מאמר נוקב שפורסם בסין בשבוע שעבר חשף תמונת מצב עגומה, לפיה ישראל איבדה את השפעתה במעצמה, שם גוברת האנטישמיות בצל המלחמה בעזה. החוקרת ד"ר יאנג מנג, מומחית ליחסי ישראל-סין ולמחקר היהדות והשואה, שחיברה את המאמר, הציגה קריאת השכמה לירושלים: אם ישראל לא תשנה כיוון, היא עלולה לאבד את יכולה להגדיר את סיפורה בסין.
ד"ר מנג ביקרה בחריפות במאמרה את כהונתה של שגרירת ישראל בבייג'ינג לשעבר, אירית בן אבא, שסיימה את תפקידה בתחילת השנה, והציגה מה שתואר ככשלים חמורים בפעילות השגרירות. היא קראה לשינוי דרמטי במדיניות הדיפלומטית של ישראל - וזכתה לתגובה זועמת. השגרירה לשעבר טענה כי היחס בסין כלפי ישראל הוא "מדיניות מוכתבת מלמעלה של הממשל הסיני מאז פרוץ המלחמה, והאשימה את החוקרת ב"חוסר הבנה של מדיניות החוץ הישראלית".
למרות היחס המובן מאליו למלחמה, ד"ר מנג טענה כי מדובר בשינוי עמוק ביחס כלפי ישראל, שהחל לדבריה כבר בעשור השני של שנות ה-2000 - הרבה לפני כהונתה של בן אבא. המאמר מבקר כאמור את פעילות השגרירות גם בראשותם של שגרירים אחרים, ומאשים את הצוותים בהיעדר הבנה בסיסית כלפי החברה בסין. היא פתחה את דבריה בניתוח היסטורי ומבני של השינוי בשיח הסיני כלפי יהודים וישראל, אותו חילקה לשלושה שלבים עיקריים.
ביטויים כמו "אינטליגנציה יהודית", "חריצות מסחרית" ו"הצלחה כלכלית" שולבו דרך קבע בדיווחים שסבבו את ישראל בתקשורת בסין
השלב הראשון, כפי שמפורט במאמר, החל ב-1992, שנת כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. הוא נמשך עד תחילת שנות ה-2000, והיה "עידן של הערצה". היא מתארת כיצד התקשורת הסינית הרבתה להציג את ישראל באור חיובי. ביטויים כמו "אינטליגנציה יהודית", "חריצות מסחרית" ו"הצלחה כלכלית" שולבו דרך קבע בדיווחים שסבבו את ישראל, ובסין הרבו גם לשתף את סיפור שילוח היהודים בשנגחאי בתקופת השואה, שהפך עבורם לסמל של חמלה סינית. ד"ר מנג מתארת כי בין המדינות "היה קשר תרבותי עמוק שראה ביהודית מודל להצלחה".
השלב השני החל בעשור השני של שנות ה-2000. הוא לווה בשינוי בתמונה החיובית שצוירה בתקשורת - והתפוררה עם עלייתן של הרשתות החברתיות. משתמשים בוויבו (X הסיני) הרבו להפיץ תאוריות קונספירציה מערביות, שחדרו בהמשך גם לדוויין (טיקטוק הסיני). הסכסוך המתמשך במזרח התיכון חדר גם הוא לרשתות, והציג את ישראל כשחקן גיאופוליטי אגרסיבי.
השלב השלישי המתואר, משנות ה-20 ואילך, הוא הגרוע ביותר: קיטוב והסלמה. ישראל נתפסת בסין כ"שלוחה אמריקנית", והיריבות בין סין לארה"ב מובילה להגברת הנרטיבים האנטישמיים והאנטי-ישראליים. במקביל, ד"ר מנג מדגישה כי גם התשתיות האקדמיות והתרבויות בין המדינות קרסו. אוניברסיטאות בסין סגרו את תוכניות חילופי הסטודנטים והשגרירות בבייג'ינג איבדה את השפעתה ברשתות החברתיות. השינוי הזה, היא טענה, יצר סביבה עוינת ששגרירות ישראל לא הייתה מוכנה להתמודד איתה.
הניתוק מהאקדמיה - והתחזקות המרכז הקטארי
אירית בן אבא החלה את כהונתה ב-2018, ומרביתה התאפיינה בשלב הקיטוב וההסלמה. השגרירה לשעבר אומנם לא יצרה את הבעיות, אלא רק נקלעה אליהן, אך ד"ר מנג מדגישה כי כשליה האישיים חשפו את החולשות המערכתיות והיא פשוט לא ידעה כיצד לעבוד מולן. תחילה, כך מתואר במאמר, בן אבא והשגרירות התעלמו מאזהרות מוקדמות שקיבלו על אנטישמיות עולה בסין. חוקרים סינים וישראלים באקדמיה הזהירו את האיבה הגוברת ברשתות החברתיות הסיניות אפילו לפני הטבח והמלחמה, אבל נפלו על אוזניים ערלות. זה היה הכשל הראשון.
"החוקרים הסיניים שתמכו בישראל הרגישו בלתי נראים", אמרה ד"ר מנג. כחלק מתפקידה כמרצה באוניברסיטת פקינג (שנחשבת ל"הרווארד של סין"), היא מעבירה מדי שנה קורס פופולרי במיוחד בשם "ציוויליזציה יהודית", שמושך כ-800 סטודנטים מכל הפקולטות. מדובר בקורס הגדול מסוגו בסין, וב-2021 היא אף הזמינה את השגרירה לשעבר לפגוש את הסטודנטים - אך נדחתה על הסף. הדחייה, לדבריה, לא הייתה חריגה לפי מדיניות השגרירות, אך היא מבטאת את ההתעלמות של ישראל מתומכיה בסין. אחרי אוקטובר 2023 השגרירות דווקא פנתה לחוקרים מיוזמתה, אך אחרי שנים של נתק רבים מהם סירבו לשתף פעולה. את הניתוק מהאקדמיה תיארה ד"ר מנג ככשל השני.
הכשל השלישי שתואר היה חוסר ההבנה של השגרירות בתרבות ובחברה הסינית. הדוגמאות שהובאו במאמר מתייחסות לתקופה של אחרי פרוץ המלחמה, אז פוסטים שפורסמו ברשת וויצ'ט (פייסבוק הסיני) תורגמו בצורה גרועה, ללא מגע אדם וככל הנראה על ידי "מכונה", כלשונה. הדבר הוביל גם לסימון של תגובות עם אוואטרים של היטלר כ"תגובות מומלצות", מה שנעשה לטענתה דווקא על ידי השגרירות ברשתות החברתיות. התרגום השגוי נתפס כחוסר כבוד וטקסטים ששיתפה השגרירות הפכו לבדיחות ויראליות: "הדיפלומטים לא הצליחו להבין את החברה הסינית. הם לא ידעו איך הציבור קורא, איך הוא מגיב או מתגייס".
מעט מאוחר יותר, בנובמבר 2023, אמרה בן אבא בריאיון ל-Voice of America כי "אנטישמיות לא קיימת בסין". היא שיתפה כי היחס ליהודים הוא "תמיד חיובי" - אך ד"ר מנג טענה כי זאת טעות הרסנית. "זה היה מנותק מהמציאות והטעה את ירושלים. זה פגע באלה שנלחמים באיבה בסין. ישראל נסוגה ואחרים התקדמו", היא אמרה והוסיפה כי השגרירות התעלמה אפילו מהתחזקות המרכז הקטארי באוניברסיטה, שהפך לשחקן משמעותי בעיצוב השיח המזרח תיכוני בסין.
"עמדת סין הכתיבה את הביקורת"
השגרירה לשעבר הגיבה לטענות הקשות שהשמיעה ד"ר מנג, והאשימה כי עבודתה לא מבוססת על עובדות וכי המחקר שביצעה לא היה מעמיק דיו. התגובה הזועמת, גם מפי מי שכבר לא מכהנת כשגרירה - לאחר שסיימה את תפקידה עקב התבטאות חריגה נגד הממשלה, הוכיחה למעשה את ניתוק הדיפולמטים מהאקדמיה בסין.
"מצער כי חוקרת באוניברסיטה יוקרתית בסין, שעוסקת כביכול במחקר בנגע האנטישמיות במדינתה, תחת הבנה של הסיבות לגל הביקורת נגד ישראל בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, שולחת אצבע מאשימה אך ורק לכיוון השגרירות בבייג'ינג, וזו שעמדה בראשה, כמו גם הקונסוליות הישראליות ברחבי סין. היה ראוי כי החוקרת תבקר את מפיצי האנטישמיות בסין ולא את שליחי מדינת ישראל שעשו רבות להתמודד עם הנגע הזה", אמרה בן אבא.
היא הוסיפה: "זו ודאי לא עבודת מחקר מעמיקה, וזה מצביע על חוסר הבנה של מדיניות החוץ הישראלית ויותר מכך של מדיניות החוץ הסינית. היה מצופה כי חוקרת בעולם האקדמי, תטרח לפחות לקבל את תגובת השגרירות ותגובתי שלי לטענותיה, ומצער שבחרה שלא לעשות זאת. המאמר שלה חוטא באי דיוקים משוועים, והוא בבחינת עיתונאות ירודה ולא מאמר אקדמי מחקרי אמין".
לדברי בן אבא, היחסים עם סין נבנו לאורך השנים בעבודה מאומצת, והאוניברסיטאות בישראל נכנסו בעשור האחרון למערכת קשרים ענפה עם אוניברסיטאות מובילות בסין. הקורונה, כך אמרה, "הכבידה על הקשים הפיזיים בין אנשי אקדמיה בסין לשאר העולם, כולל ישראל. מלחמת אוקטובר הוסיפה נתח משמעותי בשינוי שחל האופי היחסים. עמדת סין הכתיבה אמירות ביקורתיות קשות נגד ישראל בכל בימה אפשרית. הביקורת שטפה את הרשתות החברתיות בעוצמה שלא הכרנו בעבר. פוסטים של השגרירות צונזרו ושטף הרעל מצד בוטים המשיך לזרום".
