כלי תקשורת הולנד דיווחו הערב (יום שלישי) כי המדינה השיגה תמיכה מספקת שתאפשר לה לקיים דיון באיחוד האירופי בשאלת ביטול הסכם השותפות בינו לישראל. סגנית נציב האיחוד האירופי קאיה קאלאס אמרה כי "זה תלוי בישראל, ההחלטה הפיכה". לפחות 17 מדינות תמכו בבקשת הולנד, ו-9 התנגדו.
שר החוץ של הולנד קספר ולדקאמפ אמר לכלי התקשורת במדינתו כי קאלאס הכריזה על קיום הדיון, בתגובה להחלטת ישראל למנוע כניסת סיוע. זאת למרות שאתמול נכנסו משאיות ראשונות לאחר חודשים. קאלאס אמרה כאמור כי ההחלטה "תלויה בישראל", והוסיפה כי "אם היא תאפשר הכנסת סיוע לרצועה ההחלטה הפיכה. תלוי בהתקדמות".
סגנית הנציב אמרה כי "היה רוב גדול להחלטה. זה אומר שהמדינות רואות שהמצב בעזה לא בר קיימא - וחייבים להכניס סיוע הומניטרי לעזה מיידית". לדבריה התקיימו דיונים גם בעניין הטלת סנקציות על שרים ישראלים ומתנחלים - ככל הנראה בעקבות הצעת שרת החוץ של שבדיה - אך הם נחסמו בעקבות התנגדותה של אחת המדינות.
בחינת הסכם השותפות עשויה להוביל לביטולו, שכן הדרג הפקידותי באיחוד האירופי עשוי להוציא בסוף התהליך דוח מרשיע שיקשה על מדינות כמו גרמניה ואיטליה להביע תמיכה בישראל. עם זאת, שלב הבחינה כשלעצמו לא מחייב קונצנזוס, שיידרש רק לאחר מכן - כאשר יפורסמו מסקנות.
על פי סעיף 2 בהסכם, אפשר להשהות את השותפות של האיחוד האירופי עם ישראל אם יתברר כי היא מפרה זכויות אדם "באופן חריף". הממשל ההולנדי מבקש כעת להעריך האם ישראל עומדת בסעיף זכויות האדם במטרה להשהות את ההסכם, ובכך מצטרך לקריאות הקודמות של ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס ושר החוץ האירופי לשעבר ג'וזף בורל.
בתוך כך, לאחר החלטת האיחוד האירופי, במתפ"ש הודיעו הערב על כניסת 93 משאיות סיוע לרצועה דרך מעבר כרם שלום. "בהמשך להמלצת דרגי המקצוע בצה"ל, ובהתאם להנחיית הדרג המדיני, הועברו היום 93 משאיות של האו"ם המכילות סיוע הומניטרי וכוללות - קמח, מזון לתינוקות, ציוד רפואי ותרופות. כלל הסיוע הועבר לאחר בידוק ביטחוני מוקפד של אנשי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון. לאחר בידוק ביטחוני מוקפד של אנשי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון".
"הצונאמי יחריף, העולם לא איתנו"
גורם במשרד החוץ אמר הערב ל-ynet: "אנחנו בפני צונאמי אמיתי שילך ויחריף. אנחנו במצב הכי גרוע שהיינו אי פעם. זה הרבה יותר גרוע מקטסטרופה, העולם לא איתנו".
לדבריו, "העולם רואה על מסכי הטלוויזיה מאז נובמבר 2023 רק ילדים פלסטינים מתים והשטחה של בתים, ונמאס לו. ישראל לא מציעה שום פתרון, שום הסדר ליום שאחרי, שום תקווה. רק מוות והרס. זה יכול להגיע לאלף ואחד דברים לא טובים. החרם השקט היה פה קודם והוא יילך ויתעצם. אסור להקל בזה ראש. אף אחד לא ירצה להיות מזוהים עם ישראל".
גורם מדיני אמר כי "המארב הדיפלומטי סוכל. כל מה שראינו ב-36 השעות האחרונות זה חלק ממהלך מתוכנן - כולל ההחלטה הבריטית-צרפתית-קנדית, החלטת 25 המדינות על הסיוע ההומניטרי וההצהרה של דיוויד לאמי שהכריז על הקפאת הסכם סחר שהוא ממילא קפוא. כל זה זה לא מקרי ומכוון לקראת מועצת שרי החוץ האירופי. זה היה מארב דיפלומטי. ידענו עליו ונערכנו היטב. בשורה התחתונה: השפה של ההחלטה מאוד מתונה. אין לך שפה של השהיה. לא שוברים את הכלים. לא מחליטים שמשהים, אלא מדברים במונחים של בחינה מחדש ומדברים על תהליך. זה כלי מתון.
"תוצאות ההצבעה יוצאות דופן בהצלחה שלהם: 17 נגדנו - 10 בעדנו. האיכות קובעת. גרמניה, איטליה, צ'כיה, יוון, קפריסין, הונגריה, בולגריה, קרואטיה - בעדנו. היה פה מהלך מתוזמר - והוא סוכל. אנחנו לא מדברים בשפה של השהיה. שר החוץ עבד מאוד קשה ועשה מרתון טלפונים עם שרי חוץ. גם שגרירי ישראל התאבדו על זה. עשו לנו אמבוש והוא סוכל. בריטניה, צרפת וקנדה צריכות להתבייש - מי שתמך בהודעה שלהם הוא חמאס. זו קריאת השכמה מהמציאות".
במקביל, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר כי "חמאס ישלם את מחיר סרבנותו - הוא ייתקל בעוצמת אש, נרחיב את התמרון, נכבוש שטחים נוספים, נטהר ונשמיד את תשתיות הטרור עד להכרעתו. אנו מגנים על עצמנו ולשם כך עלינו לתקוף. לחמאס יש אופציה אחת והיא לשחרר את חטופינו. אם יהיה הסכם - צה״ל ידע להתאים את פעילותו בהתאם לכך".
הרמטכ"ל זמיר
(צילום: דובר צה"ל)
הוא קיים היום הערכת מצב וסיור שטח ברצועת עזה עם מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, מפקד אוגדה 98, תת-אלוף גיא לוי ומפקדים נוספים, והוסיף: "צה״ל פועל כל העת בהתאם לערכי צה״ל, לחוק ולמשפט הבין לאומי, תוך שמירה בלתי מתפשרת על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. כל אמירה המטילה דופי בערכיות פעולותינו ובמוסריות לוחמינו - היא משוללת יסוד".
השר ההולנדי ולדקאמפ, שהודיע במדינתו על הדיון - וכיהן בעבר כשגריר הולנד בישראל - קרא בתחילת החודש לבצע "בחינה מקיפה" של ההסכם עם ישראל בשל עצירת הסיוע לעזה, שאותה הגדיר כ"אסון והפרה של החוק הבינלאומי". השר טען שישראל מפרה את ההסכם עם האיחוד ומרעיבה את אוכלוסיית הרצועה, ואמר כי ארצו "תטיל וטו" על הארכת תוכנית הפעולה בין ישראל לאיחוד.
הסכם האסוציאציה נחתם בשנת 1995 ומהווה מסגרת משפטית למערך היחסים בין האיחוד האירופי לישראל. ההסכם מכיל שורה ארוכה של נושאים ולא רק כלכליים ומסחריים אלא גם מדיניים, תרבותיים, חברתיים, בריאותיים ועוד.
מאז נכנס ההסכם לתוקף בשנת 2000, הוא עלה לכותרות במגוון הקשרים. בפעם האחרונה שזה קרה, ביוני אשתקד, תכנן שר החוץ האירופי דאז ג'וזפ בורל לעשות "זובור" לישראל על רקע תחילת התמרון הקרקעי של צה"ל ברפיח במסגרת "חרבות ברזל".
