מהפך פוליטי בסלובניה - עם משמעות ישירה גם לישראל: מנהיג הימין הלאומני וראש הממשלה לשעבר יאנז יאנשה הודיע אמש (שני) כי הצליח לגבש הסכם קואליציוני שיאפשר לו לחזור לשלטון בפעם הרביעית, חודשיים אחרי הבחירות הצמודות במדינה. אם המהלך יושלם, סלובניה - אחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל באיחוד האירופי בשנים האחרונות - עשויה לשנות כיוון באופן חד.
יאנשה, בן 67, מנהיג המפלגה הדמוקרטית הסלובנית SDS, אמר לתקשורת המקומית כי "התנאים הבשילו" להצגת מועמדותו לראשות הממשלה, והוסיף כי המהלך יושלם כבר היום. אם אכן יאושר בפרלמנט, הוא יחליף את ראש הממשלה היוצא רוברט גולוב, שמפלגתו הליברלית "תנועת החירות" אמנם ניצחה בבחירות שנערכו ב-22 במרץ - אך לא הצליחה למצוא שותפים שיאפשרו לה להקים קואליציה.
בבחירות עצמן זכתה מפלגתו של גולוב ב-29 מושבים מתוך 90 בפרלמנט, בעוד מפלגתו של יאנשה זכתה ב-28. גולוב הכריז תחילה על ניצחון וניסה להרכיב ממשלה, אך בחודש שעבר הודה כי לא מצא רוב והודיע שמפלגתו תעבור לאופוזיציה. בכך נפתחה הדרך בפני יאנשה, שכבר כיהן שלוש פעמים כראש ממשלה ונחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בפוליטיקה הסלובנית.
לפי ההסכם שעליו הודיע, יאנשה ירכיב ממשלה יחד עם שתי מפלגות מרכז-ימין: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית "סלובניה החדשה" ומפלגת "הדמוקרטים" של אנז'ה לוגר. יחד מחזיקות שלוש המפלגות ב-43 מושבים - פחות מהרוב הדרוש - אך יאנשה צפוי ליהנות גם מתמיכתם מבחוץ של חמשת חברי הפרלמנט של מפלגת Resnica האנטי-ממסדית. כך אמור להיווצר לו רוב של 48 חברי פרלמנט, אם כי כזה שנחשב שברירי ותלוי בשותפים בעלי עמדות רחוקות זו מזו.
5 צפייה בגלריה
ראש הממשלה היוצא, רוברט גולוב. תחתיו הפכה סלובניה לאחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל באיחוד האירופי
(צילום: רויטרס / REUTERS / Borut Zivulovic)
עבור ישראל, חזרתו האפשרית של יאנשה לשלטון היא הרבה יותר מעוד חילופי ממשלה במדינה אירופית קטנה. תחת גולוב, סלובניה הפכה לאחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל באיחוד האירופי. היא הכירה במדינה פלסטינית ביוני 2024, התייצבה בחזית הדיפלומטית נגד ישראל סביב המלחמה בעזה, קידמה צעדים משפטיים נגדה בזירה הבינלאומית - ונקטה שורה של צעדים מעשיים שהציבו אותה בקצה התקיף ביותר של המחנה האירופי.
בין היתר, ממשלת גולוב הכריזה ביולי האחרון על איסור יבוא, יצוא ומעבר של נשק וציוד צבאי לישראל וממנה - צעד שסלובניה הציגה כראשון מסוגו באירופה. זמן קצר לאחר מכן היא אסרה גם על יבוא מוצרים מההתנחלויות. עוד קודם לכן קידמה הממשלה צעדים נגד השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שאותם הגדירה "פרסונה נון-גראטה" (אישיות בלתי-רצויה), ובהמשך אסרה גם על ראש הממשלה בנימין נתניהו להיכנס לשטחה, בנימוק של מחויבות להחלטות בתי הדין הבינלאומיים.
סלובניה אף שקלה להצטרף לתביעת רצח העם שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, אך בסופו של דבר החליטה שלא לעשות זאת. גם כך, שרת החוץ טניה פאיון הבהירה כי לובליאנה תמשיך במדיניות תקיפה נגד ממשלת נתניהו ובתמיכה בפעולת בתי הדין הבינלאומיים.
5 צפייה בגלריה
דגל פלסטין מונף מחוץ לבניין הממשלה בלובליאנה, לאחר ההכרה במדינה פלסטינית
(צילום: REUTERS / Borut Zivulovic / רויטרס)
5 צפייה בגלריה
ויקטור אורבן. מבקריו של יאנשה חוששים ממדיניות לא-ליברלית כמו זו שהנהיג ראש ממשלת הונגריה לשעבר
(צילום: Petr David Josek/AP)
יאנשה, לעומת זאת, מזוהה עם קו הפוך כמעט לחלוטין. הוא נחשב פרו-ישראלי מובהק, תומך בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובעל ברית קרוב של ראש ממשלת הונגריה לשעבר ויקטור אורבן, שפינה את מקומו לאחר שהפסיד בחודש שעבר בבחירות אחרי 16 שנים בשלטון. יאנשה תקף בחריפות את החלטת ממשלת גולוב להכיר במדינה פלסטינית, ובשנים האחרונות השתייך למחנה הימני באירופה שמבקר את הקו התקיף של בריסל כלפי ישראל.
אבל לצד המשמעות האפשרית עבור ישראל, חזרתו של יאנשה מעוררת דאגה בקרב יריביו בסלובניה ובאיחוד האירופי. בתקופת כהונתו הקודמת, בין 2020 ל-2022, הוא הואשם בניהול סמכותני של משבר הקורונה, בפגיעה בתקשורת ובניסיון להחליש מוסדות עצמאיים - טענות שהוא דחה. כהונתו ההיא לוותה במחאות ענק ברחובות, וב-2022 היא הסתיימה בניצחון סוחף של גולוב, אז פוליטיקאי חדש יחסית, שהבטיח להחזיר את סלובניה למסלול ליברלי ופרו-אירופי.
יאנשה עצמו מבטיח כעת "להחזיר את הערכים הסלובניים", לקדם מדיניות של "משפחה מסורתית", לקצץ מסים ולצמצם תקציבים לארגונים לא-ממשלתיים שלטענתו הפכו פוליטיים מדי. הוא גם מבטיח מדינה "זולה יותר ואיכותית יותר", אחרי שביקר בחריפות את הוצאות הממשלה היוצאת. מבקריו, מנגד, מזהירים מפני מדיניות לא-ליברלית - בדומה לזו שיוחסה להונגריה של אורבן.
5 צפייה בגלריה
נתניהו ויאנשה בפגישה בתקופת הקורונה. בסלובניה האשימו אותו בניהול סמכותני של המגפה
(צילום: אוהד צויגנברג )
גם מבנה הקואליציה המסתמנת רחוק מלהבטיח יציבות. Resnica, המפלגה שאמורה לספק ליאנשה את הרוב מבחוץ, הודיעה כי לא תצטרף רשמית לממשלה ותישאר "אופוזיציה לוחמת" שתפקח עליה מקרוב. פרשנים פוליטיים בסלובניה העריכו כי ההסדר הזה עלול להתערער במהירות, בין היתר בגלל הפערים בין השותפות ובגלל עמדות פרו-רוסיות שמיוחסות לחלק מאנשי Resnica.
מפלגתו של גולוב תקפה בחריפות את ההסכם הקואליציוני. ראש הסיעה שלה בפרלמנט, בורוט סאיוביץ', אמר כי מדובר ב"ממשלה שהבוחרים לא הצביעו עבורה", והוסיף כי היא נולדה מ"רמאות, הבטחות שהופרו ומניפולציות".
גם מערכת הבחירות עצמה לוותה בטענות להתערבות זרה, אחרי שבסלובניה נפתחה בדיקה סביב פרסום הקלטות מביכות שנגעו לכאורה למקורבים לממשלת גולוב - ונטען כי חברת המודיעין העסקי הישראלית Black Cube הייתה מעורבת בפרסום. יאנשה הודה כי נפגש עם בכיר בחברה, אך הכחיש כל קשר להפצת הסרטונים.
