כשג'יין גולדמן יצאה מבית המשפט בדלאוור בתום עוד יום של עדויות, היא הבחינה באחותה איימי ובאחיינה סטיבן צועדים לפניה. "חכו שנייה", קראה לעברם, "תמונה משפחתית!". הם המשיכו ללכת. אף אחד לא הסתובב.
קשה לחשוב על סצנה מתאימה יותר למשפחת גולדמן, אחת ממשפחות הנדל"ן העשירות והחשאיות של ארה"ב, שהחזיקה בעבר בבניין קרייזלר ובזכויות בקרקע של מלון פלאזה, ובמשך כמעט ארבעה עשורים מנהלת לצד עסקי הענק שלה גם סדרה בלתי נגמרת של מריבות משפחתיות.
מצד אחד נמצאת ג'יין גולדמן, בת 71, בתו של איל הנדל"ן המנוח סול גולדמן והאישה ששולטת כיום בעסק המשפחתי, שמוערך בכ-5 מיליארד דולר. הונה האישי מוערך בכ-1.1 מיליארד דולר, ומגזין פורבס הגדיר אותה כ"מחזיקת פורטפוליו הנדל"ן המשפחתי הגדול בארה"ב". מהצד השני עומדים אחותה איימי (72) והאחיין סטיבן גורני-גולדמן (35), בנו של אחיה המנוח, שטוענים כי ג'יין מושפעת יותר מדי ממזימות הסדרה "יורשים", וכי היא ניצלה הערכת שווי מופחתת כדי לחזק את אחיזתה באימפריה המשפחתית ולדחוק אותם הצידה.
הפער שעליו הם רבים כעת בבתי המשפט מגיע ליותר מחצי מיליארד דולר, אבל הכסף הוא רק חלק מהסיפור. לצידו כבר הופיעו טענות לסחיטה, איומים, כופר ואף רמיזות על שכירת רוצח.
כל זה קורה במשפחה יהודית שאת שמה רוב האנשים כמעט לא מכירים, אבל את הנדל"ן שלה קשה לפספס. פורבס הכריז עליה בעבר כמשפחת הנדל"ן העשירה בארה"ב, והיא מחזיקה כיום בלפחות 400 נכסים, ובהם בקרקע שמתחת למלונות The Mark, פנינסולה ובנכסים עצומים לאורך השדרה החמישית ומדיסון אווניו, כמו בניין קרטייה וכל הבלוקים שבין רחובות 37 ל-84. למשפחה גם אחזקה של 17% בפרויקטים במתחם מרכז הסחר העולמי. הם החזיקו במשך כ-15 שנה בבניין קרייזלר, אחד מסמליה המזוהים ביותר של ניו יורק, וכן בזכויות הקרקע של מלון פלאזה, שהיה בעבר בבעלותו של יצחק תשובה והיום בבעלות קטארית.
קרקעות אסטרטגיות בלב מנהטן
הקרן המשפחתית תרמה בשנים האחרונות סכומים משמעותיים למד"א, איחוד הצלה, לקט ישראל והסוכנות היהודית, ובעבר גם לידידי צה"ל. איימי עצמה כיהנה כיו"ר ה-Center for Jewish History במנהטן, והיא פעילה זה שנים בפילנתרופיה יהודית.
הייחוד של האימפריה הוא שהגולדמנים לא חייבים בהכרח להיות הבעלים של הבניין שמעל הקרקע. במקרים רבים הם מחזיקים בקרקע עצמה ומשכירים אותה לתקופות שיכולות להגיע ל-99 שנה. היזם בונה, המלון פועל, חנות היוקרה מוכרת תכשיטים, אבל הקרקע למטה ממשיכה לייצר למשפחה הכנסה. זו שיטה משעממת בהרבה מבניית גורדי שחקים נוצצים על שמם, אבל גם כזו שעזרה למשפחה לצבור הון אדיר עם מעט מאוד חובות.
מאחורי כל זה עומד סול גולדמן, בן של בעל מכולת מברוקלין, שהחל לקנות נכסים מעוקלים עוד כנער. לפי אחד הסיפורים שעברו במשפחה, כשלא היה לו מספיק כסף לרכישת מגרש ב-500 דולר, הוא לווה 50 דולר מהרוקח, עוד כסף מבעל חנות המשקאות וכך המשיך עד שאסף את הסכום. בשיאו החזיק לפי הערכות בכ-1,900 נכסים והיה בעל הבית הפרטי הגדול ביותר בניו יורק.
הוא גם לא היה אדם שקל לעשות איתו עסקים. כשיזם שהיה זקוק למבנה קטן של גולדמן כדי להשלים עסקה גדולה שאל כמה יעלה לרכוש אותו, סול נקב בסכום של 20 מיליון דולר, הרבה מעל שוויו. למה כל כך הרבה? לפי האגדה המשפחתית, הוא השיב: "כי אני הבעלים". כשעורך דינו שאל אותו פעם מי ינהל את העסק אחריו – כי הרי נשים לא מנהלות עסקי נדל"ן – סול ענה: "יש לי בן. קוראים לו ג'יין".
ג'יין הייתה אז הבת הצעירה במשפחה. היא עבדה עם אביה מגיל צעיר, בילתה איתו במשרד ובארוחות ערב ולדבריה למדה ממנו את כל מה שהיא יודעת על נדל"ן. כשנשאלה שנים אחר כך בעדות משפטית איזו הכשרה רשמית קיבלה בתחום, תשובתה הייתה קצרה: "סול גולדמן".
כשסול מת ב-1987, בגיל 70, הוא הותיר אחריו עיזבון של כמיליארד דולר וארבעה ילדים, שלכל אחד מהם חלק שווה בעסק. ג'יין קיבלה תפקיד מרכזי בניהול לצד אחיה אלן. מאז היא בנתה לעצמה מוניטין של מי שלא ממהרת להתפשר. יזמים שעשו איתה עסקים מתארים משא ומתן שבו היא מסוגלת פשוט לקום מהשולחן. מבחינתה, שהעסקה תתפוצץ. היא לא זקוקה לה. יזמי נדל"ן סיפרו לוול סטריט ג'ורנל שכמעט בכל עסקה שעשו איתה, הם שילמו יותר מכפי שתכננו.
ג'יין מתגוררת בטאונהאוס מרשים באפר איסט סייד שנרכש בכ-25.5 מיליון דולר, מחזיקה בית בהמפטונס ובית נוסף בפאלם ביץ', לא רחוק ממאר-א-לאגו. ב-2015 היא שילמה 31 מיליון דולר על האחוזה ההיסטורית של משפחת קנדי בפאלם ביץ', שכונתה "הבית הלבן החורפי", ובה נהג JFK להתארח ואף עבד על נאום ההשבעה שלו. אחרי שיפוץ היא מכרה אותה ב-2020 ב-70 מיליון דולר. לרשימת הנכסים הזאת נוספה גם הירושה הגדולה, ורק העצימה את מספר הדברים שאפשר לריב עליהם בתוך המשפחה.
האחיין שטס במחלקת תיירים
עוד לפני מותו של סול ביקשה אשתו ליליאן להתגרש ממנו. לטענתה, הוא התעלל בה לאורך שנים ואף תלה אותה מחוץ לחלון בסוויטה שלהם בקומה ה-31 של מלון וולדורף אסטוריה בניו יורק. סול הכחיש. אחרי מותו ניהלה ליליאן מאבק משפטי מול ילדיה על חלקה בעיזבון. כשנשאלה מה היא מרגישה כלפי ילדיה ענתה: "אני אוהבת אותם מאוד, אבל אני לא מחבבת אותם"
.שלושה עשורים אחר כך הגיע המאבק גם לדור הבא.
סטיבן, בנו היחיד של אלן, הצטרף לעסק המשפחתי ב-2013, מיד אחרי שסיים תואר במדע המדינה באוניברסיטת ונדרבילט. ג'יין טוענת שלא עשה שם דבר משמעותי. אנשיו אומרים שדווקא הכניס לעסק מערכת לתשלום שכירות באינטרנט, סייע במשא ומתן על חוזים, בחן אפשרויות פיתוח וטיפל באלפי הפרות דיור.
הוא מתואר כהיפוך המוחלט מדודתו. ג'יין טסה במטוס פרטי, הוא טס במחלקת תיירים. היא האמינה באסטרטגיה הישנה של המשפחה, להחזיק בנכסים ולגבות שכירות. הוא רצה לקנות, לפתח ולהתרחב. במשך שנים שיחק פוקר באופן תחרותי, ובשנים האחרונות עבר בעיקר לקטאן, משחק המבוסס על צבירת משאבים, עסקאות ובריתות, ואף זכה בטורניר מאסטרס.
נקודת השבר הגיעה בינואר 2022. אביו אלן, שסבל מפרקינסון ובאותו שלב כבר התקשה לעמוד, ללכת ולאכול בעצמו, נסע לרוסיה במטרה לבדוק טיפול בתאי גזע. הוא מת בגיל 78 ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים בסנט פטרסבורג. גם על מה שקרה שם המשפחה אינה מסכימה. סטיבן טען שכבר במהלך השהות ברוסיה חשד שמשהו אינו כשורה ודרש עדכונים על אביו. ג'יין סברה שלילדיו של אלן היו הזדמנויות להתערב מוקדם יותר. לזמן קצר המשפחה התאחדה סביב משימה אחת: להחזיר את גופתו לניו יורק. ג'יין הפעילה קשרים עם סוכנות נסיעות לאולטרה-עשירים ועם גורמים המקורבים לרב הראשי של מוסקבה. כשבועיים אחר כך נערכה ההלוויה בטמפל עמנואל במנהטן.
אחרי ההלוויה הגיע סטיבן למשרדה של דודתו. כמנהל עיזבונו של אביו הוא ביקש מסמכים וכספים, וגם העלה את האפשרות שיקבל תפקיד ניהולי בעסק. ג'יין חשבה שהוא צעיר וחסר ניסיון. במקביל כבר התנהל עימות נוסף בין ג'יין לאחותה איימי. איימי ביקשה לממש חלק מאחזקתה בחברה. לפי הערכתה, הגיעו לה יותר מ-125 מיליון דולר. לפי הערכת השווי שבה תמכה ג'יין, רק כ-91 מיליון דולר.
הפער התגלגל לבית המשפט. סטיבן ואיימי טענו שהערכת השווי הפחיתה באופן פסול את שווי נכסי המשפחה ביותר מחצי מיליארד דולר. בתביעה שלהם, הם השוו את המתרחש לסדרה "יורשים", וטענו שג'יין מנסה לבצר את שליטתה באימפריה. עורך דינה השיב שההשוואה מתאימה רק במובן אחד: לדבריו, שתי הגרסאות הן בדיוניות. ג'יין מכחישה שהתערבה באופן פסול בהערכת השווי.
ואז הגיעה טענת הסחיטה. לפי עדותה של ג'יין, סטיבן אמר שאם לא יקבל רבע מהעסק, הוא יעביר לאיימי מידע ש"יגרום לה להיראות רע". היא סיפרה שחשבה שהוא מבלף, ואף קישרה זאת לעברו כשחקן פוקר. סטיבן כינה את הטענה "מגוחכת" ואמר כי בסך הכל דיבר על מידע שקיבל מעובדים בנוגע להערכת השווי.
גם השיחות בקבוצות המשפחתיות הידרדרו. ביומן של איימי, שנחשף במסגרת ההליך, הופיעה טענה שלפיה בתה של ג'יין סיפרה לה שאמה אמרה שהיא רוצה לשכור רוצח שיהרוג את סטיבן. דובר מטעמה של ג'יין מסר שאין לה זיכרון שאמרה זאת, ואם כן, ברור שהיה מדובר בבדיחה. סטיבן טען כי במהלך הפסקה בבית המשפט, ג'יין צעקה עליו ואמרה דברים שהתפרשו בעיניו כאיום על חייו. עורכי דינה טענו מנגד כי היא רק אמרה שאם הוא משקר ומאמין באלוהים, הקארמה עוד תחזור אליו. היא מצידה הגיעה לאחת העדויות עם דוח הנתיחה של אחיה אלן ועם תמונות של גופתו. "אני רוצה לוודא שהתמונות מוכנסות", אמרה והבהירה כי ילדיו היו אחראים למצבו.
בינתיים, המאבק כבר משנה בפועל את זהות הדור הבא שמנהל את הכסף. ביולי פרשה ג'יין מתפקיד ניהולי באחת מחברות האחזקה המרכזיות של המשפחה. מי שנכנס במקומה הוא בנה מייקל, בן 34, שעבד בעבר בענקית ההשקעות בלקסטון והצטרף לעסק המשפחתי.
סטיבן, שנאבק כבר שנים על מקומו באימפריה שסבו הקים ושאביו היה שותף בניהולה, אפילו לא קיבל מדודתו הודעה על המינוי.










