השעון המפורסם ביותר בארץ, במגדל השעון ביפו, העסיק לא מעט מומחים לאחרונה. תקלה מורכבת במיוחד גרמה לכך שהוא עומד מלכת כבר למעלה מחודשיים, ואיש לא הצליח לתקן את הבעיה, שהקיפה את המנגנון והמחוגים. השעון ההיסטורי שחצה את שנתו ה-120, והעניק לאתר את השם "כיכר השעון", הוא סמל שלא יכול לעמוד מלכת. אולם בימים האחרונים נמצא פתרון חוצה מדינות.
2 צפייה בגלריה
סוזנה, השענית שאמונה על תיקון השעון ביפו.
סוזנה, השענית שאמונה על תיקון השעון ביפו.
סוזנה והשעון ביפו. "אין הרבה נשים בתחום"
(צילום: יריב כץ )
בעיריית תל אביב-יפו פנו תחילה באופן טבעי לשען הוותיק שטיפל בו בעבר, אולם הם התבשרו שהוא נפטר. שענים נוספים נדרשו לתקלה, אך לשווא. אחרי מאמצי איתור רבים, העירייה הצליחה לאתר את הסוכנות שממנה הזמין השען הוותיק חלפים שהגיעו במיוחד מצרפת, ושם חיברו אותם לסוזנה קאופמן (60), עולה מדנמרק ושענית בעלת שם עולמי. קאופמן, האישה היחידה בעולם שמתמחה בשעונים עתיקים, הייתה זו שאבחנה במדויק את התקלה. כעת כל שנותר הוא לחכות לחלקי החילוף שיגיעו מחו"ל ואם הכול יתקתק כמו שצריך - בתוך חודש השעון ישוב לפעול.
"מדובר בתקלה מאוד מורכבת. השעון מאוד ישן", מסבירה קאופמן, "בשביל לתקן אותה צריך לבנות פיגומים ולעלות למעלה מהצד החיצוני ולא מהמדרגות שבתוך הבניין". למרות שמדובר בכמעט 28 מטר לגובה, את קאופמן זה לא מטריד. "אני לא חושבת על זה. אני מתרגשת מהאפשרות לתקן את השעון כי לפני 30 שנה גם הייתה תקלה גדולה ובחרו מישהו אחר לתקן אותה, למרות שמאוד רציתי. אני שמחה שקיבלתי את ההזדמנות הזאת. זה שעון מאוד מיוחד".
2 צפייה בגלריה
מגדל השעון ביפו בתל אביב
מגדל השעון ביפו בתל אביב
מגדל השעון ביפו
(צילום: אבי מועלם)
קאופמן למדה את המקצוע בדנמרק והתמחתה בשווייץ. "תיקנתי שעונים בני 300 שנה ויותר, אין הרבה נשים בתחום ובשעונים עתיקים אני היחידה כך שיצא לי לתקן לא מעט שעונים באירופה", סיפרה. "ההורים שלי רצו שאהיה טכנאית שיניים כמו כל בני המשפחה אבל שעונים עניינו אותי יותר. אני 40 שנה בתחום וככל שהזמן עובר אני מבינה שיש לי את העבודה הכי מעניינת בעולם".
"בשנים האחרונות השקענו מאות מיליוני שקלים באתרי התיירות של יפו, שהפכו אותה למוקד התיירות מספר אחת בעיר", אמר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו. "כעת כשהתיירים צפויים לחזור לעיר – חשוב שהיהלום שבכתר, הלוא הוא מגדל השעון ההיסטורי, ישוב לתקתק".
מגדל השעון ביפו הוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי בן העיר. המגדל, שהוקם בשנת 1903, היה אחד משישה שנבנו בארץ לכבוד 25 שנות כהונתו של הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני ונבנה בעזרת תרומתם של תושבי העיר, ערבים ויהודים, ובראשם יוסף בק מויאל. הוא בנוי מאבן כורכר, וצורתו מזכירה במעט כנסייה אירופית. בראש המגדל כיסוי נחושת, שבו שני שעונים ופעמון המצלצל אחת לחצי שעה.