השבוע החלה עדותו של הח"כ לשעבר איתן כבל בתיק 2000, והבוקר (ג') נפתח היום השלישי שלה. הוא העיד כי כשפנו אליו אנשי ישראל היום והציעו לו סיקור אוהד תמורת הסרת הצעת החוק שלו להגבלת התפוצה של עיתון חינמי - הוא לא ראה בכך שוחד אלא מהלך לגיטימי. כבל סיפר כיצד קיבל ממו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס בקשות לשינויים בניסוח החוק להחלשת המתחרה, אך התעקש שיוזמת החקיקה הייתה עצמאית שלו. העדות של כבל נדחתה עד כה משום שהיה בשירות מילואים.
תיק 2000, שעוסק במגעים להגבלת התפוצה של ישראל היום, מהווה אחת משלוש הפרשות המרכיבות את משפטו של בנימין נתניהו. ראש הממשלה נאשם בו במרמה והפרת אמונים, ומוזס נאשם בהצעת שוחד לנתניהו. כבל נחקר באזהרה בפרשה לגבי יחסיו עם מוזס בהקשר של חוק ישראל היום, אך התיק נגדו נסגר על ידי היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, בדעת רוב של צוות הפרקליטים שטיפל בתיק.
לפי כתב האישום, ב-12 במרץ 2014 הגיש כבל את "הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל", שנועדה לחייב גביית תשלום עבור עיתון יומי בעל תפוצה רחבה. המשמעות הייתה פגיעה במודל החינמי של ישראל היום. כבל אמר בעדותו כי ראה בכך חוק להצלת הדמוקרטיה מפני הרס של העיתונות.
כבל סיפר בחקירתו במשטרה כי גורם מטעם ישראל היום הציע לו למשוך את הצעת החוק: "הם הציעו לי הכל. שאני אבוא ויכתבו עליי ויעשו אותי, ויהפכו אותי למלך העולם". החוקרים שאלו מה הוא התבקש לתת בתמורה, וכבל השיב: "שאני ארד מהחוק. זה הכל".
במהלך עדותו בבית המשפט ביום ראשון שאל אותו סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, אם הוא לא חשב שהצעה מסוג זה נחשבת לשוחד, והשיב: "אם מישהו היה מציע לי שוחד הייתי מסיים את השיחה מייד. בוודאי שלא, מעולם לא קיבלתי מהם הצעת שוחד". בהמשך הוסיף שלא חשב שנעשה דבר מה פסול.
"להתמודד עם האירוע של ישראל היום"
כבל סיפר על הדוכן כיצד נולדה יוזמת החקיקה וכיצד מוזס השתלב בה: "הרעיון להתחיל את החקיקה החל אחרי שהתקיים כנס של 'מעריב' בכנסת בעקבות הודעתו של נוחי דנקנר שיסגור את העיתון. כשיצאנו מהכנס אמר לי הדובר שלי שחייבים לעשות משהו, ומשם בעצם הגיע הרעיון להתמודד עם האירוע של ישראל היום, שראיתי אותו אז בצורה ברורה מאוד".
כבל הסביר כי ישראל היום באותה תקופה היה "עיתון שעשה הכל למען אדם אחד בלבד (נתניהו, נ"ב) ובדרך גם גרם לכך שהעיתונות הישראלית תיכנס למשבר מאוד לא פשוט". לדבריו הסיבה לכך היא שעיתון שמחולק בחינם גורם להורדת מחירי המודעות הפרסומיות, ובכך מחליש את העיתונים המתחרים.
לדבריו, הקשר עם מוזס החל לאחר שהפסיד לעופר עיני בבחירות לראשות ההסתדרות, וחש ש"ידיעות אחרונות" תמך ביריבו. "ראיתי בזה פגיעה אישית בי", סיפר. הוא קבע להיפגש עם עורך העיתון דאז, רון ירון, ולדבריו סיפר לו בפגישה על החוק שהוא יקדם ונועד להגביל את ישראל היום: "כשאני אומר לו את זה הוא אומר לי 'בוא, אני רוצה בהזדמנות הזו להכיר לך את נוני'. החלפנו כמה מילים וזה הכל".
לשאלת השופט עודד שחם העיד כבל שמוזס ביקש לשנות ניסוחים בהצעת החוק. לדבריו קיבל מהמו"ל "הצעות ורעיונות בעניין נוסח החוק". הוא ציין ששלח לו את טיוטת הצעת החוק אך הבהיר: "העברתי לו כמו שהעברתי לכולם את הטיוטות... יש הבדל בין להגיש לי הצעת חוק שמוזס רוצה שאעביר 'אז איז', לבין הערות שמעביר כל מי שרואה את עצמו נפגע או רוצה את החוק הזה".
"לא זוכר מי זימן אותי"
ביום העדות השני הזכיר עו"ד חדד לכבל שבתחילה הוא מסר במשטרה עדות פתוחה בתיק 2000, ואז זומן לחקירה באזהרה כחשוד: "בתחילה לא הוזהרת במשטרה, ופתאום כעבור שנה זומנת לחקירה באזהרה?".
כבל: "אכן. לא זוכר מי זימן אותי. לא התייעצתי עם עו"ד לפני החקירה".
עו"ד חדד: אמרו לך שאתה חשוד בקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים שלא כדין בקשר לתפקידך כח"כ. לא שוחד או מרמה והפרת אמונים, לא עבירה ספציפית. הבנת על מה החוקרים מתכוונים שהזהירו?
כבל: "ממש לא. עד לרגע זה אין לי מושג".
כבל העיד כי בשיחותיו עם אנשי "ידיעות אחרונות" לא היה ערבוב בין הסיקור לבין החקיקה: עם מוזס הוא שוחח רק על החוק, ועם ירון רק על הסיקור. "לא זוכר שדיברתי עם ירון יותר מדי בטלפון", ציין. "אם בכלל דיברתי איתו זה היה בענייני סיקור. לא דיברנו על ענייני ישראל היום".
עו"ד חדד: לא העלית בדעתך שיש פסול בכך שאתה מבקש סיקור מרון ירון כשאתה גם מקדם את החוק?
כבל: "לא. עשיתי את זה מול כל העיתונאים וכל המערכות".
כבל העיד כי יועמ"שית ועדת הכלכלה באותה תקופה, אתי בנדר, הייתה זאת שניסחה את הצעת החוק, אולם היא מכחישה את הטענה, ואת גרסתה מאמצים גם הפרקליטות וסנגורי נתניהו. על הכחשתה אמר כבל: "אני ניגשתי לאתי בנדר כמו שעשיתי לא בהצעת חוק אחת, אלא רבות. ישבתי איתה. כשהחוקרים אמרו לי מה שאמרה הייתי בשוק. אני מוכן ללכת למכונת אמת. אמת דיברתי".
לאחר שהסנגור חדד סיים, עבר הדיון לשאלות הפרקליטות, אלא שהתובעת יהודית תירוש ביקשה לחקור אותו בחקירה נגדית ואילו השופטים דחו זאת והורו לה לחקור אותו ב"עדות ראשית" - כלומר בשאלות פתוחות בלבד ללא עימות עם ראיות. הפרקליטים הודיעו כי בכוונתם לפנות לבג"ץ נגד החלטת השופטים ואלה הגיבו כי זכותם לעשות כן, אך העדות תימשך.






