בית הדין למשמעת של עובדי המדינה גזר את דינו של ליאור תדלה סלומון, עובד רשות האוכלוסין וההגירה שהורשע בשוחד ובפגיעה בפרטיות, והורה על פיטוריו לאלתר ועל פסילתו לצמיתות משירות המדינה. בנוסף, נשללו ממנו פיצויי הפיטורים, בסך של כ-49 אלף שקל. עם זאת, מחצית מהסכום יועבר לרעייתו, שאינה עובדת ואינה מעורבת במעשיו.
סלומון, יליד 1972, הועסק בשירות המדינה מאז שנת 2000, ובמשך שנים מילא תפקיד בכיר ב"דסק האתיופי" של רשות האוכלוסין. במסגרת תפקידו היה מעורב בבדיקת זכאותם של עולים מאתיופיה ובטיפול בבקשות לאשרות כניסה לישראל, וכן שימש מקור סמכות מקצועי לעובדי לשכות הרשות במחוז הצפון.
פרשה "קשה ומכוערת". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
על פי גזר הדין, מתוקף מעמדו וסמכותו פנו אליו רבים מבני הקהילה האתיופית בבקשות לסיוע בענייני מעמד, עלייה ואשרות. בין השנים 2015 ל-2016 ניצל סלומון את תלותן של נשים שפנו אליו, וביקש או קיבל מהן טובות הנאה מיניות בתמורה לסיוע במסגרת תפקידו. מתוקף תפקידו ומעמדו הוא הוכר בקרב בני הקהילה האתיופית כבכיר ברשות וכבעל כוח והשפעה, ורבים פנו אליו לקבלת סיוע בעניינים הקשורים לתפקידו.
סלומון, שהיה ער למעמדו ולתלותם של הפונים אליו, ניצל זאת לקבלת טובות הנאה מיניות מן הפונות אליו, הן באמצעות הצעות מיניות ושיחות טלפון ארוטיות, והן על דרך קיום יחסי מין. הוא נהג לאתר נשים מבין הפונות, המשתייכות כולן לעדה האתיופית - מרביתן גרושות או פרודות שמצבן הכלכלי היה קשה, וגידלו את ילדיהן לבדן וללא עורף משפחתי בישראל - וביקשו את סיועו בהבאת בני משפחתן ארצה. בחלק מן המקרים טיפל סלומון בבקשות הנשים כשהוא מצוי בניגוד עניינים ותוך סטייה מן הנהלים, מבלי לדווח על קשריו האישיים עימן.
במסגרת ההליך הפלילי הורשע סלומון בשלוש עבירות של לקיחת שוחד, ובעבירה אחת של פגיעה בפרטיות. לפי פסק הדין, השוחד כלל שיחות בעלות אופי מיני וקיום יחסי מין עם נשים שפנו אליו בעניינים הקשורים למעמדן ולבני משפחותיהן.
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו בשנת 2023 תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ומאסר מותנה. באוגוסט 2025 קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה והחמיר את העונש ל-12 חודשי מאסר בפועל.
בית הדין למשמעת קבע כי מדובר באחד מהמקרים החמורים שנדונו בפניו. "אין לפנינו, אפוא, מעידה רגעית של פקיד שנכשל בפיתוי כספי", נכתב בגזר הדין". עוד נכתב כי מדובר ב"מספר מעשים שנעשו כלפי כמה נשים לאורך תקופה, תוך ניצול מעמד שלטוני כלפי אוכלוסייה מוחלשת".
עוד הדגיש בית הדין כי חומרת המעשים אינה נובעת רק מעצם קבלת השוחד, אלא מהפגיעה באמון הציבור בשירות המדינה ובתקינות פעולתו של המנהל הציבורי. בית הדין ציין כי בית המשפט העליון תיאר את הפרשה כ"קשה ומכוערת" ואת פעולותיו של סלומון כ"נגועות בשפלות מיוחדת". בית הדין קבע עוד כי סלומון לא נטל אחריות על מעשיו לאורך ההליך הפלילי, בהתבסס על בית המשפט המחוזי.
בשל חומרת המעשים קבע בית הדין כי אין מקום לאפשר את חזרתו לשירות הציבורי. לצד הנזיפה החמורה והפיטורים, הוא פסל אותו לצמיתות משירות המדינה, לרבות מרשות האוכלוסין וההגירה.
הסוגיה המרכזית שבה נחלקו הצדדים הייתה שאלת פיצויי הפיטורים. התביעה ביקשה לשלול מסלומון את מלוא חלקה של המדינה בפיצויים, ואילו ההגנה ביקשה שלא לפגוע ברכיב זה, בין היתר בשל מצבו הכלכלי והמשפחתי. בית הדין קיבל את עמדת המדינה וקבע כי יש לשלול את מלוא חלקה בפיצויים. עם זאת, הוא הפעיל סעיף בחוק המאפשר להעביר כספים שנשללו לעובד ל"מי שהעובד חייב בפרנסתם".
בית הדין התייחס למצבה של רעייתו של סלומון, שאינה עובדת בשל מצבה הרפואי, וקבע כי היא לא חטאה ולא הייתה מעורבת במעשיו. לפיכך הוחלט כי מחצית מהסכום שנשלל, כ-24.5 אלף שקל, ושולמו לה, ואילו המחצית הנותרת תישאר אצל המדינה.
סלומון מושעה מעבודתו מאז יוני 2016. בגזר הדין צוין כי תקופת ההשעיה הממושכת, שנמשכה כעשור, והשכר החלקי שקיבל במהלכה, נשקלו כשיקולים לקולא בכל הנוגע לעוצמת הפגיעה הכלכלית במשפחתו.
בסיום ההליך הורה בית הדין על ארבעה אמצעי משמעת: נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר תוך שלילת מלוא חלקה של המדינה בפיצויי הפיטורים, העברת מחצית מהסכום שנשלל לרעייתו של סלומון, ופסילה לצמיתות משירות המדינה ומרשות האוכלוסין וההגירה.
מטעמו של סלומון לא נמסרה תגובה.
