בתוך בליץ המינויים שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו על סף הבחירות, המאמץ למנות את עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, עלול להיות הרסני במיוחד. וגם יכול להסביר למה נתניהו מושקע בכך.
הקדנציה של מתניהו אנגלמן עמדה בציפיות. הוא ביטל את האגף לתפקידים מיוחדים שהיה ראש החץ במאבק על טוהר המידות-נושא שמבקר המדינה מופקד עליו בתוקף חוק יסוד. הוא הנפיק דוחות ביקורת מלטפים, בלי להטיל אחריות, בדגש על רה"מ נתניהו. ההתעקשות שלו לבדוק נושאים בליבת טבח 7 באוקטובר, משרתת את הרצון למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית. במלים פשוטות, צריך מבקר שלא יחזיר את הגלגל אחורה.
בין אם ינצח בבחירות בין אם יובס בהן, עבור נתניהו גם אישית וגם פוליטית, משמעותית לא פחות העובדה שלמבקר המדינה יש בחוק עוד שלל סמכויות מרחיקות לכת.
נתחיל בזה שעל פי "הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים" ,חובה להגיש למבקר המדינה הצהרת הון תוך 60 ימים מתחילת הכהונה, וחשוב יותר לענייננו, גם בתוך 60 ימים לאחר סיום הכהונה. בהצהרות ההון שנבדקות במשרד המבקר בקפדנות נמצא מידע יקר מפז. כך למשל נחשף בשעתו שנתניהו החזיק במניות של חברה בבעלות בן דודו נתן מיליקובסקי שסיפקה תוצרי פלדה לחברת טיסנקרופ, יצרנית הצוללות.
ברור איפוא למה נתניהו יכול להיות מעוניין בזהות מבקר המדינה הבא שיקבל לידיו את ההצהרות ההון שלו.
הלאה. מבקר המדינה הוא שממנה את חברי "הוועדה למתן היתרים". רו"ח מתניהו אנגלמן התנפל בתחילת כהונתו על חברים בוועדה, לאחר שסירבו לאשר לנתניהו קבלת תרומות מבן דודו מיליקובסקי וממקורבו ספנסר פרטרידג' והביא לסיום כהונתם. יורשיהם, כמובן אישרו את הבקשה.
מתוקף "חוק מימון מפלגות", עורך מבקר המדינה ביקורת על המפלגות ועל המתמודדים בבחירות. הוא בודק כיצד הסיעות והמפלגות בכנסת מנהלות את ענייניהן הכספיים, הן בתקופת הבחירות לכנסת הן בחשבונותיהן השוטפים. למשימה הזאת ברור שכדאי שיהיה "איש משלנו", שיש לו נגישות למידע רגיש של היריבים הפוליטיים. ואכן בעבר (ומסיבות ענייניות לחלוטין), הועברו ממצאי ביקורת בנושא לרשויות האכיפה,הוגשו כתבי אישום והנוגעים בדבר הורשעו.
וכמובן, ועדת הבחירות המרכזית
אבל יתרה מכך. מבקרי המדינה נוהגים לבדוק את התנהלותה של ועדת הבחירות המרכזית. לא צריך דמיון פרוע מדי כדי לחשוש מביקורת שתטיל דופי בפעילות הוועדה ובכך תתרום למסע דה לגיטימציה אם תוצאות הבחירות יהיו לרעת קואליציית נתניהו. דוגמא: במסדרונות משרד מבקר המדינה יש לא מעט שחושדים במניע שמאחורי דוח הביקורת "היבטים של ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות לכנסת" שפורסם במאי 2025 ושעסק בין השאר במשך כהונתה של מנכ"לית הוועדה עו"ד אורלי עדס (ושתרם להתפטרותה) - שמא הוא נועד בין השאר לפגוע בלגיטימיות של הוועדה.
רבים במיוחד בקדנציה הנוכחית שכחו שמבקר המדינה הוא גם "נציב קבילות הציבור". בכובעו זה תפקידו החשוב ביותר הוא מתן צוי הגנה לחושפי שחיתות.
שלמה רזקשה לדמיין שטוען לשחיתות בסביבת נתניהו האישית או הפוליטית יזכה לצו הגנה מנציב תלונות הציבור שהוא כ"כ מקורב.
המבקר הבא ייכנס למוסד שהותש בתקופת אנגלמן, איבד מיוקרתו ומעמדו המקצועי. קדנציה נוספת של "תואם אנגלמן" ואולי אפילו עולה עליו, תביא את משרד מבקר המדינה אל סף חידלון.
בשורת התבטאויות בעת האחרונה, שלח נפתלי בנט אזהרות למשרתי ועובדי ציבור שיוסקו נגדם מסקנות, אם יתברר שאין הם פועלים בממלכתיות. האיום הזה חסר כל משמעות לגבי מבקר המדינה. עפ"י החוק נדרשת תמיכה של תשעים ח"כים כדי להדיח מבקר מדינה מתפקידו. אין מצב שיימצא רוב כזה.
לתשומת ליבם של חברי הכנסת בעת שיצביעו מאחורי הפרגוד.
שלמה רז, לשעבר דובר משרד מבקר המדינה (2007-2019) .עיתונאי בעברו
