בתום מלחמת "עם כלביא" הודה אמיר פורדסתאן, בכיר בצבא האיראני, כי ארצו הוכתה בהלם מהמתקפה הישראלית בראשית המלחמה. עם זאת, הוא הדגיש כי בזכות מנהיגותו ותבונתו של מנהיג איראן עלי חמינאי הצליחה איראן להתאושש ממתקפת הפתע. "מכת הלם הוטלה על כולם ומי שהעיר אותנו, מי שנתן לגוף העייף הזה שלנו רוח, חיים ואנרגיה והדריך אותנו בחוכמתו היה המנהיג העליון ומפקד הכוחות המזוינים, האימאם חמינאי". עוד הוסיף כי במהלך המלחמה התקשר שליחו של הנשיא טראמפ סטיב וויטקוף, וביקש שאיראן תפסיק את האש. "אם טראמפ ביקש הפסקת אש, לא היה זה בגלל כוחו אלא משום שהוא באמת פחד", טען הקצין.
כשמונה חודשים לאחר תום המלחמה, ניצבת הרפובליקה האיסלאמית בפני עימות צבאי נוסף, רחב ומשמעותי אף יותר. את כישלון המשא ומתן בין איראן לארצות-הברית בשבועות האחרונים ניתן לייחס לא רק לפערים שהתגלעו בין עמדות שני הצדדים, אלא לתפיסה שרווחה בהנהגה האיראנית שלפיה כשם שישראל וארצות-הברית נכשלו ביוני 2025 בהשגת יעדן המרכזי - הפלת המשטר האיראני - כך גם תקיפה אמריקאית נוספת תוכל להסב נזק משמעותי ואולי אף לפגוע בחלק מהבכירים האיראנים, אך ספק אם תוכל להציב איום על עצם שרידותו. תפיסה זו מנעה מאיראן לאמץ עמדה פשרנית יותר, שאולי הייתה מונעת את התקיפה הנוכחית.
המלחמה מוצאת את איראן במצבה הקשה ביותר מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. גל המחאות שפרץ באיראן בסוף דצמבר 2025 דוכא אומנם בברוטליות רצחנית, אך לא זו בלבד שבעיות היסוד הניצבות בפני הרפובליקה האיסלאמית לא נפתרו - אלא שמשבר הלגיטימציה והמשבר הכלכלי החריפו אף יותר. קשה להעריך מה תהיה השפעתה של התקיפה הישראלית-אמריקאית על יציבות המשטר, ועל אחת כמה וכמה על עצם שרידותו. ספק אם תקיפה אווירית, משמעותית ככל שתהיה, יכולה למוטט את הרפובליקה האיסלאמית ולכונן חלופה ראויה על חורבותיה ללא השתתפות פעילה של מיליוני אזרחים איראנים, שלא ברור עד כמה ישובו לסכן את חייהם בטרם יגיעו למסקנה שיש אופק המציב סיכוי לשינוי חיובי מבחינתם. עם זאת, ככל שהתקיפה תכלול עריפה של בכירים בצמרת הפוליטית והביטחונית האיראנית, תחליש את יכולתם של כוחות הביטחון לדכא אתגרים פנימיים על יציבות המשטר – ככל שאלה יתעוררו בהמשך הדרך – כך גם יגבר הסיכוי להתערערות יסודותיו.
שאלת המפתח: מה היעד המרכזי של התקיפה הישראלית-אמריקאית המשולבת, ומכאן מהו המנגנון שיאפשר את סיום המערכה
בשלב ראשוני זה של המערכה ניתן להעלות בעיקר שאלות ופחות תשובות בנוגע לארבע סוגיות מרכזיות. ראשית, מה תהיה השפעת המערכה על יציבות המשטר בהקשר ליכולתו לשרוד את המערכה, לשמר את לכידותו הפנימית ולמנוע את ניצול התקיפות בידי האזרחים האיראנים הזועמים הממתינים להזדמנות להביא להפלתו. שנית, מה תהיה השפעת התקיפות על המערכים האסטרטגיים באיראן, ובראשם מערך הטילים הבליסטיים, שתהליך שיקומו החל מיד בתום "עם כלביא", ותוכנית הגרעין שמלחמת 12 הימים אומנם פגעה בה משמעותית אך הותירה יכולות שיוריות המאפשרות לאיראן לשקמה בהינתן החלטה. שלישית, מה תהיה מדיניות התגובה של איראן ושלוחיה, ובראשם חיזבאללה, מול ישראל, מול הכוחות האמריקאיים במזרח-התיכון וייתכן שגם מול שכנותיה הערביות במפרץ לאור אזהרתו המפורשת של מנהיג איראן להפוך כל עימות צבאי עם ארצות-הברית וישראל למערכה אזורית. ורביעית, שאלת המפתח: מה היעד המרכזי של התקיפה הישראלית-אמריקאית המשולבת, ומכאן מהו המנגנון שיאפשר את סיום המערכה.
ד"ר רז צימט בתום מלחמת 12 הימים התנהל באיראן וויכוח בין החוגים הפרגמטיים יותר, שטענו כי הבעיות המרכזיות העומדות בפני איראן ולקחי המלחמה מחייבים שינוי פרדיגמטי עמוק ומהותי, שבמרכזו ההכרה בצורך הדחוף להתמודד עם המשברים הפנימיים באמצעות תמורות מרחיקות לכת במדיניות הפנים והחוץ. לעומתם, מבקריהם השמרנים והרדיקליים סברו כי אין במהלומות שספגו האיראנים כדי להצדיק שינוי ביעדים האסטרטגיים הבסיסיים של הרפובליקה האיסלאמית. הוויכוח הזה הוכרע באופן חד-משמעי בידי מנהיג איראן חמינאי, שגרס כי אין תחליף לדרך ההתנגדות ולעמידה האיתנה מול ישראל וארצות-הברית. יש לקוות כי המערכה הנוכחית תסתיים באופן שלא יחייב סבב לחימה נוסף בעוד מספר חודשים, וספק אם ניתן לממש יעד זה רק באמצעות פגיעה משמעותית ביכולותיה הצבאיות האיראניות וללא ערעור יסודות המשטר ופירוק יכולותיו לתפקד באופן שיחולל תפנית אסטרטגית במדיניות איראן.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
