ההיסטוריה אמרה את דברה. ב-1936 פעלו בקרב יהודי מזרח ומרכז אירופה - כ-6.5 מיליון יהודים - מספר זרמים רעיוניים. הזרם החרדי, הזרם של מפלגת הפועלים היהודית בונד, הזרם של הציונות והזרם הקומוניסטי. מנהיגי תנועת בונד קראו ליהודים להישאר במקומות מגוריהם ולבנות סוג של אוטונומיה תרבותית־חילונית. רבנים חרדים קראו ליהודים להישאר ולסמוך על עזרת השם. הקומוניסטים היהודים, מיעוט מבוטל אך משפיע, הציעו את המודל הסובייטי כפתרון ל"בעיה היהודית" ושללו את ההגירה לפלשתינה. רק הציונים - אף הם מיעוט לא גדול - התעקשו על פתרון מדיני ליהודי אירופה. כינון ישוב יהודי על אדמת ארץ ישראל.
כעבור עשור ההיסטוריה אמרה את דברה. 95% מיהודי מזרח ומרכז אירופה שבחרו להישאר בתפוצות, מטעמי דת או אמונה באחוות הפרולטריון, נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם הרבים.
ראשי בונד חוסלו על ידי סטאלין בלי להניף עפעף. בהמשך הארגון חדל להתקיים כחלופה ליהודים, מה גם שמעמד הפועלים היהודי נעלם לגמרי. נשארו זכרונות מתוקים ומרים מדורות קודמים.
אין פזורה יהודית אחת במזרח ומרכז אירופה. זו תופעה היסטורית יחידה במינה שגרמה לחוקרי החברה והתרבות לתהות – כיצד יכולה במדינות אלו להתקיים אנטישמיות?
גם בעשורים הבאים ההיסטוריה אמרה את דברה. אחרי רצח אכזרי של הצמרת התרבותית של יהדות ברית־המועצות, משפטי ראווה "אנטי־ציונים" ברחבי הגוש הסובייטי והטירוף האנטישמי של סטאלין בחודשי חייו האחרונים נהיה ברור שליהודים אין בית ואין תחליף לבית מעבר לסמל הברזל. גלים־גלים הם עלו לארץ, מפולין, מהונגריה, מרומניה, מבולגריה ולבסוף גם מברית־המועצות עצמה, לפני התפרקותה ואחריה. את סיכום פסק דינה ההיסטוריה סיפקה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בכל האזור הגיאוגרפי המכונה אירופה המזרחית גרים כיום פחות מ-30 אלף יהודים, שכונה אחת בירושלים, 0.04% מהאוכלוסיה המקומית. במדינות אירופה המערבית הגדולות – צרפת, בריטניה, גרמניה, איטליה, ספרד, פורטוגל וסקנדינביה – גרים פחות ממיליון יהודים, כ־0.4% מהאוכלוסיה. אירופה הפכה בעקבות השואה והעזיבה שלאחריה ליבשת "נקייה מיהודים".
לא יותר מקוריוז
אין כבר פזורה יהודית במזרח ומרכז אירופה – היהודים שם הם לא יותר מקוריוז - ולכן אין שם גם אופציה של חיים יהודים אוטונומיים. זו תופעה היסטורית יחידה במינה שגרמה לחוקרי החברה והתרבות לתהות – כיצד יכולה במדינות אלו להתקיים ולפרוח "אנטישמיות ללא יהודים"? מסתבר שיכולה גם יכולה; בפולין, לדוגמה, פעילות שתי מפלגות אנטישמיות גלויות ותוקפניות הזוכות לתמיכת כרבע מהציבור.
סבר פלוצקרצילום: יאיר שגיאזהו אפוא דברה של ההיסטוריה של יהודי אירופה במאות ה־20 וה־21. לילדים ולנכדים של יהודי אירופה לא נותר אלא להתרפק על זכרונות מבית סבא, הקומוניסט, הבונדיסט, הציוני או החרדי. חיים יהודים משמעותיים ייתכנו עכשיו בעיקר בארה"ב ובישראל, שני קיבוצים יהודיים גדולים. הפרק המפואר, העוצמתי והסוער, בתולדות עמנו ביבשת אירופה הגיע לקיצו.
