הדרג המדיני קיבל את המלצת גופי הביטחון למתווה כניסת מתפללים פלסטינים להר הבית, לרגל חודש הרמדאן שהחל היום (רביעי). במסגרת המתווה ובדומה לשנה שעברה, ייכנסו 10,000 מתפללים פלסטינים מיהודה ושומרון להר הבית לתפילות יום השישי לאורך החודש - בכפוף לקבלת היתר יומי ייעודי מראש.
קציר: "אין שינוי במצב הנהוג"
(צילום: מיקי שמידט)
לפי המתווה הנוכחי, שהתקבל בתום הערכת מצב ביטחונית, כניסת גברים תתאפשר מגיל 55, נשים מגיל 50 - וילדים עד גיל 12 בליווי מבוגר מקרבה ראשונה. כלל ההיתרים מותנים בקבלת אישור ביטחוני מקדים על ידי גופי הביטחון הרלוונטיים. כמו כן, התושבים שיוצאים לתפילות בהר הבית יחויבו לבצע תיעוד דיגיטלי במעברים עם חזרתם לשטחי יו"ש בתום יום התפילות.
לקראת החג נעשו התאמות בזמני עליית היהודים להר הבית. סגן-ניצב עידו קציר, רע"ן המבצעים של מחוז ירושלים במשטרה, הבהיר בריאיון לאולפן ynet כי "אין פה שום פרובוקציה או שינוי של המצב הנהוג".
קציר הסביר: "המצב הנהוג הוא שביקורי היהודים בהר הבית מתקיימים בזמנים שבהם אין תפילות. בחודש הרמדאן אין ביקורי יהודים בשעות הצהריים, ולכן נעשתה התאמה של הקדמה של חצי שעה בבוקר, מ-7:00 ל-6:30, על מנת לתת מענה לכל אותם אנשים. מדובר בשינוי של פרק זמן מסוים שעולה כצורך מבצעי. הוא לא פוגע בסטטוס קוו או ברגשותיו של אף אחד".
"כל אחד מגיע למקום שאליו הוא רוצה. אנחנו מאפשרים את חופש הפולחן, אנחנו שומרים על הביטחון, על הסדר הציבורי", הבהיר. "תודעת המשימה שלנו ושל כל השוטרים היא לאפשר לציבור לחגוג את החג שלו, לקיים את מצוות החג, ובתוך הדבר הזה לשמור על הביטחון ועל הסדר הציבורי".
על החשש הציבורי ממתיחות מוגברת במהלך הרמדאן אמר קציר כי "המצב הוא כזה שהתראות לצערנו יש כל הזמן, לא רק בגלל חודש הרמדאן. הקשר בין אירועי טרור לדת לצערנו קיים, אבל כרגע אנחנו לא יודעים להצביע על איזושהי התראה קונקרטית כזאת או אחרת. אנחנו מבינים שהמצב הביטחוני במדינה רגיש מאוד".
בינתיים, במערכת הביטחון העלו את רמת הכוננות בירושלים וביו"ש, על רקע חשש מהסלמה בשטח. כוחות מתוגברים נפרסו בצירי תנועה מרכזיים, במחסומים ובסביבת המקומות הקדושים, ובראשם מסגד אל-אקצא. זאת בעוד מתפללים יהודים תועדו היום, שוב, כשהם משתטחים ומשתחווים בהר הבית - בניגוד לסטטוס קוו.
לטענת הפלסטינים, הלילה האחרון לווה ב"גל תקיפות של מתנחלים קיצונים", שכללו בין היתר ירי, הצתות, גרימת נזק לרכוש וגניבת בעלי חיים - במקביל לפעילות צבאית בכפרים ובערים. במקביל, ארגוני זכויות אדם פלסטיניים דיווחו על עלייה חדה במספר המעצרים וצווי ההרחקה במזרח ירושלים בשבועות שקדמו לרמדאן. על פי "מרכז המידע ואדי חילווה", צעדים אלה מכוונים בעיקר נגד עובדי הווקף האיסלאמי, אסירים משוחררים ופעילים מקומיים.
רמדאן ראשון אחרי המלחמה
לראשונה מאז תום המלחמה, תושבי רצועת עזה מציינים את חודש הרמדאן בצל חורבן חסר תקדים. בין בניינים הרוסים, אוהלי עקורים ושכונות שנמחקו כליל, ילדים תלו פנסים וקישוטים מאולתרים, כפי שנהוג לעשות מדי שנה בחודש הצום. "זה לא רק קישוט", אמר אחד התושבים מחאן יונס. "זו דרך להגיד לילדים שלנו שיש עוד סיבה לחייך, אפילו כאן".
אם בעבר לווה הרמדאן בעזה בהמולת קניות, ריחות תבלינים ותורים ארוכים בשווקים, השנה שורר בה שקט כבד. אמנם חלק מהמוצרים עדיין זמינים, אך הפער בין המחירים הגבוהים ליכולת הכלכלית של התושבים כמעט בלתי ניתן לגישור. רבים מסתפקים בהתבוננות בדוכנים - מבלי לקנות דבר.
לפי נתונים כלכליים מקומיים, שיעור האבטלה ברצועה חצה את רף ה-80%, ויותר מ-90% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני. כ-95% מהמשפחות תלויות בסיוע הומניטרי - מציאות שמרוקנת את החג מהאופי הצרכני המוכר שלו, ומותירה בעיקר תחושת הישרדות יומיומית.
גם האווירה הרוחנית השתנתה. מאות מסגדים נפגעו או נהרסו, והתפילות הקהילתיות הצטמצמו משמעותית. משפחות רבות מקיימות את התפילות בתוך מחנות עקורים, בבתי ספר של אונר"א או בבתים פגועים, באווירה של זהירות וחוסר ביטחון. גם שולחנות האיפטאר כבר אינם עמוסים כבעבר. הארוחות פשוטות, ומבוססות בעיקר על מזון שמגיע במסגרת הסיוע. עלי, עקור מבית לאהיא המתגורר בבית ספר במערב עזה, תיאר תחושת ניתוק: "פעם רמדאן היה מביא שמחה. היום אנחנו רק חושבים מתי ייגמר הסיוט של החיים באוהל".
גם המפגשים המשפחתיים - לב-ליבו של החודש - כמעט שנעלמו. הפיזור, האובדן והמרחק כפו על רבים להסתפק בשיחות טלפון, אם יש קליטה.
