בזמן שהעולם נשא עיניים לאיסטנבול כמארחת פוטנציאלית לשיחות הדרמטיות בין טהרן לוושינגטון, מאחורי הקלעים מתחולל מאבק על זהות השולחן שסביבו יישבו הצדדים. בעוד שהמדינות הסוניות הגדולות והמערב דוחפים לפורמט רב-צדדי בטורקיה, איראן שולחת איתות ברור: היא רוצה את הסולטנות השקטה של עומאן.
ההתעקשות האיראנית על עומאן אינה מקרית, והיא נשענת על נכס אסטרטגי ודתי שאין לאף מדינה אחרת באזור: הזרם האיבאדי. עומאן אינה סונית ואינה שיעית, היא אוחזת בזרם איסלאמי נפרד, קדום ומתון, שמעניק לה את המעמד של "שוויץ של המזרח-התיכון". במרחב שבו כל פגישה דיפלומטית נצבעת מייד בצבעים של מלחמת דת בין הציר השיעי של איראן לציר הסוני של ערב הסעודית, עומאן היא המרחב הסטרילי היחיד. עבור טהראן, עומאן היא לא סתם מתווכת - היא מתווכת הוגנת, כזו שלא מגיעה לשולחן עם משקעי העבר או שאיפות של הגמוניה דתית.
מדוע איראן דוחה את החיבוק הטורקי או הסעודי? התשובה טמונה במתח הגיאופוליטי. טורקיה של ארדואן שואפת להנהגה אזורית המבוססת על האיסלאם הפוליטי הסוני, וערב הסעודית נתפסת כמי שרוקדת לפי החליל של המערב. איראן חוששת שבוועידה רב-צדדית בטורקיה, היא תיקלע ל"מלכודת סונית" שבה האינטרסים של השכנות יכתיבו את הטון.
עומאן, לעומת זאת, מחזיקה במסורת ארוכת שנים של דיפלומטיה חרישית. האיבאדיה מחנכת לסובלנות ולמניעת סכסוכים, וזהו בדיוק ה"סולם" שאיראן מחפשת כדי לרדת מעץ העימות. היא הייתה שם ב-2015 כדי לסלול את הדרך להסכם הגרעין המקורי, והיא שם גם עכשיו, כשנושאת המטוסים האמריקנית משייטת במרחק יריקה מחופיה. עבור המנהיג העליון חמינאי, מסקט היא המקום שבו אפשר לדבר "ביזנס" בלי להרגיש מאוים אידיאולוגית.
הבחירה בעומאן משקפת גם את המצוקה האיראנית. איראן זקוקה למתווכת שלא תגנוב את ההצגה, אלא תספק את הצינור הלוגיסטי להעברת מסרים ישירים לממשל טראמפ
הבחירה בעומאן משקפת גם את המצוקה האיראנית. איראן זקוקה למתווכת שלא תגנוב את ההצגה, אלא תספק את הצינור הלוגיסטי להעברת מסרים ישירים לממשל טראמפ. זהו ניסיון לבודד את הדיאלוג מהרעשים של המזרח התיכון החדש.
מאיר סויסהבסופו של יום, עומאן מוכיחה שוב שדווקא המדינה שבוחרת שלא לתפוס צד – לא סוני ולא שיעי - הופכת לנכס החשוב ביותר. אם איראן תצליח באמת לגרור את האמריקנים למסקט, זה יהיה הניצחון הטקטי הראשון שלה: היכולת לנהל מו"מ על גורלה בלי שהשכנים הסונים יקשיבו מעבר לקיר. וגם ישראל.
