בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך היום (יום שלישי) משפטם של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ושל בעלי השליטה לשעבר בקבוצת בזק שאול אלוביץ' ורעייתו איריס במסגרת תיק 4000. הבוקר עלה לדוכן העד החמישי, אבי ברגר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת ופוטר על ידי נתניהו שמינה עצמו לשר התקשורת אחרי בחירות 2015.
• לסיקור המלא של משפט נתניהו - לחצו כאן • "ראש המטה של נתניהו אמר שעליי להיות חיובי כלפי בזק" / עדות ברגר במשטרה
בעדותו סיפר ברגר על פגישה עם אלוביץ', שבמהלכה קיבל ממנו איום מרומז: "שוב עלו הטענות שאנחנו פוגעים בבזק, ואז הוא סיפר לי שהיה פעם מנכ"ל משרד התקשורת שהגיש חוות דעת שאלוביץ' טען שהיא שקרית ויס הפסידה. אותו מנכ"ל עזב את המשרד והתקשה למצוא עבודה. אלוביץ' אמר שהוא מקווה שניפרד כידידים. אמרתי לו שאני מאמין בחוות הדעת שלנו. הבנתי שזה איום מרומז וסיפרתי ליועץ המשפטי של המשרד. היא המליצה לי לדבר עם עוד גורמים. כולם אמרו לי: 'זה איום מרומז. אין לך מה לעשות עם זה יותר מדי. תמשיך בעבודתך'".
4 צפייה בגלריה
אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו
אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו
מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, הבוקר בבית המשפט
(צילום: גיל יוחנן )
בתיק 4000 מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובני הזוג אלוביץ' מואשמים בשוחד. לפי כתב האישום, כבר במהלך בחירות 2015 מינה נתניהו את עו"ד איתן צפריר לתפקיד ראש מטה השר במשרד התקשורת. במקביל זומן ברגר לפגישה עם ראש הממשלה דאז וקיבל הוראה לפעול בהתאם להנחיות של צפריר.
ברגר החזיק בעמדה שלפיה יש להתנות את אישור עסקת בזק-yes, שאמורה הייתה להניב מאות מיליוני שקלים לאלוביץ', בקידום רפורמה שתחייב את בזק למכור לספקיות שירותים סיטונאיים ובכך לייצר תחרות בשוק. אלוביץ' ניסה להתנגד לכך ותלונותיו על עמדות ברגר הועברו לנתניהו באמצעות יועצו דאז ועד המדינה כיום ניר חפץ.
הפרקליטות טוענת שבהתאם להנחיית נתניהו, במסגרת היחסים השוחדיים המיוחסים לו ולבני הזוג אלוביץ', צפריר העביר מטעמו מסר לברגר ולבכיר נוסף במשרד התקשורת, שלפיו עליהם לפעול לקידום עסקת בזק-yes. אך ברגר ועמיתו נותרו בעמדתם המקצועית.
4 צפייה בגלריה
שאול אלוביץ' בדיון תיקי האלפים
שאול אלוביץ' בדיון תיקי האלפים
שאול אלוביץ'. "איום מרומז"
(צילום: יואב דודקביץ)
ב-17 במאי 2015 כוננה ממשלה חדשה ומיד לאחר מכן פיטר נתניהו את ברגר. על פי כתב האישום, הוא ידע על חוסר שביעות הרצון של אלוביץ' מברגר ועל רצונו בהחלפתו. במקום ברגר מונה למנכ"ל מומו פילבר, גם הוא לשעבר מקורב לנתניהו וכיום עד מדינה בתיק. נתניהו, נטען, הנחה את המנכ"ל החדש לאשר את את עסקת בזק-yes ולפעול באופן שיטיב עם אלוביץ'. לדברי ברגר חלק מיישום הרפורמה היה צריך לקרות ביום שבו פוטר. "המועד נקבע למאי 2015, בדיוק ביום שבו קיבלתי את הטלפון", אמר.

"בזק לא אהבה את הרפורמה. קיבלנו עשרות מכתבים"

ברגר היה מנכ"ל משרד התקשורת מנובמבר 2013, אז מונה על ידי השר גלעד ארדן, עד מאי 2015. "הייתי כפוף לארדן כל עוד היה במשרד ולאחר מכן לראש הממשלה נתניהו שהיה ממלא מקום שר התקשורת ושר התקשורת", סיפר בבית המשפט.
על רפורמת השוק הסיטונאי ועל חשיבותה לתחרות הסביר: "זו רפורמה במשרד התקשורת שנוהלה שנים רבות. היא התחילה סביב 2010-2009. שר התקשורת משה כחלון קבע מדיניות והשר ארדן התחיל להוציא סדרת שימועים. זו רפורמה בשוק התקשורת הקווי שקשורה בכמה רבדים: הראשון, מכירת אינטרנט על ידי אחרים שאינם בזק והוט, שהיו בעלות תשתיות האינטרנט. בזק והוט תפסו חלק גדול מהשוק. הן מחויבות למכור את זה לכל המתחרים, כמו פרטנר, ועוד במחיר מפוקח כדי לייצר.
4 צפייה בגלריה
הסנגורים במשפט נתניהו מימין לשמאל: עורך הדין בעז בן צור, עורך דין ז'ק חן, ועורכת הדין מיכל רוזן-עוזר
הסנגורים במשפט נתניהו מימין לשמאל: עורך הדין בעז בן צור, עורך דין ז'ק חן, ועורכת הדין מיכל רוזן-עוזר
הסנגורים במשפט נתניהו
(צילום: גלעד מורג )
"הרובד השני: טלפונייה סיטונאית. שהחברות האחרות משתמשות בטלפונייה של בזק. השלישי: לאפשר להתחבר לתשתיות הידניות של בזק והוט בכל מיני נקודות. הרביעי: יכולת שימוש בסיבים של בזק עוד שהייתה חברת ממשלתית ושל הוט".
ברגר הדגיש שמטרת הרפורמה הייתה כפולה: לייצר תחרות בשוק התקשורת בגלל הדואופול של בזק והוט, ולקדם תשתיות בישראל. על השאלה מה חשבו בבזק על הרפורמה ענה ברגר: "בזק לא אהבה את הרפורמה הסיטונאית. קיבלנו עשרות מכתבים למה אנחנו לא בסדר. ראו שיש השפעה של מאות מיליוני שקלים על בזק, אבל ראו שהרווח הנורמטיבי של בזק עדיין מתקיים. ההערכה שלנו הייתה שבזק תיפגע, אבל עדיין תרוויח. השר ארדן תמך ברפורמה".
עמדת השר ארדן הייתה לאשר את עסקת בזק-yes שהייתה אמורה להכניס לאלוביץ' מאות מיליוני שקלים - רק בתנאי שבזק תשתף פעולה ברפורמה של השוק הסיטונאי. ההתניה הזאת - שככרכה את המיזוג ברפורמה - הפכה לעמדת המשרד הרשמית.
ברגר דבר על הבקשה למיזוג בזק ויס שמחייב אישור שר התקשורת: "פנו אליי לנסות לקבל את עמדת המשרד. מהות העסקה תהפוך את בזק לבעלת השליטה ביס, ועדיין תהיה בידיו של אלוביץ'. יס, לפי הרישיון שלה, כל שינוי שליטה צריך את אישור שר התקשורת. השר לא היה מקבל החלטה בלי לשמוע את עמדת הגורמים המקצועיים. בסופו של דבר ארדן סיכם שהוא לא רוצה לאשר שום הפרדה מבנית בלי שהוא רואה את שוק התקשורת מתייצב בעזרת הרפורמה הסיטונאית. הוא רצה לכרוך את אישור העסקה של בזק-יס ברפרומה. הוא רצה לראות שיש תחרות ושהרפורמה עובדת. מטרת ההפרדה המבנית היא שבזק לא תהיה מונופול".
אחרי שארדן עזב את המשרד, נתניהו הפך לשר זמני לכמה חודשים לאורך הבחירות. אחרי הבחירות הוא פיטר את ברגר: "הממשלה כוננה ביום חמישי. ביום ראשון הייתי בפגישה אצל השר לשעבר אקוניס. בחמישה לארבע קיבלתי טלפון ובשיחה של עשרות שניות נתניהו הודיע לי שאני לא נכנס להיות מנכ"ל. עדכנתי את אקוניס שאי אפשר לפטר מנכ"ל בצורה כזאת. דרושה החלטת ממשלה. אז שלושה ימים אחר כך נכנסה ההחלטה לתוקף".
4 צפייה בגלריה
עורך הדין יהודית תירוש, ראש צוות תיק 4000,  עורכי הדין ניצן וולקן ואסף עיסוק
עורך הדין יהודית תירוש, ראש צוות תיק 4000,  עורכי הדין ניצן וולקן ואסף עיסוק
ראש צוות התביעה עו"ד יהודית תירוש, עם עוה"ד ניצן וולקן ואסף עיסוק
(צילום: גלעד מורג )
התובעת: עלתה טענה שאישור העברת שליטת בזק ויס עוכב בטענת שווא כי משרד התקשורת רצה מנוף על בזק. מה תגובתך? ברגר: "ארדן ביקש לכרוך את אישור העסקה בשוק הסיטונאי".
עוד קודם לכן, ב-24 במרץ 2015, שנתניהו כבר שר התקשורת אבל ממשלה טרם הוקמה, הוא הוציא מכתב ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין שמבקש להתניע בדיקה לאישור שינוי האחזקה ביס. נתניהו הוסיף במכתב כי "הבקשה נבחנת נכתב במשרד התקשורת". ברגר אמר בעדות היום: "בדרך כלל לא היו מכתבים כאלו של התנעה".
ברגר חזר לתאר את תקופת נתניהו כשר תקשורת, וסיפר שראש המטה של נתניהו הנחה אותו להתקדם בעסקת בזק-יס: "עדן ברטל היה מנכ"ל משרד התקשורת לפניי. הוא , סיפר לי שמחפשים לי מחליף. התקיימה פגישה עם ניר חפץ וברגר".
ברגר העיד על איתן צפריר, ראש המטה החדש של שר התקשורת נתניהו: "הוא הפך בחודשים האחרונים שלי בתפקיד לאדם שמקשר ביני לבין ראש הממשלה. הפגישה הראשונה הייתה איתו ועם נתניהו בלשכת נתניהו. נאמר לי על ידי נתניהו שאיתן צפריר הוא הגורם המקשר – וכל הנחייה של צפריר היא הנחיה של ראש הממשלה. לא היו לי פגישות ישירות עם מר נתניהו. צפריר אמר לי כמה פעמים בחודשים האחרונים שלא רוצים אותי ואני צריך להתפטר. הוא היה אומר הרבה שאני לא עושה מה שאומרים לי. צפריר אמר לי שהוא דה פקטו שר התקשורת. הוא נתן לי הנחיות בכמה נושאים - בעניין ערוץ 10, לחתום על חוות דעת שהגיש לי בלו"ז של 24 שעות, להיות חיובי לבזק, ולזרז את עסקת בזק-יס. באופן כללי הוא לא תמיד אמר את מקור ההנחיות, אבל אמר שהן מלשכת ראש הממשלה וראש הממשלה. נסמכתי על ההנחיה הראשונית שהוא הגורם המקשר. הוא העביר לי הנחיות בשיחות טלפון או פגישות בנושאים רגישים בעיניו".
ברגר סיפר שהופעל עליו לחץ גם ממשרד ראש הממשלה: "הייתה גם פנייה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה אראל לוקר. בעקבותיה הייתה שיחת ועידה - לוקר, אני ועוד שניים מהצד שלנו. לחצו לאשר את העסקה ומהר. זה עלה לטונים גבוהים. נתתי לעובדיי את כל הגיבוי. אמרתי שזה בטיפול שלנו ולא במשרד ראש הממשלה".
עדותו הראשית של ברגר נמשכה כשבע שעות, ולאורך כל היום העיד על תיק 4000. הפרקליטות רצתה שיעיד גם על תיק 1000 (פרשת המתנות, שבה מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים), אולם השופטים קיבלו את התנגדות סנגורו של נתניהו, עמית חדד, ולא אפשרו זאת כיוון שהנושא לא הוזכר באישום.
פורסם לראשונה: 11:10, 26.10.21