תא"ל במיל' דרור שלום שימש כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין עד פרישתו בשנת 2020. שנתיים לאחר מכן מונה לראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, וכיהן בתפקיד עד פרישתו לפני שלושה חודשים. בריאיון נדיר במסגרת ועידת הביטחון הלאומי של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS - הראשון אחרי סיום תפקידו - הוא מדבר על המציאות האסטרטגית של ישראל בזירות השונות, על נקודות החולשה - ועל ההזדמנויות שבפתח. צפו בריאיון המלא:
הריאיון המלא עם תא"ל במיל' דרור שלום
(צילום: אורי דוידוביץ, ליאור שרון)
לדברי תא"ל במיל' שלום, גם אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמה, כל הזירות של ישראל נותרו פתוחות. "מבחינה מבצעית וצבאית יש פה הישגים יוצאי דופן. הדברים מדברים בעד עצמם. אבל מבחינה אסטרטגית, יש פה כישלון מהדהד, ועדיין צריך לראות לאן זה יתפתח. ההישגים הצבאיים הם הודות לאקו-סיסטם המיוחד שיש למדינת ישראל. זה הצבא, חיל האוויר, המודיעין, ההגנה האווירית, לוחמי היבשה, התעשיות הביטחוניות ומעל הכול הרוח שמפעמת אצל הלוחמים והציבור שעומד איתן אל מול האתגרים".
"ברמה האסטרטגית אנחנו לא מצליחים להביא הכרעה בכל הזירות", הוא מסביר. "חמאס עדיין על הרגליים, חיזבאללה רחוק מלהתפרק מנשקו, איראן אמנם הזזנו קצת את תוכנית הגרעין אחורה אבל היא קיימת ומנהלת משא ומתן עם האמריקנים על הורמוז, בכלל לא על הגרעין. וכל זה כשמעמדה של ישראל בשפל, לדעתי חסר תקדים. וגם היחסים עם ארה"ב לא במיטבם. ולכן בראייה אסטרטגית חסרה הרגל המסיימת".
תא"ל במיל' שלום התייחס להישג שלתפיסתו הוא מהבודדים במלחמה: החזרת החטופים. "החזרת החטופים זו מחויבות עמוקה ומוסרית לאנשים שנחטפו מבתיהם. לשמחתי, הודות לנשיא טראמפ והודות למפגינים שהרבה פעמים ביקרו אותם - הם דחפו את הממשל האמריקני באופן משמעותי ללכת להכרעה ולהביא את החטופים חזרה הביתה - בלי הנשיא טראמפ ובלי התמיכה הזאת אני בספק אם היינו מקבלים אותם". לדבריו, ישראל יכולה הייתה להחזיר את החטופים קודם לכן. "אני לא רוצה להרחיב, זה כבר מים שעברו בנהר".
תא"ל במיל' שלום דיבר גם על רצועת עזה והפציר לדבוק בתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "מה מפריע לייצר עכשיו סדר חדש? העניין הוא חוסר אסטרטגיה. צריך לייצר חלופה לחמאס, ואי אפשר לייצר חלופה רק על ידי הפעלת כוח. אני מציע שבצד היוזמה הזאת גם לטפל בכל אנשי החמאס בחוץ. אחד-אחד צריך לצוד אותם ולהרוג אותם. זה לא סותר, להפך, זה משרת את המטרה להביא שינוי ברצועת עזה".
הקריאה להקמת ועדות חקירה ממלכתיות: "בוודאי שהתרענו"
שלום התייחס גם לגרעין האיראני ולהסכם JCPOA שממנו הנשיא טראמפ פרש במהלך הקדנציה הראשונה שלו. "בחדרי חדרים, כששמענו הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ואני שהנשיא טראמפ יוצא מהסכם הגרעין בשכנוע ישראלי, פשוט תהיתי מה התוכנית, מה ה-Plan B (התוכנית החלופית - ש"כ). ידעתי מה יש בארסנל ומה התוכנית המבצעית שלא הייתה. לכן היה ברור מבחינתי שאחרי יציאה מהסכם הגרעין, שהיה הסכם גרוע כשלעצמו, איראן תתחיל להפר את ההסכם וזה יקרב את האופציה הצבאית. ותהיתי מה הרגל המסיימת שלנו ושל האמריקאים. נדמה לי שצדקתי אז".
כשנשאל תא"ל שלום אם הרים תמרורי אזהרה בזמן אמת, השיב בחיוך: "בוודאי. אנחנו כגופי מודיעין אומרים את דעתנו. בסוף זו מדינה שמקבלת החלטות באופן דמוקרטי. אלה החלטות לגיטימיות. דרך אגב, הייתי בעד לתקוף. חשבתי שזה היה עיתוי נכון בתשלובת של היכולות האיראניות המתקדמות, התיאום עם האמריקנים והבשלות המבצעית של צה"ל, שכבר אז הייתה".
לדברי שלום, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על הנושא הפלסטיני, כלומר אירועי 7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה, וכן על הנושא האיראני. "עדיף לדבר בוועדת חקירה ממלכתית על כל השיח, אני קורא לזה השיח התלת-פאזי: דרג מדיני, דרג צבאי בכיר והדרג המודיעיני בכל השנים. אני הראשון שאבוא ואציג".
תא"ל שלום התייחס גם למצב המדיני של ישראל וליחסים עם ארה"ב, כשלדבריו ידיה של ישראל אינן כבולות בידי וושינגטון. "ידינו כבולות בחשיבה האסטרטגית", אמר, "כל הקומה האסטרטגית בישראל היום היא מאוד מוחלשת. הממשלה הבאה בישראל, באשר היא תהיה, צריכה ליזום. היכולת הצבאית מרשימה, אבל זה לא מספיק. צריך ליזום ולשפר את מעמדה של ישראל בעולם".
להשקיע בגאונים של הדור הבא
תא"ל שלום, שמשמש גם כיועץ בכיר בבנק הענק ג'יי.פי מורגן, הוסיף: "אם הייתי עכשיו נותן עצה קטנה ובצניעות מהמקום שבו אני נמצא היום, הייתי קודם כל מחזק את היחסים עם ארה"ב ועם יהדות ארה"ב, שהם דמוקרטים ורפובליקנים. זו תמיכה דו מפלגתית. דבר שני זה יוזמה מדינית: יש תוכנית שצריך לקדם בעזה ולייצר חלופה לחמאס, וכאמור הייתי מחסל את כל מי שצריך; בזירה הצפונית, בסוריה ולבנון, זו הזדמנות היסטורית. אני חושד לגבי הנשיא הסורי אבל הוא צריך את האמריקנים ואפשר לייצר איתו סוג של הבנות מדיניות; אפשר להגיע גם להסכם שלום עם לבנון, ותוך כדי לפרק את חיזבאללה מנשקו. אלה תהליכים מורכבים".
לדבריו, "מדברים רק על הפעלת כוח, צריך לתת פה תקווה. ישראל חייבת להאיץ את תקציב הביטחון שלה ואת בניין הכוח שלה. השחקנים בעולם מחפשים אותנו, הם רוצים להתחבר למערכות שלנו, אבל ללא שינוי מדיני זה לא יקרה. צריך לחזק את הקשרים עם מצרים וירדן. מזניחים את זה. אני חושב שראשי המדינה לא נפגשים איתם בכלל. צריך להעמיק את הסכמי אברהם, לא רק תן וקח ואמל"ח באמצעי לחימה, אלא לייצר בריתות. קפריסין ויוון, אזרבייג'ן, יפן, אירופה. לא רק המדינות הקלאסיות, אני מדבר גם על הנורדיות.
"כולם בונים כוח ומאיצים את התקציבים, אפשר להתחבר. ולא רק להשקיע בבניין כוח צבאי, האקדמיה חשובה. צריך להשקיע במערכת החינוך. כאזרח, ראיתי את המצב בכיתות. אם לא נשקיע במהנדסים ובגאונים של הדור הבא, לא נצליח לעשות את הקפיצה הקוונטית שנדרשת בעולמות הטכנולוגיים. רק שילוב של כוח, בניין כוח ואקדמיה ומערכת חינוך ראויה יכולים להביא את הדבר הבא. ביטחון לאומי זה דבר הוליסטי ומורכב. מצפים לנו ומחכים לנו בהרבה מקומות בעולם, וזה הרבה מאוד כסף".
שלום נשאל גם על הפגישה הקרובה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא טראמפ, ברקע המתיחות עם איראן. "צריך לייצר לחץ על איראן מכל הממדים שלה - הכלכלי, הצבאי, וכמובן הגרעין. אני חושב שהתקיפה הייתה במקומה, הגם שלא הייתה פצצה שעוד רגע מתפוצצת. זה דבר יותר מורכב. קבוצת הנשק, גלגלנו אותה לאחור מכיוון שטיפלנו במדענים. זה הדבר הכי חשוב. כל אחד פה נהיה מומחה לפצצה, אני אומר קצת בזהירות, זה דבר משמעותי מאוד, יש פה הישג גדול. עדיין החומר המועשר נמצא שם בכל מיני רמות, לא רק 60%. זה אירוע מטריד. השאלה היא איך שומרים את העין על הכדור, זה הדבר המרכזי וזה לא בהכרח ייפתר בעוד הסכם קטן".
לדבריו, "צריך לבנות כוח ולייצר קואליציה מתמשכת ואולי גם בסוף המשטר הזה ייפול. מי שחשב שאפשר להפיל את המשטר בתקיפות מהאוויר וכורדים - הזיה. פשוט הזיה. חלק מחולשת הקומה האסטרטגית בעיניי. בשיחה עם טראמפ לא הייתי מתמקד רק על איראן. דיברתי על היוזמה, אבל אני לא ראש הממשלה. הייתי מציע ליזום רחב. לבנון, סוריה, 20 נקודות בעזה, להיכנס לבריתות אסטרטגיות. ליזום זה מדיני וביטחוני ביחד".











