לוחמי המילואים שמוצבים בצד הצה"לי של הקו הצהוב ברצועת עזה משקפים תמונה מדאיגה, ולפיה למרות זיהוי ודאי של מחבלי חמאס בתוך שטח הרצועה (ממערב לקו הצהוב), הם אינם מורשים לפתוח באש, ולמעשה מעבר להעברת המידע לגורמי המודיעין הרלוונטיים - הם נותרים ללא כלים לפעולה.
סא״ל במילואים, שהיה בכוח שהחזיק את הקו בצהוב לפני כשבועיים, שיתף את ynet כי המפקדים והחיילים בשטח מתמודדים עם תסכול וחוסר ודאות. "יש עשרות הפרות לאורך הגבול בכל יום, 4-3 אירועים שונים בכל גזרה שמחזיק גדוד", הוא אמר. "ריכוז ההפרות הוא ממש על הקו הצהוב, כשבעומק הרצועה רואים את חמאס מתארגן, מניח מטענים ומשקם תשתיות".
לדבריו, "אנחנו אוספים את זה ומעבירים למודיעין. לא מבצעים ירי לתוך הרצועה, אלא במקרה של מודיעין על חשוד ספציפי שמזהים ועם אישור של הפיקוד ומעלה. זה יוצר תסכול אצל הלוחמים בשטח, אבל גם מבינים שזה המצב כרגע״.
הוא אמר כי שתי הבנות משמעותיות התבססו בתקופה האחרונה: שצה״ל הוא הגורם שעליו תוטל משימת פירוז הרצועה באופן מלא, והתלות באישור אמריקני לכל צעד ופעולה. ״מתחדדת בקרב צה״ל ההבנה שרק הצבא יכול לפעול לפירוז הרצועה, אף גורם אחר, וגם לנו זה יהיה קשה. בפועל, השליטה על הרצועה הופקעה ועברה לארצות הברית. בלי אישור המפקדה האמריקנית - אי אפשר לעשות כלום".
4 צפייה בגלריה
"ממערב לקו הצהוב מסתובבים חמאסניקים עם וסטים. זה מטריד"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Hatem Khaled)
הוא הוסיף: "האירוע יצא משליטה של ישראל, מה שמגביר עוד יותר את תחושת חוסר הוודאות בקרב המפקדים הלוחמים בשטח. זה לצד דילול הכוחות בדרום, לקראת ספק מערכה בצפון והתקציב שהוגבל בהיבט כוח אדם שיגויס למילואים. אנחנו באי-ודאות מאוד גדולה״.
מפקד אחר במילואים, שהגיע עם הכוח לגזרה בקו הצהוב לפני כשבוע בלבד, שיתף את ynet: ״מעטים האירועים שזיהינו חצייה של חמושים על מדים, אבל הם באים על אזרחי, מתמקמים במתחם אוהלים צמוד לקו הצהוב ומנסים לבסס תשתיות - זה דפוס פעולה מוכר. אנחנו שולטים באזור ממזרח לקו הצהוב, בתצפית ואש, נמצאים פיזית במרחב - אבל ממערב לקו הצהוב אין שום אחיזה קרקעית של צה״ל, ושם מסתובבים חמאסניקים עם וסטים. זה מטריד, אין ספק״.
רס״מ במילואים שעלה לאחרונה לקו שיתף גם הוא כי "לגבי כל מה שקורה מעבר לקו הצהוב - אסור לנו לפעול, פשוט אי אפשר לעשות עם זה כלום". הוא הוסיף כי מבחינתו, ״עיקר התסכול הוא בגלל שאנחנו מפספסים הזדמנות מדינית. עכשיו כשחמאס בקרשים, אנחנו לא דוחפים לשינוי ברמה המדינית. מה קורה עם פירוז מלא של הרצועה? איפה התקדמות התוכנית של טראמפ? הקרבנו יותר מ-300 ימים לדבר הזה, כדי לאפשר עתיד שפוי במדינה - הגענו לנקודה שבה אפשר להוביל לשינוי מדיני".
4 צפייה בגלריה
טראמפ. "אי אפשר לעשות כלום בלי אישור המפקדה האמריקנית"
(צילום: Doug Mills/The New York Times via AP, Pool)
"אבל במקום זה", הוא הוסיף, "אנחנו צועדים במקום, טוחנים מים, לא יודע למי מחכים. בזמן הזה חמאס מתאושש ומתעצם. אנחנו שוב נמצא את עצמנו בסבבים לא נגמרים. אנחנו מפספסים הזדמנות פז שלא תחזור על עצמה בקרוב. יש לנו תחושת החמצה, הגענו למצב שבו אפשר לקדם תהליכים מדיניים – אבל הם מתעכבים ואף אחד לא מבין למה. ייתכן שעוד חודש כבר לא נהיה בנקודה שבה נוכל להוביל למצב מדיני מיוחל״.
ביקורת בתוך צה"ל: כוח הפגיז בעזה בלי אישור, 3 ילדים נהרגו
דוגמה לחוסר הוודאות באשר לנוהלי הפתיחה באש בקו הצהוב ניתן לראות בכך שבצה"ל מתחו ביקורת על הכוח שהפגיז ביום שישי בית ספר בשכונת דרג' תופאח בעיר עזה, הסמוכה לשג'אעיה. בתחקיר הראשוני התגלה כי לא ניתן לכך אישור נדרש, של אלוף הפיקוד או הרמטכ"ל, מאחר שהיעד הוגדר כ"איתור רגיש".
הכוח טען מנגד שזיהה תצפיות חשודות מהמתחם, שקרוב לגבול עם ישראל בצפון הרצועה. המבנה עלה באש, וחלק מיושביו נשרפו בחיים בין ההריסות. לפחות שלושה ילדים עזתים נהרגו, ועוד כמה בלתי מעורבים נפגעו. בפיקוד הדרום עדיין מתחקרים את התקרית.
דובר צה"ל מסר בתגובה לאירוע: "במהלך פעילות מבצעית של כוחות צה"ל במרחב הקו הצהוב בצפון הרצועה, זוהו מספר חשודים במבנים שולטים הממוקמים מערבית לקו הצהוב. מיד לאחר הזיהוי, הכוחות ירו לעבר החשודים. מוכרת הטענה על נפגעים במרחב, האירוע מתוחקר. צה"ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים ופועל ככל הניתן לצמצום הפגיעה בהם".
4 צפייה בגלריה
עזתים בזירת הרס אחרי הפצצה של צה"ל. "איתור רגיש" ניתן לתקוף רק באישור אלוף הפיקוד או הרמטכ"ל
(צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
בינתיים, חמאס לא מראה סימנים של תכנון להתפרק מנשקו, ולו סמלית לעיני המצלמות, ואפילו מעכב את סבב חידוש החיפושים אחר החלל החטוף האחרון, רן גואילי, שהיה אמור להתרחש בימים אלו עם ההתבהרות במזג האוויר לאחר מערכת הגשם שפקדה את האזור. העובדה שרובם המכריע של החטופים, ובעיקר החיים שבהם, כבר בבית הורידה לחץ כבד מעל שני הצדדים להתפשר ולהתקדם לעתיד עזתי ללא חמאס.
בישראל מזהים שבכירי ארגון הטרור מתנהלים כמבוקשים ומנהלים את חמאס מהמנהרות, שעה שדרגים זוטרים יותר כן פועלים מעל לפני השטח, אבל במסווה אזרחי ובמשימות יותר פנימיות: בכל שבוע מתווספים עוד ועוד מחסומים של חמאס ברחבי השטחים הנרחבים שבשליטתו, מג'באליה ועד חלקים מרפיח; שוטרי חמאס מפטרלים על בסיס יומי להפגנת משילות; ועוד ועוד מחלקות בעיריות ברצועה חוזרות לפעול - חרף הנזקים העצומים לתשתיות שהותירה מאחוריה המלחמה.
חמאס גם החל להזרים כספים רבים, עשרות עד מאות אלפי שקלים מדי יום, לקופת האוצר המתאוששת שלו בזכות הסיוע ההומניטרי המוגבר שישראל מאפשרת להכניס לרצועה מדי יום, בהיקף של 4,200 משאיות בשבוע, בין 600 ל-800 בכל יום, חלקן כבר מהסקטור הפרטי. מדובר בסחורות ומוצרי מזון מכל הסוגים, שחמאס מנצל את הסחר הפרטי בהם כדי למסותם וכך לגבות מהציבור כספים.
