"ממתינים לשינוי בעמדת חמאס": כך אמר הערב (רביעי) ל-ynet גורם ישראלי בכיר, אחרי שבכירי המשלחת הישראלית למשא ומתן לעסקת חטופים וסיום המלחמה שבה אתמול לפנות בוקר לארץ. בינתיים, קהילת ניר עוז התאספה כדי לציין את יום הולדתו השני בשבי של החטוף דוד קוניו, שגם אחיו אריאל נמצא בידי ארגון הטרור הפלסטיני. "יש חוסר ודאות, יש פחד, יש געגועים, יש כאב שאין לו סוף", אמרה אימם סילביה. "זה כבר 593 ימים בלי תשובה, בלי חיבוק".
5 צפייה בגלריה
בארה"ב מאמינים שעדיין יש סיכוי לעסקה. אל-חיה, נתניהו ו-וויטקוף
(צילום: יריב כץ, REUTERS/Evelyn Hockstein)
בדוחא, בירת קטאר, נותרו עוד צוותי עבודה ישראליים שעוסקים במגעים לעסקה. במקביל, בישראל מתקיימות התייעצויות בנושא. הגורם הבכיר ששוחח עם ynet התייחס למתווה של השליח המיוחד של נשיא ארצות הברית למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, שהוסכם על ידי ישראל - אך לא על ידי חמאס. "אם יהיה שינוי - צוות המו"מ הבכיר ערוך לצאת מיידית ולחבור לדרגי העבודה להמשך המשא ומתן", הבטיח הגורם.
אתמול מסרה לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "ישראל מסכימה להצעה האמריקנית להשבת החטופים המבוססת על מתווה ויטקוף. הצעה זו הועברה לאחרונה לחמאס באמצעות המתווכות, אך עד כה הוא ממשיך לדבוק בסרבנותו. לאחר כשבוע של מגעים קדחתניים, צוות המו"מ הבכיר ישוב ארצה להתייעצות".
אלא שגורמים שמעורים בפרטים הדגישו אתמול כי לא באמת נערך בדוחא מו"מ, כפי שטענו למעשה גם בחמאס. "הכול תלוי בטראמפ. רק הוא יכול להציל את המצב", אמרו הגורמים. "המשא ומתן מיצה את עצמו. אם חמאס יקבל החלטה להתקדם על מתווה וויטקוף - המשלחת תחזור מיד".
מאחורי הקלעים השליח המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך לנהל מגעים מול חמאס באמצעות איש העסקים הפלסטיני-אמריקני בשארה בחבח. בממשל האמריקאי כועסים על ישראל, ברקע ההאשמות שהיא לא רוצה עסקה כוללת. למעשה, ישראל הנחתה את צוותי העבודה שנותרו בדוחא להישאר שם לבקשתו של וויטקוף. על אף הדשדוש במגעים, האמריקנים עדיין חושבים שיש סיכוי להגיע לעסקה - במקביל להעמקת התמרון הישראלי ברצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון".
"במקום לרקוד עם אחותי ב-7/10, קיבלתי כרטיס נסיעה לעזה"
בתוך כך, קהילת ניר עוז ציינה היום את יום הולדתו ה-35 של החטוף דוד קוניו - יום הולדתו השני בשבי חמאס. גם אחיו אריאל, בן זוגה של שורדת השבי ארבל יהוד, עדיין מוחזק ברצועת עזה. אימם של דוד ואריאל, סילביה, נאמה במתחם בכרמי גת שאליו פונתה הקהילה. "כבר 593 ימים. זה לא יאומן, זה לא מספר. זה ה-7 באוקטובר הכי ארוך בחיים שלי", אמרה בכאב. "יש חוסר ודאות, יש פחד, יש געגועים, כאב שאין לו סוף. 593 ימים בלי תשובה, בלי חיבוק.
האם הודתה לכוחות הביטחון ולתומכי משפחות החטופים: "תודה לאזרחים, תודה לכולם. לכל החיילים שעושים עבודת קודש, שלא שותקים. תודה לכולם שממשיכים להיאבק ושתמשיכו להיאבק. לכל מי שמזכיר את החטופים, שמניף שלט, שיוצא לרחוב, שלא נותן לשכוח אתם לא יודעים כמה זה מחזק אותנו, אותי, ואת כל משפחות החטופים. אני רוצה אותם פה. את דוד ואריאל. בשביל להתאחד כולנו". במקום נכחו בין היתר שורדי השבי ירדן ביבס, מרגלית מוזס ועדינה משה.
אמילי הנד: "לפתוח את המקרר זאת זכות"
(צילום: דוברות קיבוץ בארי)
בקיבוץ חצרים הסמוך לבאר שבע, שם מתגוררת באופן זמני קהילת קיבוץ בארי, התקיימה הערב עצרת להחזרת החטופים. שורדת השבי אמילי הנד בת ה-10, שנחטפה מבארי עם רעיה והילה רותם ב-7 באוקטובר והושבה לישראל לאחר 50 ימים ברצועת עזה, נשאה דברים.
"התמונות של האנשים שמסביבנו הן לא סתם תמונות, אלה אנשים שנחטפו לעזה, וחלקם נרצחו", אמרה הילדה. "תחשבו שנייה על המילה נחטפו - מי היה מאמין שנצטרך להגיד את זה על אנשים מהמדינה שלנו, שהם נחטפו. לפתוח את המקרר זאת זכות, ללכת לישון במיטה זאת זכות".
לדבריה, "בשבת השחורה היו לי תכנונים להיפגש עם חברות, לרקוד עם אחותי, להכין אוכל. אבל לא. זה לא קרה כי במקום זה קיבלתי כרטיס נסיעה לעזה. זה לא הגיוני שאנחנו נוסעים לכיכר החטופים, הולכים לבתי קברות, לפעמים טסים, והכול בגלל כל מה שקרה. הלב שלנו שבוי שם כבר יותר מדי זמן. ביבי, אני פונה אליך ישירות - לך תעשה עסקה עכשיו, כי זה לא יכול להימשך ככה! אני רוצה להגיד לכם שהתנאים שם קשים. חייבים להחזיר את כולם!".
5 צפייה בגלריה
"זה לא הוגן שאחרי כל מה שעברנו, אנחנו עוד צריכים להיאבק". שקד הרן
(צילום: דוברות קיבוץ בארי)
שקד הרן, בתו של אבשלום הרן ז"ל שנרצח בטבח, דיברה גם היא בעצרת. שבעה מבני משפחתה של הרן - בהם אימה, אחותה, אחייניה וגיסה טל שהם - נחטפו ב-7/10 ושוחררו במסגרת העסקאות עם חמאס. "מה שיש לי להגיד הוא בדיוק מה שאני אומרת לעצמי כבר 593 ימים: זה המאבק שלנו. הוא קשה, מתיש וסיזיפי - אבל הוא שלנו", קראה.
לדבריה, "זה לא הוגן שאחרי כל מה שעברנו כקהילה, אנחנו עוד צריכים להיאבק. אבל זו המציאות. ויש עוצמה אדירה בלהסיט את הזרקור ממה שעשו לנו, ממה שלקחו לנו - אל מה שאנחנו יכולים לעשות עבור אחינו שבצרה. למאבק הזה יש הרבה פנים - כמספר האנשים שלוקחים בו חלק. אבל לכל אחד יש חלק ומקום בעשייה הזו. כי בלעדינו זה לא יקרה".
הרן הוסיפה: "ב-21 ואחת בנובמבר 2023 העליתי בפייסבוק את מילות השיר: 'מה שלומך אחות הבוקר? מה שלומך אחות. בשעה שקשה לי לשיר, והכל מתמוטט על ראשי, התרשי לי לזכור, ולהזכיר תמיד, לך יש אותי, לי יש אותך, לנו יש אותנו'. לא ידעתי אז שארבעה ימים אחר כך אקבל בחזרה את אמא שלי, את אחותי, את האחיינים שלי. גם לא ידעתי שטל לא ישוב איתם, ושניאלץ לחכות עוד 455 ימים ארוכים וקשים כדי להגיע לרגע שבו הוא איתנו.
"חייבים להמשיך ולהיות אחד עבור השני, עבור משפחות החטופים", המשיכה. "בניגוד לכל תהליך טבעי, כאן הזמן לא 'עושה את שלו'. המציאות של משפחות החטופים הולכת ונהיית קשה יותר ויותר בכל יום שעובר, ואנחנו חייבים לעמוד איתן ולצידן".
