גורמים במערכת המשפט הביעו סיפוק רב הערב (רביעי) מהחלטת בג"ץ לפסול את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד המלווה לחקירת פרשת הפצ"רית. "הסדר הושב על כנו - השופטים הביעו אפס סובלנות להתערבות גורם פוליטי כמו שר המשפטים, יהא אשר יהא, במינויי חוקרים מטעם המדינה", אמרו.
2 צפייה בגלריה
הפצר"ית יוצאת למעצר בית מנווה תרצה
הפצר"ית יוצאת למעצר בית מנווה תרצה
"הובהר שלישראל יש רק תובע ראשי אחד"
(צילום: עמית שאבי, שאול גולן, אלכס קולומויסקי)
לטענתם, "המערכת נחלה אכזבה מרה כשהשופטת יעל וילנר הכירה בסמכותו של לוין למנות חוקר מיוחד – הסדר הושב על כנו. שוב הובהר כי לישראל יש רק תובע ראשי אחד – היועץ המשפטי לממשלה - ורק בנסיבות נדירות כשנבצר ממנו למלא את תפקידו ימונה יועץ מיוחד, וזאת בשים לב שהמחליף יהיה נאמן הציבור ולא נאמן השר".
השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי, לא קיבלה את טענת לוין שהשופט בדימוס בן חמו עומד בתנאי של "עובד מדינה בכיר". היא ציינה כי "כאשר אדם נקלט לשירות המדינה, אך ורק לצורך מילוי תפקיד מסוים שהטיל עליו השר, מתעצם החשש כי אותו אדם ישמש כ'שלוחו' של השר לצורך מילוי התפקיד הנדון".
לדברי הגורמים, השופטת וילנר חשפה את "הישראבלוף" בגיוסו המהיר של בן חמו לשירות המדינה. "מדובר בעניין מהותי שכן אדם הממונה לתפקיד תביעתי חייב להיות עובד מדינה בכיר מן המניין , ממלכתי ולא זמני. כזה שייצג באופן אמיתי את השירות הציבורי", אמרו. "השופטת לא חסכה במילים והדגישה את החשש שמא מינוי תביעתי על-ידי שר פוליטי עלול להיות תקדים של בכיה לדורות".
הם הביעו סיפוק גם מגישתו של נשיא העליון יצחק עמית אודות נסיבות "החלטורה" בהתייעצות של השר לוין עם נציב שירות המדינה כדי לגייס את בן חמו לתפקיד. עמית כתב בהחלטתו כי "ככל שישנה דחיפות במינוי, כפי שסבור השר, אין בכך כדי לגבור על אמות המידה שנקבעו בפסק הדין ועל החובה לקיים הליך מינהלי סדור".
2 צפייה בגלריה
הרכב השופטים בפתח הדיון בעתירה על מינוי השופט בדימוס בן חמו לניהול חקירת הפצ"רית
הרכב השופטים בפתח הדיון בעתירה על מינוי השופט בדימוס בן חמו לניהול חקירת הפצ"רית
הדיון בבג"ץ, לפני כשבועיים
(צילום: אלכס גמבורג )
העילה המרכזית לביטול המינוי היא כי בן חמו אינו "עובד מדינה בכיר", שזה אחד הקריטריונים שלפי פסיקת בג"ץ היה על שר המשפטים לבחור. מאחר שבן חמו נקלט לשירות המדינה באופן זמני, אך ורק לצורך מילוי התפקיד הנדון, אין הוא עונה לתנאי שלפיו יש להטיל את התפקיד על "עובד מדינה בכיר".
בפסק הדין המרכזי נכתב: "כאשר השר בוחר אדם מחוץ לשירות הציבורי, ואותו אדם נקלט באופן זמני בשירות המדינה אך ורק לצורך מילוי התפקיד שהשר מעוניין להטיל עליו, הרי שבחירת השר בנסיבות אלו – במנותק מזהותו של האדם הנבחר – מגבירה, מטבעה, את החשש כי שיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין ניצבים בבסיס המינוי".
שר המשפטים לוין תקף את עמית ווילנר על החלטתם, וכתב כי "העלילה הזו נראית כאילו היא לקוחה מתוך תיק פלילי. הכול התחיל כשחברתו של השופט עמית, השופטת וילנר, מונתה בברכתו לבית המשפט העליון. אחר כך השופטת וילנר, בפסק דין שערורייתי ובלתי חוקי העניקה את תואר ה'נשיא' לשופט עמית.
"ואז הוגשו תלונות חמורות כנגד השופט עמית. כאן נכנסה לתמונה עו"ד בהרב-מיארה, שאפשרה לסגור אותן כהרף עין", הוסיף. "כעת, הגיע פרעון החוב. עמית ווילנר מיירטים בזה אחר זה את השופטים שמונו כדי ללוות את החקירה. הם מונעים את גילוי האמת ביחס למעורבותם של בהרב-מיארה והכפופים לה בפרשת הפצ"רית".
לדברי השר, "הנה לפניכם גרעין השליטה שמסכל שוב ושוב את בירור האמת. מי שמכנים את עצמם שומרי סף ושומרי החוק, בעצם שומרים אחד על השני. הם מסתירים. הם מפחדים מגילוי האמת. וזה לא יעזור להם. אנחנו לא נוותר עד שהאמת תצא לאור".