"במערב קוראים לזה 'מחאת החיג'אב', אבל השם הנכון הוא מחאת 'אישה, חיים, חופש'", הדגישה ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בוועידת הנשים של המדינה של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף נעמת. "חשוב להבין שחיג'אב הוא סמל. המחאה היא לא על לבוש, היא על זכויות אדם, ביטחון אישי וחופש ביטוי", הוסיפה ד"ר עילם גינדון.
"המשטר האיראני מציג נשים עם כטב"מים, נשקים וג'יפים ורודים - להראות שמלחמה חמודה"
מחאת הענק שזכתה לכינוי "מחאת החיג'אב" פרצה באיראן ב-2022 בעקבות מותה של הצעירה הכורדית-איראנית מהסא אמיני, שנעצרה על-ידי משטרת המוסר של טהרן בגלל ש"התרשלה" בעטיית החיג'אב. כמעט ארבעה שנים לאחר מכן, המשטר האיראני משתמש בנשים שלא עוטות חיג'אב לתעמולה תומכת בשלטון. חנה ג'האן פרוז, מרצה וחוקרת איראן, סיפרה כי "רשות השידור האיראנית ראיינה נשים בלי חיג'אב כתומכות משטר, אך בסרטונים שעלו לרשתות החברתיות ניתן היה לראות שהמראיינים ביקשו מהן להוריד אותו לפני הריאיון".
ג'האן פרוז הוסיפה כי "עצורות מהמחאות בינואר האחרון אולצו לצעוד בהפגנות של תמיכה במשטר, לקחת דגל של הרפובליקה האסלאמית ולצעוק סיסמאות בעד המשטר בלי חיג'אב. עצם זה שמשתמשים בנשים ברחובות זה אומר שהמשטר הגיע לשימוש בתחתית של התחתית. להביא את הנשים, 'המדוכאות' ולהשתמש בהן כדי להראות שכביכול העסקים כרגיל".
בימים האחרונים פורסמו תמונות באיראן של נשים שלטענת הדיווחים תומכות במשטר, עם כטב"מים, נשקים וג'יפים בצבע ורוד. "אלה נשים שבאמת תומכות משטר אני מאמינה, אבל אני לא חושבת שהן רבות", הסבירה ד"ר עילם גינדין, "חשבתי שזה רק כדי להראות ש'הנה נשים מקבלות מעמד גבוה באיראן ואתם סתם אומרים שנשים מופלות לרעה', אבל מתברר שזה קטע קוריאני של חמידות, שרוצים לעשות את המלחמה חמודה, שזורקים עלינו טילים בצבע ורוד עם כיתוב".
ג'האן פרוז, שעלתה מאיראן לישראל בגיל 12, סיפרה: "כשהייתי בת שמונה או תשע התחוללה המהפכה האיסלאמית באיראן. ברחובות כבר ראינו חלק מהנשים עוטות כיסוי ראש, חלק לא. כשבאמת התחלף המשטר התחלנו להגיע לבית הספר עם כיסוי ראש, לאורך כל הדרך, כולל אמא וכולם בשכונה. זה היה קוד לבוש ונורמה חברתית שהתרחשה. כמובן שהחיג'אב היה אישיו מאוד רציני, משטר שהופך להיות איסלאמי, רדיקלי. כנוכח צו השעה, מן הסתם שכולנו עטינו לבוש יותר 'צנוע' ומטפחות".
על תמונת המצב כיום של האכיפה באיראן אמרה ד"ר עילם גינדין כי "אנחנו נמצאים במצב שבמשטר לא ברור מי שולט. מצד אחד, משתמשים בתעמולה בנשים עם ובלי חיג'אב ונשקים ורודים ומצד שני יש דיווחים שהתחילו לתת קנסות לנשים שלא עטו כיסוי ראש".
בנושא עתיד המחאה וזכויות הנשים האיראניות אמרה ג'האן פרוז: "אני רוצה להאמין שעשן המלחמה התפוגג, ייקח זמן אך השלטון הזה ישתנה ואני מקווה שכל העולם יוכל לראות איזה נשים מדהימות, מלומדות, קסומות וחכמות יש לעם האיראני להציע". ד"ר עילם גינדין הוסיפה כי יש תקדים לשינוי בזכויות האישה באיראן ולכן יש תקווה לשיפור: "עד לפני כ-10 שנים לא היה חוק נגד אלימות במשפחה באיראן, הוא חוקק ממש לאחרונה".
