קרובי משפחתו של רס"ן בר פלח: "אהב את הצבא, שמר על חייליו"
(צילום: נדב אבס )
קרובי משפחתו של סגן מפקד סיירת חטיבת הנח"ל, רס"ן בר פלח (30), קיבלו הבוקר (רביעי) את הבשורה המרה על מותו בהיתקלות סמוך למעבר ג'למה שמצפון לג'נין. דודו, אלי חסון, סיפר מחוץ לבית המשפחה בנתניה כי "הוא אהב את הצבא, הוא היה מורעל. הוא תמיד אמר 'אני אוביל את החיילים, אני אשמש דוגמה, אני אלך ראשון, אני אגן עליהם'. הוא תמיד רצה להיות המוביל".
יוסי חסון, גם הוא דוד של רס"ן פלח, ליווה אותו מאז שהיה ילד. "אני הענקתי לו את הדרגות - והוא הבטיח לי שהוא ייתן לי לשים לו את הסגן אלוף. עכשיו אני מקבל אותו בארגז", אמר. לדבריו, "הוא היה חייל למופת. קצין ששומר על החיילים שלו, מת עליהם. הוא היה חייל מצטיין". רק לפני שלושה חודשים הוא החליף תפקיד, ומונה לסגן מפקד הסיירת: "אמרתי לו 'תיזהר בר, זו גזרה קשה'. הוא אמר לי לא לדאוג, שהוא מכיר את הגזרה".
בני המשפחה נשאלו אם דיבר איתם על ההסלמה בתקופה האחרונה באזור יהודה ושומרון והשיבו כי "הוא לא דיבר אף פעם על המבצעים, על הדברים האלה. הוא כל הזמן אמר: 'אני חוזר. ברגע שאני חוזר עם החיילים שלי, ניצחתי. היתר לא חשוב'. אמרנו לו שישמור על עצמו".
רס"ן בר פלח הוא הילד החמישי במשפחה של ארבעה אחים ושתי אחיות. "יש אחות אחת קטנה ממנו, שמה ריקי. היא שירתה ביחידה שהוא היה בה, עוקץ. הוא היה מ"פ בעוקץ. היא רצתה מאוד להיות בעוקץ והוא אמר לה שהיא צריכה להתאמץ בשביל זה, ואז היא נקלטה ליחידה. היא שירתה יחד איתו".
הרמטכ"ל כוכבי: "מחזק ומחבק את משפחת החייל ובת זוגו"
(צילום: דובר צה"ל )
טל פלח, אחיו של בר, סיפר: "מעבר לזה שבר היה גיבור גדול על מדים, הוא היה גיבור גדול גם על אזרחי. לא היה חג שעובר בלי שהוא ייזום ויעשה משהו בשביל כל סוגי האוכלוסיות שהוא היה פוגש. הוא היה חזק פיזית כמו שהוא שהיה חזק מנטלית, והוא היה רגיש כמו שהוא היה חזק. הכוח שלו היה עוצמתי. כל מי שנגע בו וראה אותו הבחין בהתחלה בעוצמה הפיזית, ואז הבין את העוצמה הרגשית שיש לו. לא הייתה שום חובה או מחויבות בתפקיד שלו שהוא לא דהר לעברה.
"לפעמים סיוטים מתגשמים. הוא היה מודע לסכנות, הוא היה ביחידה מיוחדת כל השירות שלו. הוא השתתף במלחמות. תמיד כשהוא חזר הוא היה חבוט ברגשות אשמה. הוא שאל תמיד 'למה לא אני?'. הוא לא היסס, תמיד היה ראשון לכל דבר. גם כשהיה בבית והיה את הפיגוע בדיזנגוף בתל אביב, אפשר לראות אותו בהרבה סרטונים מסתובב שם עם צוות מהיחידה. הוא לא שיתף על הסכנות מעבר לכך שיש סיכון ושצריך להתמודד איתו. לא משנה באיזה תפקיד הוא היה, הוא תמיד היה נכון לבצע את הפעילות. הוא מאוד אהב את השירות ואת היחידה המיוחדת שלו".
אביו של פלח, הרצל, נפטר לפני שבע שנים. מאז "אימצו" את תפקיד האב דודיו. "אני הייתי בא לטקסים שלו, הייתי מתנפח כמו טווס. הייתי שומע דברים, אף אחד לא האמין שאני לא אבא שלו. הענקתי לו את הדרגות והוא אמר להם: 'הוא כמו אבא שלי'. אני את הילד הזה ליוויתי כל החיים ואני אמשיך ללוות אותו עד הסוף", אמר יוסי.
המכתב שכתב לחייליו: "מוכנים להקריב את חיינו למדינת ישראל"
אלי דור ישי, חבר ילדות של רס"ן פלח, דיבר בשבחו לאחר הידיעה על מותו בהיתקלות הלילה. "שמעתי על האירוע דרך חבר קרוב שקיבל את ההודעה והעביר אותה אלינו, לחברים", אמר. לדבריו, "הוא היה המנהיג שלנו, גדלנו פה ביחד. הוא היה הכל, הראשון להכל, חשף אותנו להכל". הוא ציין כי "כל שמחה, כל בעיה, כל צרה, זה קודם כל בר, קודם כל פלח. הוא מי שהוביל את כולנו".
הוא התייחס לתקרית עצמה ואמר כי "אי-אפשר לעכל את זה, אני בטוח שהוא הראשון שהסתער שם. זה היה כל חייו, מילדות התאמן וזה נשאר באמת מגיל 18 עד הרגע הזה". רס"ן פלח התגייס לעוקץ ועבר לסיירת נח"ל לפני מספר חודשים. הוא חזר משליחות בארה"ב לפני כחצי שנה, והתמנה לפני כשלושה חודשים לסגן מפקד סיירת הנח"ל.
"הוא הבן הקטן. המשפחה מאוד מלוכדת, גדלה על טהרת המשפחה, להיות ביחד כל הזמן אחד בשביל השני. בר הפך גם אותנו, את החברים, למשפחה אחת גדולה. הוא סחף אחריו כל מי שעבר לידו. בשבת האחרונה היינו אמורים לבלות ביחד בסופ"ש בצפון, ברגע האחרון הוא לא הצליח להגיע".
ברשתות החברתיות הופץ הבוקר מכתב שסגן מפקד סיירת הנח"ל ככל הנראה כתב לחייליו באחד מימי הזיכרון. הוא כתב: "ביום הזיכרון אנחנו לומדים שיש דבר גדול יותר מהחיים עצמם. יש משהו שבשבילו אנחנו מוכנים להקריב את חיינו - מדינת ישראל".
בפתק הוסיף: "על כך אחשוב בעת הצפירה, בזמן שאעמוד עם כל עם ישראל בדומיה, אזכר בכל אותם גיבורים, אך לא ארכין את ראשי. ארים את ראשי למעלה במבט חד אל הדגל, בחזה מתוח, בגאווה, כי כל אלה הם אחיי, אמיצים ונועזים שברגעי האמת שמים בצד את כל הרצונות האישיים ומוסרים את נפשם על קדושת השם, העם והארץ".
