רגע לפני ההצבעה בטרומית על הצעת החוק לפיזור הכנסת, בוועדת חוץ וביטחון דנים הבוקר (רביעי) בחוק הפטור מגיוס, שאותו מנסה להעביר ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לגרום לחרדים להסיר את דרישתם להקדמת הבחירות. במהלך הדיון הזהיר נציג הצבא ממספר המשתמטים הגבוה. "נגיע בקרוב מאוד לאזור ה-90-80 אלף משתמטים. זו בעיה חוקית", אמר ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב. מנגד, מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "הממשלה מבקשת מיו"ר הוועדה להשלים את הדיון ולהפיץ נוסח סופי לחתימה, מתוך כוונה להביא את החוק לקריאה שנייה ושלישית".
דברי נציג צה"ל בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
במהלך הדיון אמר טייב כי "פערי כוח האדם שעליהם דיברנו הם בסדר גודל של כ-12 אלף חיילים. מתוכם ציינתי שכ-6,000 עד 7,500 הם לוחמים. ככל שאנחנו מתקדמים לעבר ינואר 2027, הפער הזה צפוי להעמיק ולהגיע לאזור של כ-17 אלף חיילים. כדי לוודא שאנחנו באמת יכולים לממש את היעדים התכנוניים שלנו, ובעיקר להקים סד"כ לוחם, כולל סד"כ שמשלב חרדים ביחידות קצה, חשוב שיהיה מנגנון שיסדיר את הגילאים ואת אופן השילוב של המתגייסים".
על החוק שמקדמת הקואליציה אמר: "לא הונחה בפנינו טיוטה חדשה ששונה באופן מהותי מהנוסחים הקודמים שעליהם דנו בעשרות דיונים בפעם הקודמת. הצורך המבצעי הוא צורך מיידי, וצריך לתת לו מענה בלי קשר למגזר כזה או אחר. ברור שהציבור החרדי, או כל ציבור ששיעור הנוכחות שלו בשירות הצבאי נמוך, הוא חלק משמעותי מהדיון הזה".
בהמשך התייחס גם לעלייה בגיוס, והסביר כי "רואים אותה בשלוש השנים האחרונות - מתחילת המלחמה". לדבריו, "לפני המלחמה המספרים עמדו על ממוצע של 700 מתגייסים. מתחילת המלחמה טיפסנו, בשנה הראשונה, לכ-2,200. לאחר מכן עלינו לכ-2,800. מתוך כלל המתגייסים, כ-2,550 הם לוחמים. זהו מחזור הגיוס החרדי הגדול ביותר שהיה עד היום. אבל אני אומר את זה בצורה הכי גלויה: מבחינתנו היינו ערוכים לקלוט פי שניים".
"המספרים עולים משום שיש אנשים שלא יכולים יותר לעמוד מנגד", ציין טייב. "הם רוצים להתגייס, הם באים ומצטרפים לשורותינו. הם עולים גם משום שיש היום יותר מסלולים ויותר גוונים של שירות. אמרתי את זה כאן בהרבה הזדמנויות: המספרים עולים גם משום שלסנקציות יש השפעה. חלק לא מבוטל מהאנשים מגיעים כי הם רוצים להסדיר את המעמד שלהם, או לאחר שנעצרו והבינו שאין להם ברירה אלא להתגייס. לצד העלייה הזאת, נוצרות גם תופעות קשות מאוד של אי-שיתוף פעולה".
4 צפייה בגלריה
זעם בקרב החרדים, נתניהו מנסה לקדם את החוק: "אין כמעט אחד בליכוד שילדיו לומדים יום ולילה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
על מספר המשתמטים אמר: "אנחנו עומדים היום על 32 אלף משתמטים אם אני זוכר נכון, ועוד יותר מ-50 אלף צווי 12, כלומר אנשים שעברו את כל התהליך וחלק גדול מהם יהיו משתמטים בקרוב מאוד אם לא ישתפו פעולה".
טייב התייחס גם ליעד של צה"ל לכוון ליעד של עד 60 ימי שירות למילואימניקים בשנה, וציין: "היום אנחנו נמצאים על 100-80 ימי מילואים".
כמו כן, בינואר 2027 אמור השירות הסדיר להיות מקוצר מ-32 חודשים ל-30, אם לא יחול שינוי. על משמעות קיצור השירות אמר: "בינואר 2027 אנחנו צפויים לרדת בסדר גודל של כ-10% מהיקף הלוחמים בצה"ל. דה-פקטו, הירידה ל-30 חודשים, שאותה מחשבים על הנייר כירידה של כ-10%, מתורגמת בפועל לירידה של בערך 15%, ואולי אפילו יותר, מהסד"כ הזמין".
המתקפה נגד הליכוד ומערכת המשפט
ערב חידוש הדיונים נאם ח"כ מאיר פרוש, מבכירי אגודת ישראל ויו"ר "שלומי אמונים", באירוע בבית שמש, ומתח ביקורת על מערכת המשפט והן על התנהלות הליכוד בחוק הגיוס. "זעקתי מהרגע הראשון שהיה נדרש להסדיר את מעמד בני הישיבות בטרם הקמת הממשלה", הכריז.
"בכל סיטואציה שתהיה בקדנציה הבאה - לא נכנסים לקואליציה ולא לוקחים תפקידים עד שהדבר הזה מסתדר. לא בכדי כל סיעת יהדות התורה קיבלה לאחרונה החלטה לתמוך בכל מהלך שיגמד את הכח המטורף של מערכת המשפט. רק אם נשים סוף לדיקטטורה המשפטית נוכל לעצור את מסכת הרדיפה הזו. בלי זה כל חוק שנחוקק לא יחזיק מים", אמר.
פרוש הוסיף כי הלקח מהמשבר הקואליציוני הוא להכריז שבכנסת הבאה "לא נכנסים לקואליציה ולא לוקחים תפקידים עד שהדבר הזה מסתדר. אחרת מה? נחכה עוד שלוש-ארבע שנים?". לדבריו, "המציאות היא, אין כמעט אחד בליכוד שילדיו לומדים יום ולילה, הם לא חיים במושגים שלנו".
בהמשך תקף שוב את מערכת המשפט: "המלחמה לא שינתה כלום אצל מערכת המשפט, שרק ניצלה את המצב לרעה. אם לפני זה היינו על אש נמוכה, בשלב מאוחר יותר קמו כל כוחות הרשע מתוך האליטה המשפטית השלטת, והחליטו במילים שלהם 'לפרק את עולם התורה'. הם רוצים להרחיק את כל מי שיש לו זיק יהודי מקשר לשלטון, והדרך שלהם לעשות את זה היא בעיקר ברדיפה נגדנו. השנאה היוקדת של עמי הארצות לתלמידי חכמים נוטפת בין השורות".
בסיום דבריו שיגר מסר חריף לשופט נועם סולברג, שחתום על פסקי הדין נגד בני הישיבות, והזכיר כמה מהאדמו"רים שעלו לישראל אחרי השואה: "הם קמו מאפר, באו לפה, לארץ ישראל, לא למדינת ישראל. באו לארץ ישראל. למה הם באו לפה? הם באו לפה בכדי להקים ישיבות, לקדם את עולם התורה. מי אתה סולברג שתבוא ותגיד לתלמידי הישיבות האלו לסגור את הגמרא? מי אתה שתאמר שצריך לסגור את הישיבות של גור, בעלזא, בריסק ופונוביז'? מי שמך? מי אתה בכלל?".
