לאחר שקצינים בחיל האוויר הושעו משירות מילואים מכיוון שחתמו על מכתב שקורא לסיום המלחמה, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, הם עתרו לבג״ץ - ובתשובה לבית המשפט העליון עדכן היום (שלישי) מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר כי החליט שאין מניעה להשיבם לשירות לאחר שהמלחמה נגמרה. בחיל האוויר הסבירו לבג"ץ כי הוחלט לא לזמנם "כדי לשמור על הלכידות", מכיוון ש"ערבבו בין המרחב האזרחי למרחב הצבאי". הקצינים משכו את העתירה.
15 קצינים לוחמים בחיל האוויר, נזכיר, הודחו באוגוסט משירות מילואים לאחר שחתמו באפריל על עצומה הקוראת לסיום המלחמה בעזה תמורת שחרור כל החטופים. חלק מהקצינים היו אמורים להשתתף בתקיפה באיראן במבצע "עם כלביא", אולם הם לא נקראו למילואים בשל חתימתם. הם עתרו לבג"ץ בדרישה שצה"ל ישנה את החלטתו וישיב אותם לשירות.
במכתב התגובה לבג"ץ מסר ראש להק כוח אדם בחיל האוויר כי"בחודש אפריל חתמו העותרים על מכתב בשם לוחמי צוות אוויר על מנשר הקורא ל'השבת החטופים הביתה ללא דיחוי, גם במחיר הפסקת הלחימה באופן מיידי'. עקב כך, הוחלט שלא לזמנם לשירות מילואים בעת ההיא, בעיצומה של המלחמה, וזאת על מנת לשמור על לכידות החיל ועל כשירותו המבצעית".
עוד פורט במענה לבג"ץ כי "משרתי המילואים חתמו על המנשר כקבוצה, ממנו משתמע כי צה"ל מונע משיקולים פוליטיים בפעולותיו, וכל זאת תוך שימוש בזהותם הצבאית, קרי, בהיותם לוחמי צוות אוויר. בכך, נוצר קושי ומתח רב בשל הערבוב בין המרחב האזרחי למרחב הצבאי. השימוש במקרה זה בשעתו בשיוך הצבאי במסגרת הקריאה להפסקת הלחימה, תוך שלילת הלגיטימיות של הפעולה הצבאית באופן קבוצתי-קולקטיבי, ותוך כדי שהם עצמם נוטלים חלק בלחימה נגדה הם מוחים, עלול היה ליצור מראית עין של התארגנות צבאית ולפגוע באופיו הא-פוליטי של הצבא בלכידות המשרתים - ואף לפגוע באמון הציבור בצה"ל.
"המורכבות האמורה התעצמה ביתר שאת על רקע מבנה מערך המילואים הייחודי של חיל האוויר, הנשען במידה רבה על שירות מילואים פעיל, רציף ושוטף - ולאור העובדה שבחודש אפריל 2025 צה"ל היה מצוי בלב ליבו של נוהל קרב בהובלת חיל האוויר אשר כלל, בין היתר, היערכות מבצעית בעצימות גבוהה למבצע 'עם כלביא' - פעילות חסרת תקדים של חיל האוויר תוך הפעלת כוחות שלובים בסדיר ובמילואים. לשם כך, היה צורך הכרחי לוודא כי לא תתקיים פגיעה בלכידות בצה"ל ובכשירות המבצעית של היחידות באופן שיסכן את ביטחון המדינה".
בחיל האוויר עדכנו את בג"ץ כי עם סיום המלחמה, ניתן להחזירם לשירות. "כעת, בחלוף הזמן ולאור הירידה בעצימות הלחימה, הרי שאין עוד מניעה שהעותרים יזומנו לשירות מילואים בהתאם להחלטת מפקדיהם ובהתאם לסמכותם. ככל שיש צורך צבאי בשירותו של מי מהעותרים בשירות מילואים, מפקדי היחידות בחיל האוויר יוכלו לקרוא לו לשירות, והכול בהתאם לפקודות הצבא ובכפוף לצרכים הצבאיים. כל זאת, תוך המשך שמירה על אופיו הא-פוליטי של השירות ביחידה, לכידות היחידות בחיל האוויר והכשירות המבצעית".
עוד נמסר כי מפקד חיל האוויר, שקיבל את ההחלטה בנוגע לחותמי המכתב, לא הדיח ולא השעה אותם - אלא הפעיל את סמכותו שלא לזמנם לשירות מילואים.
לאחר שצה"ל ביטל כאמור את השעיית משרתי המילואים, מסרו העותרים לבג"ץ באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט, נעם חפץ וענת שורק כי הם מושכים את העתירה, והבהירו כי קריאתם להפסקת המלחמה עבור שחרור החטופים "מבטאת צו מוסרי עליון - אוניברסלי, יהודי ודמוקרטי - וכן עמדה מוסרית המתחייבת מערך הרעות, שהוא אחד מערכי היסוד של צה"ל".
עוד הם טענו כי בניגוד לדברי מפקד חיל האוויר, הרי ש"אי-זימון העותרים למילואים בנסיבות הללו משמעו השעיית העותרים, תוך עקיפת ההוראות והפקודות המסדירות את הליכי ההדחה וההשעיה, וכי התנהלות זו של המשיבים, אשר נמנעו במשך חודשים ארוכים להתייחס לפניות העותרים, העמיקה שלא לצורך את הפגיעה הקשה בעותרים ובזכויות יסוד שלהם".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בניגוד לפרסום, מפקד חיל האוויר לא הנחה להחזיר את החותמים על המכתב. בנוסף, בחיל האוויר לא נערכו פעולות הדחה או השעיה כלפי משרתי המילואים, וכך גם נאמר בעבר, לרבות בתגובה לבג"ץ.
"החלטה לזימון לשירות מילואים הייתה ועודנה בכפוף לפקודות ושיקול המפקדים, כאשר הכשירות המבצעית ולכידות היחידה בראש סדרי העדיפויות. אנשי המילואים שחתמו על המכתב יושבו לשירות בהתאם להחלטות מפקדיהם הישירים על פי קריטריונים אלו בלבד, כך שאין שינוי במדיניות".
מהעותרים נמסר: "חזרתו של צה"ל מהצעדים הבלתי-חוקיים שנקט נגד אנשי המילואים היא צעד מתחייב וניצחון חשוב של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. צר לנו שנאלצנו להגיע עד לבג"ץ כדי להביא את צה"ל לחזור בו מטעותו. אנו מברכים על התוצאה הסופית ובעיקר על החזרת החטופים וסיום המלחמה, אשר לשמם חתמנו על המנשר".
מתניה ג'רפי, מנכ"ל תנועת "אם תרצו" ולוחם במילואים, האשים בתגובה להחזרת הטייסים לשירות המילואים כי "החלטתו של מפקד חיל אוויר אומללה ושגויה. לא נסכים לקבל הבדלי מעמדות בצה"ל וערבוב פוליטיקה בצבא. זה אחד מהגורמים שהובילו אותנו ל-7 באוקטובר - אוזלת היד בטיפול בסרבנים הפוליטיים בתוך צה"ל".
הוא קרא לשר הביטחון ישראל כ"ץ "להתערב בנושא לאלתר ולהורות על מדיניות אחידה מקצה לקצה", והדגיש: "כל מי שחותם על מכתבי סרבנות ואיומים צריך להיות מודח. לא יעלה על הדעת שקצין בדרגת תת-אלוף, פוליטיקאי במסווה של טייס מילואים, ימשיך להדריך צוערים בבית הספר לטיסה. שר הביטחון, את אחים לנשק ודומיהם - להעיף החוצה מצה"ל. תשמרו על צה"ל נקי מלא מתייצבים, סרבנים, אנרכיסטים ודומיהם".
הקצינים שהושעו הם לוחמי צוות אוויר בדרגת רב-סרן עד תת-אלוף, שמשרתים במילואים בתפקידים שונים בחיל האוויר. כולם שירתו במילואים גם לאחר 7 באוקטובר, חלקם במשך עשרות ואף מאות ימים בתפקידים מבצעיים. הבכיר שבהם הוא קצין בדרגת תת-אלוף (מיל'), המשרת בבית ספר לטיסה. לאחר שחתם על העצומה הוא הושעה ממילואים עד להודעה חדשה והתבשר על כך בשיחת טלפון עם מפקד בית הספר לטיסה. גם אחרים התבקשו בשיחה טלפונית להסיר את חתימתם כדי לחזור לשירות - והושעו כשסירבו.
לעתירה הצטרפו 17 מילואימניקים נוספים מחיל האוויר, בשירות ובדימוס, שחתמו גם הם על העצומה והושעו משירות באופן זמני. חלקם הושבו לאחר שנענו לדרישה להסיר את חתימתם. כותרת העצומה שעליה חתמו הקצינים הייתה "קריאה להחזרת כל החטופים, גם במחיר סיום המלחמה!". בין היתר נכתב בה: "הפסיקו את הלחימה והחזירו את כל החטופים - עכשיו! כל יום שעובר מסכן את חייהם. כל רגע נוסף של הססנות הוא חרפה".
בעתירה, שהוגשה מטעם עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט ונעם חפץ ובסיועה של עו"ד ענת שורק, נכתב כי "עתירה זו עוסקת בהחלטות להדיח, להשעות או להפסיק את זימונם של אנשי מילואים על רקע חתימתם על מכתב ערכי הקורא להשבת החטופים - גם במחיר של הפסקת הלחימה. ההחלטות התקבלו בניגוד לדין, ללא כל הליך, לא כל שכן הליך תקין, ותוך פגיעה קשה בזכויות יסוד חוקתיות של העותרים, ובראשן חופש הביטוי והזכות לשוויון".
עוד נכתב כי הקצינים "הודחו והושעו משירות מילואים ללא שימוע, ללא הנמקה, ובאופן קולקטיבי ושרירותי, בניגוד להוראות הדין והמשפט המינהלי. העמדה שהביעו אנשי המילואים בעד השבת החטופים, גם במחיר של הפסקת המלחמה, שאינה משרתת עוד את תכליותיה המוצהרות - מבטאת עמדה ערכית ומוסרית, המתחייבת גם מערך הרעות, אחד מערכי היסוד של צה"ל".
