אחד מכל שלושה ישראלים הוא ילד או נער: בסוף שנת 2024 חיו בישראל 3,188,000 ילדים בני 0 עד 17. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים לרגל יום הילד הבינלאומי עולה, כי 75.8% מהם הם יהודים ואחרים (בעיקר חסרי דת), 23.6% ערבים והיתר סווגו כזרים.
לפי נתוני הלמ"ס, 31.7% מאוכלוסיית ישראל בסוף 2024 היו ילדים עד גיל 17. מדובר ב-31.4% מאוכלוסיית היהודים והאחרים, 35.5% מהאוכלוסייה הערבית ו-7.6% מאוכלוסיית הזרים היו ילדים. אחוז הילדים באוכלוסייה הערבית נמצא במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים. כך למשל, ב-2005 כ-47% מהאוכלוסייה הערבית היו ילדים, וב-2015 - כ-41% וכעת הנתון נמוך יותר. בלמ"ס הסבירו כי הירידה באחוז הילדים הערבים נובעת בעיקר מירידה ברמות הפריון - מרמה של כארבעה ילדים בממוצע לאישה בתחילת שנות ה-2000 ל-3.5 בשנת 2010 ולכ-2.6 בשנת 2024.
מבין כל היישובים העירוניים, היישוב שבו אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא ביר הדאג' בנגב, שם 63.4% מהתושבים הם בני פחות מ-17. במקום השני נמצאת מודיעין עילית עם 60.1% ולאחר מכן יצהר, עלי זהב, ברוכין, תל ציון, ביתר עילית, סעווה בנגב, טלמון ושילה.
לפי נתוני הלמ"ס היישוב העירוני שבו שיעור הילדים הנמוך ביותר הוא מטולה – 14.5% בלבד. כלומר אחד מכל שבעה תושבים הוא בן פחות מ-17. במקום השני נמצאת בת ים עם 19.4%, ומיד לאחר מכן נשר (20.4%), קריית ים (20.7%), תל אביב-יפו ומעיליא (21.3% בכל יישוב), רמת גן (21.8%) ובני עי"ש 21.9%.
ומה לגבי הערים הגדולות? במקום הראשון נמצאת בית שמש, שם 51.4% מהתושבים הם בני פחות מ-17, כלומר קצת יותר ממחצית. במקום השני נמצאת בני ברק (48.1%) ובשלישי ירושלים (37.2%). מדובר בשלוש ערים שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה.
במקום הרביעי נמצאת מודיעין-מכבים-רעות, שם 30.9% מהתושבים הם פני פחות מ-17, ולאחר מכן רחובות (30.4%), אשדוד (29.2%), אשקלון (27.5%), פתח תקווה (27.4%), חדרה (26.9%), נתניה (26%), הרצליה (24.7%), באר שבע (24.4%) וחולון – שכונתה עיר הילדים עם 24.3%.
סוגרות את רשימת הערים הגדולות – חיפה 22.8% מהתושבים הם בני פחות מ-17, ראשון לציון (22.6%), רמת גן 21.8%, תל אביב יפו 21.3% ובת ים 19.1%.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור הפריון הכולל (מספר ילדים ממוצע לאישה) הגבוה ביותר בערים הגדולות הוא בבני ברק – 6.13. לאחר מכן נמצאת בית שמש עם 5.84 ילדים לאישה. מנגד, חיפה נמצאת במקום האחרון עם 1.87 ילדים בממוצע לאישה, ולא רחוק ממנה ממוקמות בת ים עם 1.89, רמת גן עם 1.92 ותל אביב יפו עם 1.98.
ויש גם נערות שמתחתנות בגיל צעיר מאוד. במהלך שנת 2023 נישאו בישראל 99 נערות מתחת לגיל 18, לעומת 102 בשנת 2022. נערות אלו היו כ-0.2% מכלל הנשים שנישאו בשנה זו. כ-91% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות, רובן ככולן היו ממחוז ירושלים.
בשנת 2024 מספר הנערות עד גיל 17 שילדו היה 119 (מתוכן: 67 מוסלמיות, 47 יהודיות ו-5 נערות ללא סיווג דת). זוהי עלייה קלה בהשוואה לשנה הקודמת (108) שנובעת בעיקר מעלייה במספר הנערות היהודיות שילדו (22 ב-2023), ועל אף הירידה במספר הנערות המוסלמיות שילדו (84 ב-2023). רוב הנערות שילדו ב-2024 התגוררו במחוז הדרום – 34.5% ובמחוז ירושלים – 28.6%. כ-18% נוספות התגוררו במחוז הצפון.
לכ-93% מהנערות שילדו ב-2024 הייתה זו לידתן הראשונה, גבוה מהאחוז ב-2023 (91%), ונמוך מעט מהאחוז בשנים 2022-2021 (94%).
ומה עם לימודים גבוהים בגיל צעיר? בתשפ"ה (2024/25) למדו לתואר ראשון 5,932 בני נוער בגילים 17-12 (כולל), לעומת 3,354 בשנה הקודמת. זוהי עלייה של 76.9% שנבעה בעיקר מהכפלה (102.2%) במספר בני הנוער שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.
בלמ"ס אמרו כי משקלם של הלומדים באוניברסיטה הפתוחה בקרב כלל בני הנוער הסטודנטים עלה מ-75.3% בתשפ"ד ל-86.1%, ואילו חלקם היחסי של הלומדים בשאר האוניברסיטאות ירד מ-14.7% ל-8.9%, בהתאמה.
לגבי ילדים בעלי מוגבלויות, עולה כי בשנת 2024 היו במרשם אנשים עם מוגבלות כ-199.8 אלף ילדים בני 17-0. כשני שלישים מילדים אלו (64.6%) הם בנים וכשליש הן בנות (35.4%). מתוך הילדים עם מוגבלות, 62.8% היו בני 9-0, 20.1% – בני 13-10 ו-17.1% – בני 17-14. 81.8% מכלל הילדים בני 17-0 עם מוגבלות היו יהודים ואחרים ו-18.2% - ערבים.
מנתוני מרשם אנשים עם מוגבלות לשנת 2023, סוגי המוגבלות הנפוצים ביותר בקרב ילדים בני 17-0 היו: רצף אוטיסטי (35.8%), מוגבלות פיזית (34.8%) וסוגים אחרים של מוגבלות (34.8%, כולל הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות – 7.7%).
