את הרשת, אלא להבטיח שהחברות שמעצבות את השיח הציבורי בישראל יהיו כפופות לכללים ברורים, לשקיפות ולפיקוח אפקטיבי, תוך שמירה על חופש הביטוי.
"לקראת הבחירות הקרובות, אנחנו מצפים מכל המפלגות לא רק להצהיר על תמיכה, אלא להתחייב לצעדים מעשיים. הממשלה והכנסת הבאות חייבות להפוך את ההגנה על הציבור בזירה הדיגיטלית לעדיפות לאומית. זה כבר מזמן לא עניין טכנולוגי בלבד, אלא סוגיה שנוגעת לביטחון האישי של כולנו ולעתידה של הדמוקרטיה הישראלית".
מאיה אילני, מנכ"לית מכון ברנדייס: "מבצעי השפעה זרים לא נעצרים במסך. בשעת חירום, חשבון שמפעיל גורם איראני יכול להתחזות לשכן בקבוצת הווטסאפ ולהפיץ הנחיות מזויפות שסותרות את הוראות פיקוד העורף. כאן מניפולציה ברשת עלולה להפוך לסכנת חיים. ובישראל אנחנו עדיין מתנהלים כאילו הרשת היא אקס טריטוריה בה כל אחד צריך לדאוג לעצמו והאחריות נופלת על האזרחים, שנדרשים לזהות בעצמם מבצעי השפעה של מדינות אויב.
"המדינה לא יכולה לפטור את עצמה מאחריות ולהסתפק בלהגיד לציבור ‘תיזהרו’. מדינת ישראל צריכה להיכנס בדחיפות לזירה, לקבוע כללי משחק כמו שנעשה באירופה ובדמוקרטיות אחרות, ולהפנים שהגנה על המרחב הדיגיטלי הזה היא חלק מההגנה על ביטחון אזרחי ישראל".
