במערכת הבחירות הקרובות יצטרף למגרש הפוליטי שחקן חדש. השחקן הזה לא יופיע בפתק ההצבעה, לא יתמודד באחת הרשימות ולא ינאם בכיכרות, אבל הוא עשוי להיות שותף בהחלטה של לא מעט ישראלים לגבי זהות הפתק במעטפה: צ'אטבוט הבינה המלאכותית.
(צילום: Shutterstock)
מרבית הישראלים מתייעצים עם הצ'אט כמעט בכל דבר. מבקשים לנסח מייל, לתכנן טיול, לעזור בלימודים ולייעץ בענייני עבודה ואפילו זוגיות. אבל ככל שנתקרב לבחירות גם הפוליטיקה תיכנס לצ'אט. לא מעט ישראלים מתכוונים לשאול את ChatGPT, את Gemini וכלים אחרים שאלות כמו: "איזו מפלגה הכי מתאימה לעמדות שלי?", "מי מהמועמדים באמת קידם את הנושא שחשוב לי?", ובסופו של דבר אולי גם את השאלה הישירה ביותר: "למי כדאי לי להצביע?". סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, מצא כי רבע מהציבור הישראלי - 25% - שוקל בחיוב או מתכוון להשתמש בשירותים אלו לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות.
אבל פנייה ל-AI כדי להתייעץ בנושא הבחירות לא שקולה לחיפוש מתכון, ניסוח מייל או עזרה בשיעורי הבית. תשובה של צ'אטבוט עשויה להיתפס כשקולה ועניינית, אבל בפועל היא מושפעת מהמידע שעליו אומנה ומהאופן שבו נוסחה השאלה. מחקרים מראים כי אנחנו נוטים לייחס למידע שמגיע ממכונה אובייקטיביות ואמינות, מתוך תפיסה שהיא לא מונעת מרגש או מאינטרס. אלא שהרושם הזה עלול להטעות: העובדה שתשובה מוצגת בצורה ניטרלית או נחרצת על ידי מכונה אינה אומרת שהיא בהכרח נכונה או נטולת הטיות. הנטייה לסמוך על הבוטים משתקפת גם מנתוני סקר שנערך ב־2026 בקרב מבוגרים בבריטניה: רוב המשתמשים העריכו את המידע הפוליטי שקיבלו מכלי AI כמדויק ברובו או לחלוטין, ורובם תפסו את התשובות גם כניטרליות מבחינה פוליטית.
פנייה ל-AI כדי להתייעץ בנושא הבחירות לא שקולה לחיפוש מתכון, ניסוח מייל או עזרה בשיעורי הבית. תשובה של צ'אטבוט עשויה להיתפס כשקולה ועניינית, אבל בפועל היא מושפעת מהמידע שעליו אומנה ומהאופן שבו נוסחה השאלה
גם האופי האישי של השיחה עם הצ'אט מחריף את הסיכון להטעיה. ככל שאנחנו משוחחים איתו יותר, הוא ממוקד יותר בדברים שמעניינים אותנו ובאופן שבו אנחנו חושבים ושואלים. כשהשיחה מגיעה לפוליטיקה, ההתאמה הזו עלולה לחזק הטיות והנחות מוצא שכבר קיימות אצלנו, במקום לחשוף אותנו למידע או לטיעונים שמאתגרים אותן ויגרום לנו לשקול מחדש את עמדותינו.
סיכונים רבים
מערכות AI עלולות להסתמך על מידע שאינו עדכני, לבלבל בין עובדה לפרשנות, להשמיט הקשר חשוב, לייחס למפלגה עמדה שכבר השתנתה - ולעיתים גם להמציא עובדות, ציטוטים ומקורות שנשמעים אמינים לחלוטין. בבחירות לפרלמנט בהולנד בשנה שעברה, רשות הגנת המידע ההולנדית הזהירה מפני שימוש בצ'אטבוטים לייעוץ הצבעה, לאחר שנמצא כי הם נטו להמליץ על שתיים בלבד מתוך 15 מפלגות והציגו תמונה חלקית ומקוטבת של המפה הפוליטית.
לצד "הזיות" וטעויות לא מכוונות קיים סיכון נוסף: מניפולציה מכוונת ו"הרעלת נתונים". ככל שיותר בוחרים יפנו לצ'אטים כדי לקבל מידע פוליטי, כך גדל גם התמריץ לנסות להשפיע על המידע שממנו הם מנסחים את תשובותיהם. גורמים בעלי אינטרס עשויים לנסות "להרעיל" את המודלים במידע שקרי או מטעה, במטרה להשפיע על החלטת הבוחרים - כפי שכבר פורסם כי מדינות כמו רוסיה עושות באמצעות יצירת "מכוני מחקר" מזויפים ועתירי פרסומים כדי להשפיע על דעת הקהל העולמית.
השיח הציבורי סביב בחירות ובינה מלאכותית עוסק רבות באיום של זיוף סרטונים ותמונות והפצת דיסאינפורמציה, אך האתגר של הבחירות האלה נמצא דווקא בשיחה השקטה והפרטית שאנחנו מנהלים עם מערכת שנתפסת בעינינו כעוזר אישי מהימן ונחרץ.
כל זה לא אומר שאין לבינה מלאכותית מקום בתהליך חיפוש המידע והבנת המפה הפוליטית. היא יכולה לעזור לנו להבין סוגיה מורכבת, למפות מחלוקת או להשוות בין עמדות. אבל כשאנחנו מחפשים מידע שעל בסיסו נגבש עמדה פוליטית, עדיף לפנות קודם כול למקורות עצמם: מצעי המפלגות, אתרים רשמיים, נתונים של גופים ציבוריים, מחקרים וכלי תקשורת מקצועיים.
אם בכל זאת נעזרים ב-AI, אזרחים ובוחרים חייבים לרכוש כלים ומיומנויות חדשות של אוריינות וחשיבה ביקורתית. אפשר לבקש מהצ'אט להציג טיעונים בעד ונגד מדיניות מסוימת או להפנות למקורות רשמיים לעמדות המפלגות. אבל התשובה שנקבל ממנו חייבת להיות רק נקודת הפתיחה. חשוב לפתוח את המקורות שאליהם הוא מפנה, לבדוק מי עומד מאחוריהם, האם הם עדכניים והאם הם באמת תומכים בטענות שהוצגו – ואז להצליב את המידע עם מקורות מוסמכים נוספים שמצאנו בעצמנו.
שקד דברן-זיווןמערכת הבחירות הקרובה תהיה הראשונה בישראל - ואחת הראשונות בעולם - בה לצ'אטבוטים יהיה חלק משמעותי בשיח הבחירות ותהליך קבלת ההחלטות של ציבור משמעותי של בוחרים. עדיין מוקדם לדעת עד כמה הם ישפיעו על התוצאות בפועל, אך כשאחד מכל ארבעה ישראלים כבר שוקל לשאול את הצ'אט למי להצביע, אי אפשר עוד להתייחס אליהם כאל עוד מקור מידע ברשת. ה-AI יכול לעזור לנו להתמצא במידע, אבל הוא לא תחליף למקורות עצמם - ובוודאי לא לשיקול הדעת שלנו.
בדרך לקלפי, כדאי לקרוא, לבדוק ולהצליב מידע בעצמנו. את הבחירה, בסופו של דבר, אנחנו צריכים לעשות לבד.
ד"ר דברן-זיוון היא רכזת אוריינות ומוגנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי
