התצפיתנית אורי מגידיש, שנחטפה לרצועת עזה ב-7 באוקטובר וחולצה אחרי 23 ימים על-ידי שב"כ וצה"ל, נפגשה עם תורמים מארצות הברית, וסיפרה להם על שאירע בבסיס שבו שירתה ב-7 באוקטובר. "היו הרבה רעשים חזקים, התעוררנו מהם וכל הבנות ורצנו לתפוס מחסה. נפרדנו מהמשפחות שלנו בטלפון ואחרי זמן מה שמענו הרבה צעקות וקולות ירי".
1 צפייה בגלריה
מגידיש. "חיכינו ב-7/10 במיגונית שמישהו יבוא להציל אותנו, אבל לא קרה דבר"
(צילום: חיים צח/לע״מ)
בשיחה עם התורמים, ששודרה אמש (חמישי) בחדשות 13, אמרה מגידיש כי "היו לוחמות במיגונית שהגנו עלינו עם הנשק שלהן, אבל זה לא הספיק. היו 20 לוחמות ורק ארבעה נשקים. נפצעתי מהרימונים שזרקו המחבלים בראש, ברגליים ובחזה. היה רגע של שקט ואז הם נכנסו וירו לתוך המיגונית". כשאמא שלה יושבת לצידה, סיפרה מגידיש: "מתוך 20 בנות, רק שבע שרדו את הירי ואני הייתי אחת מהן. אחר כך חיכינו שם עוד ארבע שעות. לא ידענו איפה היה הצבא, אבל עדיין חיכינו שמישהו יבוא להציל אותנו. לא קרה שום דבר ואז הם פשוט חטפו אותנו".
מגידיש סיפרה לתורמים כי חמש חברות שלה מהבסיס נחטפו לרצועת עזה, ואחת מהן נרצחה בשבי. "נועה מרציאנו הייתה החברה הכי טובה שלי בבסיס. היא נהרגה בשבי וחיילים החזירו את גופתה".
אחד התורמים שהשתתפו בשיחה, שאל את מגידיש מה נתן לה כוח בזמן שהייתה בשבי. "אני אדם מאמין. אני מאמינה באלוהים, אני יודעת שהוא קיים. כשנחטפתי, הרגשתי שהוא יציל אותי. התפללתי בכל יום, לא מסידור אלא מהלב שלי. הרגשתי את סבתא שלי שנפטרה, את סבא שלי ואת ובן דוד שלי. נאחזתי בהם והאמנתי שאצא משם, אם לא בעסקה אז אחולץ משם. בטחתי במדינה שלי ובצבא שלי וזה העניק לי כוחות להמשיך להאמין".
לדבריה, לפני שחולצה הרגישה שכוחות הביטחון יגיעו. "אני לא יכולה להסביר את זה אבל ידעתי שהם מגיעים באותו היום וידעתי שהם לא ישאירו אותי שם, התרגשתי מאוד כשראיתי אותם". מגידיש אמרה כי היא רוצה לחזור לשרת בצבא: "חשוב לי מאוד להראות להם שאני לא מוותרת. אני חזקה ואחזור לצבא בקרוב. פעמיים בשבוע אני הולכת לטיפול ואני נפגשת הרבה עם חברים שלי".
