נשיא לבנון ג'וזף עאון הפציר היום (ה') בחיזבאללה ובארגונים החמושים האחרים בארצו לוותר על נשקם – יום אחד בלבד אחרי שהארגון השיעי החריף את דברי ההתנגדות שלו לכל פירוק שכזה מנשק. הנשיא עאון אמר כי מחובתו ומחובתם של כל הכוחות הפוליטיים "לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזו ולדחוף ללא היסוס לריכוז הנשק בידי הצבא וכוחות הביטחון, בכל שטח לבנון, בהקדם האפשרי".
בנאום לרגל יום הצבא בלבנון, כשברקע הלחץ הגובר מצד ארה"ב לפרק את חיזבאללה מנשקו, אמר עאון כי וושינגטון הציגה לממשלה בביירות כמה רעיונות, שלאחר מכן הוכנסו להם תיקונים, והם יוצגו לקבינט הלבנוני בתחילת השבוע הבא. לדבריו לפי ההצעה הלבנונית המעודכנת יהיה "סיום מיידי של כל פעולות האיבה הישראליות" בלבנון, כולל הפצצות וחיסולים, כמו גם נסיגה מוחלטת של הכוחות הישראליים מדרום לבנון ושחרור אסירים לבנונים המוחזקים בישראל. לבנון מצדה תיישם לדבריו "הוצאה של הנשק של כל הכוחות החמושים, כולל חיזבאללה, ומסירתו לידי צבא לבנון".
בנאום אמר עאון כי ויתור של חיזבאללה והארגונים האחרים על נשקם וריכוז הנשק בידי הצבא חיוני "כדי להשיב את אמון העולם בנו וביכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה מול התוקפנות הישראלית, שלא מוותרת על שום הזדמנות להפר את ריבונותנו". בנאומו תקף עאון את ישראל ואמר כי מאז ההכרזה על הפסקת האש בנובמבר 2024 היא הפרה את ריבונותה של לבנון אלפי פעמים, הרגה מאות אזרחים ומנעה מהתושבים לשוב לאדמותיהם ולבנות מחדש את בתיהם וכפריהם.
3 צפייה בגלריה


חיסול ישראלי בלבנון אחרי הפסקת האש. הנשיא: "ישראל לא כיבדה את התחייבויותיה"
( צילום: STR /AP)
דבריו של הנשיא עאון הבוקר באו אחרי שאתמול נשא מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם נאום משלו ובו אמר כי הנשק של ארגונו הוא "חלק מכוחה של לבנון" והזהיר ש"כל מי שדורש מסירה של הנשק דורש מסירה שלו לידי ישראל". אנשי חיזבאללה, נזכיר, הדגישו בחודשים האחרונים שוב ושוב כי לא יסכימו לדון במסירת הנשק של הארגון, לפחות עד שישראל תיסוג מכל לבנון ותחדל מההפצצות.
בנאומו הבוקר אמר נשיא לבנון עאון כי לפי ההצעה הלבנונית המתוקנת, התורמים הבינלאומיים ללבנון יעבירו לה ב-10 השנים הקרובות מיליון דולר מדי שנה כדי לחזק את יכולותיו של צבא לבנון, ובסתיו הקרוב תיערך ועידת תרומות בינלאומית שמטרתה גיוס כספים לשיקום האזורים בלבנון שניזוקו או נהרסו אשתקד במהלך הלחימה בין ישראל לחיזבאללה.
חיזבאללה, נזכיר, הצטרף ללחימה של חמאס נגד ישראל מיוזמתו פחות מיומיים אחרי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, והוא נכנע למעשה והסכים להפסקת אש בנובמבר של השנה שעברה, אחרי שישראל חיסלה כמעט את כל בכיריו, כולל המזכ"ל חסן נסראללה, ופגעה קשות בארסנל שלו ובתשתיתו הארגונית. בהסכם נדרשו חיזבאללה וישראל לסגת מהאזור שמדרום לנהר הליטני, כך שכוחות מתוגברים של צבא לבנון יסיירו בו לצד משקיפי שלום מטעם האו"ם, אולם ההסכם הותיר מעורפלת את השאלה כיצד יש לנהוג בנשק ובמתקנים הצבאיים של חיזבאללה מצפון לליטני, ונאמר בו רק ששלטונות לבנון צריכים לפרק מתקנים בלתי מורשים קודם כל מדרום לנהר.
חיזבאללה טוען שההסכם חל רק על האזור שמדרום לליטני, בעוד ישראל וארה"ב טוענות כי הוא קובע שהארגון יפורק מנשק בכל לבנון. מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש המשיכה ישראל להחזיק בחמש עמדות בתוך לבנון ולבצע הפצצות כמעט יום-יומיות כדי למנוע מחיזבאללה להשתקם באזור ולבנות בו מחדש את יכולותיו.
בנאומו היום התגאה הנשיא עאון שצבא לבנון "למרות יכולותיו הצנועות ומשימותיו הרבות האחרות, הצליח להרחיב את סמכותו באזור שמדרום לליטני". הוא אמר כי הצבא "נחוש להשלים את משימתו על-ידי גיוס ואימון של יותר מ-4,500 חיילים להשלמת הפריסה באזור זה, אף שישראל לא כיבדה את התחייבויותיה".







